הבעיה המרכזית של הבנקים - עודף כוח אדם

מאת עמית שרביט



מה הבעיה העיקרית של מערכת הבנקאות הישראלית? האם אלו חובות העתק של מגזר התקשורת? לא ממש. האם זהו המיתון המחריף במשק? לא בדיוק. לפי פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, הבעיה החריפה של הבנקים בישראל היא העובדים.



ברנע הסתובב בשבועות האחרונים בהנהלות שני הבנקים הגדולים כדי להכין את הרצאתו ליום העיון המסורתי שהתקיים בתחילת השבוע באוניברסיטת תל אביב. מטרתו היתה לבדוק את הסיבות לפער בין שווי השוק של הבנקים להונם העצמי.



בתחילת שנות ה-80 נסחרו הבנקים הישראליים במכפילי הון של 5; כלומר שווי השוק שלהם היה גדול פי 5 מהונם העצמי. כיום הם נסחרים לפי שווי הנע בין 45% מהונם העצמי (דיסקונט) למקסימום של 72% מהונם (המזרחי). ברנע סבור כי בעיית כוח האדם היקר והעודף במערכת היא אחת הסיבות לתמחורו החסר של הענף.



לדבריו, מבנה יחסי העבודה בבנקים אינו מאפשר למערכת את הגמישות הרצויה מבחינתה לשינויים טכנולוגיים ולשינויים כלכליים, למשל העובדה שהמשק לא צומח. במערכת הבנקאות מועסקים כ-40 אלף עובדים ולדברי ברנע, יש עודף של כ-10,000. הפחתה (פיטורים או פרישה מרצון) של כל אותם עובדים מחייבת להשקיע הון עתק וכרוכה בעימותים שאף בנק לא מעז להסתכן בהם, בשלב זה.







"בתחילת שנות ה-80 הבנקים נסחרו בשווי של פי חמישה מההון העצמי - מחיר שלא ניתן היה להסבירו. היום המחיר של מניות הבנקים בבורסה בתל אביב נמוך מ-70% מההון העצמי שלהם. גם היום קשה להסביר את התמחור של השוק למניות הבנקים", אמר ברנע.



אכן, שערי המניות נמצאים בשפל. בנק הפועלים נסחר במחיר של 0.67 מההון העצמי שלו. מניית הפועלים נסחרת בשפל ביחס לשלוש השנים האחרונות, במחיר של 7.74 שקל למניה ולפי שווי שוק של כ-1.95 מיליארד דולר. ההון העצמי של הפועלים הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר; מניית לאומי נסחרת אף היא בשפל, והגיעה אתמול למחיר של 6.27 שקל למניה. כלומר הבנק נסחר בשווי של כ-1.8 מיליארד דולר וההון העצמי שלו מסתכם ב-2.8 מיליארד דולר - כ-0.64 מההון העצמי שלו.



המצב במניות הבנקים האחרים לא טוב יותר. המזרחי נסחר במחיר של 0.72 מההון העצמי שלו. סוגרים את הרשימה של חמשת הבנקים הגדולים דיסקונט , במחיר של 0.45 מההון העצמי שלו, והבינלאומי שנסחר במחיר של 0.52 מההון העצמי.



ברנע אמר כי בנקים גדולים בעולם מוערכים ביותר מההון העצמי שלהם בדרך כלל. כך, בארה"ב מקובל להעריך בנקים פי 2.5 מההון העצמי ובאירופה פי 1.5 מההון העצמי שלהם.



השווקים הפיננסיים מתמחרים את הבנקים נמוך מהונם העצמי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא איכות תיק האשראי, וההערכות ש-2002 לא תהיה טובה יותר מבחינה זו מ-2001.



הבנקים משקפים במידה רבה את מצב המשק. עד 11 בספטמבר, דו"חות הבנקים לא שיקפו באופן מלא את הנעשה בכלכלה המקומית. הבנקים המשיכו להציג רווחיות נאה, למרות המיתון וההאטה. בבנקים הסבירו אז כי הפעילות שלהם אומנם מושפעת מהמיתון וההאטה במשק, אך מושפעת באיחור מסוים ולכן הדבר לא בא לידי ביטוי במלואו בדו"חות הכספיים.



ואולם הפיקוח על הבנקים לא השתכנע וחייב את הבנקים לבצע הפרשות מיוחדות לחובות מסופקים, בהיקף של כמיליארד שקל במערכת הבנקאות כולה. ההוראה באה מיד אחרי אירועי 11 ספטמבר.



החרפת המיתון גרמה להרעה בתיק האשראי של הבנקים, ובאה לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של 2001 - התשואות להון שהציגו הבנקים ב-2001 היו נמוכות בכ-50% מהתשואות להון שהציגו ב-2000. רווחיות הבנקים נפגעה כתוצאה מההפרשות הגוברות לחובות מסופקים שביצעו הבנקים ב-2001. ההפרשות לחובות מסופקים גדלו בכ-80% ב-2001 והאשראי הבעייתי גדל בכ-35%. היחס בין גידול האשראי לבין הגידול בתוצר קטן (אינדיקטור שמצביע על איכות האשראי שניתן, אשר לא תורם לפעילות כלכלית יצרנית.



ככל שיש מתאם גבוה יותר בין היקף האשראי לתוצר הלאומי הגולמי, כך איכות האשראי טובה יותר).



ברנע אמר בכנס כי לא בטוח שאיכות התיק הידרדרה, ובבנקים אומרים כי חלק מהבעיה היא טכנית. כלומר הפרשה בגין לקוח מסוים מחייבת רישום כל החוב של הלקוח כבעייתי, ולכן שורת החובות הבעייתיים בבנקים קפצה. זה לא מסביר כמובן את העובדה שההפרשות עצמן זינקו בצורה חדה.



ענף התקשורת הוא אחד הענפים שהשפיעו וימשיכו להכביד על שורת הרווח הנקי בבנקים. ברנע אמר כי יש ירידה באיכות התיק, אך לא מדובר בבעיה משברית. לדבריו, יש לבחון את הדברים בזהירות: "מדובר בענף בעל יכולת לייצר רווח בטווח הארוך - ולכן יכולת להחזיר חובות. לתבל למשל יש חוב של כ-2.3 מיליארד שקל למערכת הבנקאות, ולחברה 430 אלף מנויים. אם נניח שמנוי שווה כ-1,000 דולר, נמצא שעיקר החוב מכוסה מבחינת הבנק.



כמו כן מיזוג הכבלים אמור לשפר את מצב חברות הכבלים ואת מבנה ההוצאות שלהן. מצב הענף אמנם לא טוב עכשיו, אך יש לו פוטנציאל. לא מדובר בענף שנמצא במצב משברי, כמו ענף החקלאות בסוף שנות ה-80 (שם לא היה מקור להחזר חובות)".