ההרעה שהציג בנק דיסקונט ברבעונים האחרונים, והחשש מפני המשך ההתפתחויות השליליות בבנק, עולות ביוקר לבעלי המניות, והמניה מאבדת בשעה זו 2.1% וצונחת אל מחיר שפל של 2.7 שקלים - הנמוך ביותר שלה מאז תחילת 1996.
מתחילת השנה משלים הבנק, שנסחר היום בשווי של 2.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-20%. הבנק נסחר בשווי שמהווה כ-51% מההון העצמי שלו, שהסתכם בכ-5.3 מיליארד שקל בסוף 2001.
דיסקונט הפסיד בשנתיים האחרונות סכום של כ-361 מיליון שקל, בעקבות הפרשות לחובות מסופקים בהיקף של כ-1.65 מיליארד שקל. לכאורה ההפרשות הגדולות לא אמורות להפתיע, שכן בכל המערכת הבנקאית נרשמו בשנה האחרונה הפרשות גדולות עקב דרישת המפקח על הבנקים. עם זאת, יש לציין כי בנק דיסקונט נחשב לבנק בעל תיק האשראי הגרוע במערכת, עם חשיפה במיליארדי שקלים לענפי הנדל"ן והתיירות שנקלעו למשבר עמוק בעקבות אינתיפאדת אל אקצה והמיתון העמוק במשק.
בסקירה לקראת הדו"חות הכספיים של הרבעון ה-1 של 2001, שפירסם לפני שלושה ימים בית ההשקעות לידר דש, העריך האנליסט יובל בן זאב כי הבנק צפוי להמשיך לבצע גם ברבעון הנוכחי הפרשות גבוהות ביחס למערכת הבנקאית כולה. הפרשות אלו בשילוב עם היעילות התפעולית הנמוכה, יובילו את הבנק לרבעון נוסף של הפסדים בהיקף של כ-43 מיליון שקל.
יום לאחר מכן פירסם עיתון "הארץ" ידיעה בה אמר המפקח על הבנקים, יצחק טל, כי בנק דיסקונט מתקרב למיצוי יכולת מתן האשראי שלו, ועד סוף 2002 הוא אף יידרש להקטין את מצבת ההלוואות שלו כדי לעמוד בדרישות ההון של בנק ישראל.
חוסר היכולת של הבנק להגדיל את תיק האשראי יגרום לבלימת צמיחתו וימנע ממנו את האפשרות להגדיל את רווחי המימון שלו. במובן מסוים, מצב זה יכפה על הבנק שיתוק בפעילותו העסקית. במקרה של דיסקונט מדובר בבעיה קשה, שכן כבר כיום הבנק סובל מרווחי מימון קטנים יחסית - עקב פרישת הלוואות ומחיקת חובות לכמה לווים גדולים מענף הבנייה. מבחינת הלווים הגדולים במשק, המשמעות היא כי הם אינם יכולים לראות בדיסקונט מקור מהותי למימון פעילותם.
מניית בנק דיסקונט בשפל של 7 שנים
אילן מוסנאים
9.5.2002 / 14:32