טל: בנק דיסקונט קרוב למיצוי יכולת מתן האשראי; ייאלץ להקטין היקף ההלוואות

מאת סמי פרץ



בנק דיסקונט מתקרב למיצוי יכולת מתן האשראי שלו, ועד סוף 2002 הוא אף יידרש להקטין את מצבת ההלוואות שלו כדי לעמוד בדרישות ההון של בנק ישראל - כך על פי ניתוח שפירסם המפקח על הבנקים, יצחק טל, אשר הוצג למשתתפי יום עיון באוניברסיטת תל אביב.



חוסר היכולת של הבנק להגדיל את תיק האשראי יגרום לבלימת צמיחתו ומניעת האפשרות להגדיל את רווחי המימון שלו. במובן מסוים, מצב זה יכפה על הבנק שיתוק בפעילותו העסקית. במקרה של דיסקונט מדובר בבעיה קשה, שכן כבר כיום הבנק סובל מרווחי מימון קטנים יחסית - עקב פריסת הלוואות ומחיקת חובות לכמה לווים גדולים מענף הבנייה. מבחינת הלווים הגדולים במשק, המשמעות היא כי הם אינם יכולים לראות בדיסקונט מקור מהותי למימון פעילותם.



הניתוח של בנק ישראל מתבסס על כמה הנחות יסוד: התוצאות הכספיות של הבנקים ב-2002 יהיו זהות לאלה של 2001; הבנקים לא יחלקו דיווידנדים השנה, וימצו את מלוא יכולתם לגייס הון משני (הנפקת כתבי התחייבות לתקופות ארוכות).



על פי הניתוח של בנק ישראל, כדי לעמוד ביחס הלימות הון של 9% (יחס המתאר את היקף האשראי שבנק יכול להעמיד בהתאם להון העומד לרשותו), יידרש בנק דיסקונט להקטין את היקף ההלוואות שלו לציבור ב-1.8 מיליארד שקל במשך 2002. כדי להימנע מהקטנת תיק האשראי ואף להגדילו, יידרש הבנק להגדיל את הונו באמצעות הנפקת מניות או בדרך של מכירת נכסים. מצב שוק המניות אינו נוח לביצוע הנפקות, מה גם ששווי השוק של דיסקונט בבורסה ממילא נמוך מאוד, 2.7 מיליארד שקל - כ-50% מהונו.



לפיכך הדרך היחידה לשפר את מצב ההון היא למכור נכסים. הבנק בחן בשנה האחרונה אפשרות למכור חלק מהחברות הבנות שלו, אך עדיין לא הגיע להחלטה בעניין זה. החברות הבנות העיקריות של הבנק הן דיסקונט ניו יורק, בנק מרכנתיל ודיסקונט למשכנתאות. כמו כן מחזיק הבנק ב-26% מהון המניות של הבנק הבינלאומי. הנכס החשוב ביותר בתיק ההשקעות של הבנק הוא דיסקונט ניו יורק. ב-2001 רשם דיסקונט הפסד של 255 מיליון שקל, ויחס הלימות ההון שלו הגיע בסוף השנה ל-9.3%. היקף האשראי לציבור הסתכם ב-71 מיליארד שקל בדצמבר 2001.



לפי הניתוח של בנק ישראל, סך פוטנציאל מתן האשראי בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הוא 69.6 מיליארד שקל, בהנחה שהתוצאות של 2002 יהיו זהות לאלה של 2001. מתן אשראי בהיקף זה יהיה גידול בשיעור 13.6% לעומת יתרת האשראי לציבור בחמשת הבנקים הגדולים בסוף 2001. טל אמר כי היכולת האמיתית של הבנקים לתת אשראי נמוכה יותר, משום שהוא אינו מעודד את הבנקים להימצא על הגבול התחתון של יחס הלימות ההון שלהם.



ב-2001 גדל האשראי לציבור בחמשת הבנקים הגדולים ב-9.8%, והסתכם ב-510 מיליארד שקל. על פי נתוני בנק ישראל,לא קיים מחנק אשראי כללי במשק, אך קיימת מצוקה מסוימת בחלק מהבנקים ואצל חלק מהלקוחות.



פוטנציאל מתן האשראי בבנק לאומי הוא הגדול במערכת הבנקאית. הוא מסתכם ב-40.1 מיליארד שקל; בנק הפועלים יכול להעניק אשראי בהיקף של 18.4 מיליארד שקל; בנק המזרחי - 5.1 מיליארד שקל; והבנק הבינלאומי יכול להעניק הלוואות חדשות עד סכום של 7.8 מיליארד שקל. אם התוצאות העסקיות של הבנקים ב-2002 יהיו גרועות מאלה של 2001, הרי שפוטנציאל מתן האשראי אף קטן יותר.



טל הוסיף כי קיימת כיום מגמה של ירידה בביקוש לאשראי, אך הביקוש לאשראי מצד לווים במצוקה עלה. לדבריו, יחסי ההון הנמוכים בבנקים הישראליים והצמצום ביכולת הרחבת האשראי באחרונה, מדגישים את הסכנה שבתלות המופרזת של המשק הישראלי באשראי בנקאי.



דוברת בנק דיסקונט אמרה בתגובה: "יחס הלימות ההון של הבנק הוא מעל הנדרש. לבנק נכסים רבים ואמצעים מגוונים שיש בהם כדי להבטיח את המשך צמיחתו לאורך זמן. עניין הלימות ההון הוא גורם המעכב את מאמצינו להרחבת פעילות הבנק, ואנו בוחנים חלופות שונות להרחבת בסיס ההון. יחד עם זאת, ב-2001 הצלחנו לגדול באשראי לציבור בשיעור 2.6% (מתון יותר מהמערכת). הגידול באשראי הושג על ידי ירידה באשראי ללווים הגדולים בשיעור 1.3%, גידול באשראי ללווים בינוניים בשיעור 8.3% וללווים הקטנים גידול בשיעור 14.3% - דבר שהביא גם לגידול במרווח הפיננסי. לגבי 2002 - תחת הנחות עבודה סבירות - אנו צופים המשך גידול בתיק האשראי (הגם שגידול מתון), תוך המשך תהליך שיפור תמהיל תיק האשראי והתשואה ממנו".