המשקיעים הזרים זורקים אג"ח ישראלי: התשואה באיגרת חוב של חברת החשמל ל-2009 האסורה לישראלים טיפסה ל-7.35%

האירועים הביטחוניים של החודש האחרון, בצירוף נתוני המקרו הגרועים וההערכות כי המשק הישראלי לא צפוי להתאושש במהרה, גורמים למשקיעים זרים מחו"ל למכור אג"ח ישראלי, ובכך לצמצם את חשיפתם למדינה. מדובר בעיקר באיגרות חוב שמנפיקות ממשלת ישראל וחברת חשמל.



ההיצע הגדול של איגרות החוב לא בא לידי ביטוי בירידת מחירים (או בעליית תשואות) חדה של רוב איגרות החוב הללו, שכן את הביקוש מספקים משקיעים (בעיקר מוסדיים) מישראל. משקיעים מוסדיים אלה רואים את סיכון המדינה בצורה שונה מאשר גופים מוסדיים מחו"ל, מה שגורם להם לרכוש את האג"ח גם בימים אלה של חוסר ודאות כלכלית וביטחונית. רכישת האג"ח מתבצעת מתוך ציפייה כי כאשר המצב יירגע, מחירי האיגרות יעלו, מה שיאפשר יצירת רווחי הון.



תופעה זו של מעבר איגרות חוב מידיים זרות לידיים ישראליות לא באה לידי ביטוי במחירי רוב איגרות החוב, אך בסדרות מסוימות ניתן לראות זאת היטב. מדובר באג"ח של חברת חשמל שמשקיעים ישראליים מנועים מלרכוש אותן (לפי תשקיף ההנפקה).



אם נשווה את התשואה של איגרות החוב של חברת החשמל (A-) לזו של אג"ח של חברת הברוקרים הגדולה בארה"ב, ליהמן ברדרס (A) נוכל לראות ביטוי למגמה זו. איגרת חוב של חברת חשמל לפדיון בשנת 2006 (המותרת לרכישה על ידי משקיעים מישראל) נסחרת בתשואה של 5.55%, קרוב מאוד לתשואה בה נסחרת איגרת החוב של ליהמן ברדרס - 5.6%. אולם, אם נשווה את איגרת החוב של חברת החשמל (שאינה מותרת לרכישה על ידי ישראליים) נגלה את ההבדלים: איגרת חוב זו, לפדיון ב-2009 נסחרת בתשואה של 7.35%, לעומת תשואה של 6.5% באיגרת חוב של ליהמן ברדרס לתקופה דומה.



ההסבר הוא שבאיגרות החוב של חברת החשמל שאותן יכולים משקיעים ישראליים לרכוש, לא נפתחו פערי מחירים (מכיוון שהיה ביקוש מצד משקיעים ישראליים), ואילו באיגרות החוב הבעייתיות יותר לרכישה על ידי משקיעים מישראל, נוצר פער של כ-1.25% בתשואה. כלומר, משקיעים זרים מכרו אותן, אך היעדר קונים מישראל וביקוש נמוך מצד זרים הביא לירידת מחירים ולעליית התשואות.



יש לציין, כי הביקוש לאיגרות חוב ישראליות הנסחרות בחו"ל גבר מאוד לאחרונה בעקבות הגידול הניכר בהשקעות של פרטיים ומוסדיים בחו"ל. איגרות חוב אלה נסחרות בתשואה אטרקטיווית יחסית לאופציות ההשקעה האלטרנטיווית בארץ במט"ח. כך לדוגמה, השקעה באג"ח דולרית מסוג גלבוע מניבה תשואה נמוכה בהרבה המסתכמת בפחות מ-2%.



אחד המשקיעים המוסדיים אומר כי ההתעניינות רבה, גם מצד פרטיים דרך קרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל וגם מצד חברות ביטוח וקופות גמל. "אני לא בטוח שמשקיע שרוצה לפזר סיכון עושה בשכל כשהוא קונה את איגרות החוב של ממשלת ישראל או של חברת החשמל. בדרך זו לא נפטרים מסיכון המדינה, כי מחירי האיגרות הללו מושפעים מהאירועים בישראל", הוא מוסיף.



גם נגיד בנק ישראל דיבר לאחרונה בדאגה על התופעה בה משקיעים זרים נפטרים מאג"ח ישראלי. לדבריו, המירווח בו נסחרות איגרות החוב של ממשלת ישראל ושל חברות ישראליות, יחסית לאיגרות החוב לתקופה דומה של ממשלת ארה"ב, יכול ללמד על הסיכון שמשקיעים זרים מייחסים להשקעות במשק הישראלי.



לדברי קליין, "מירווח זה לא השתנה באופן מהותי בשנים האחרונות, אם כי היו בו תנודות. עם זאת, במקרה הזה, המירווח כשלעצמו אינו מהווה עדות מספקת, משום שבתקופה זו החלו תושבי ישראל להשקיע באיגרות חוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל, ובעיניהם לסיכון הישראלי יש משמעות שונה מאשר לתושבי חוץ".



קליין הדגיש, כי רתיעתם של משקיעי חוץ מהשקעות בני"ע ישראליים לא באה לידי ביטוי בגידול במירווח הנדרש עליהם, אלא במכירת אותם ני"ע למשקיעים ישראליים. "בשלוש השנים האחרונות ירד בהדרגה משקלם של תושבי חוץ באחזקת ני"ע סחירים בחו"ל של ממשלת ישראל וחברות ישראליות מ-100% ל-75%. תופעה דומה חזרה על עצמה, הפעם - ביתר מהירות, כאשר הממשלה הנפיקה לאחרונה איגרות חוב
בשוק האירופי", אמר קליין.