אהרון ברק: "לא הכל שפיט - אין להתערב בשיקולים צבאיים אופרטיוויים"

"הניסיון הישראלי במלחמה בטרור הפך להיות נכס שרבים וטובים מבקשים ללמוד ממנו גם בתחום המשפט", כך אמר היום נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, במושב הפתיחה הדן בנושא "משפט תחת אש" בכנס לשכת עורכי הדין באילת.



במושב, בו השתתפו בין השאר הפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, הרב יואל בן נון, פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד נדב העצני ועו"ד אביגדור פלדמן, נדון, בהתאם לרוח התקופה, קו התפר שבין המשפט והטרור והתערבות בית המשפט העליון בכל הקשור בהחלטות ופעולות שמבצע הצבא.



ברק ציין בהרצאתו כי הגישה לפיה כאשר התותחים יורים המוזות שותקות אינה מקובלת עליו. "דווקא כאשר התותחים יורים אנו זקוקים למוזות ולחוקים", אמר ברק.



באיזון בין זכויות אדם וביטחון, אמר ברק, אין זכויות האדם יכולות להצדיק בכל מקרה פגיעה בביטחון המדינה. "זכויות אדם אינן במה לכיליון לאומי", אמר הנשיא, והוסיף כי ביטחון המדינה גם אינו יכול להצדיק בכל מצב פגיעה בלתי מוגבלת בפרט.



במסגרת איזון בין שתי הזכויות, אומר ברק, אנו חייבים להבטיח כי במדינת ישראל יקוים שלטון חוק ותקוים דמוקרטיה אמיתית, הן בתקופת רגיעה והן בתקופת טרור.



ברק סקר את העתירות הרבות שהוגשו לבג"צ במהלך ובעקבות מבצע חומת מגן. בעניין זה העלה ברק את השאלה האם בית המשפט צריך להתערב בעניינים שכאלה והאם הכל שפיט? לשאלה זו אמר ברק: "מקובל עלי כי לא הכל שפיט, וכי אין להתערב בשיקולים צבאיים אופרטיוויים".



עם זאת, ברק מעלה שאלות לגבי קו הגבול בו יתערב השופט בהחלטה הצבאית, ומזכיר כי החל מראשית חודש יולי יחל לפעול בית הדין הפלילי הבין לאומי, "וכל ישראלי יהיה נתון לשיפוט שלו, למרות שישראל לא אישררה את האמנה שהקימה אותו".



ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, אמר במושב כי "החוק רלוונטי בכל נושא בו פעיל השלטון, ועיקרון זה נכון גם למעשי מלחמה. גם במלחמה צודקת כפוף הצבא לדין".