בנק ישראל מסר לאוצר מידע שגוי על חוקיות תנאי הפרישה של פרנקל

מאת מוטי בסוק וים יהושע



לפני פחות משנה - ביולי 2001 - פנה שמואל נחמני, סגן הממונה על השכר ומנהל יחידת האכיפה במשרד האוצר, אל אפרים גרוס, ראש מחלקת משאבי אנוש בבנק ישראל. נחמני ביקש לדעת, מתוקף תפקידו, את תנאי הפרישה של נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, שפרש שנה וחצי קודם לכן, בינואר 2000.
העתק ממכתבו של נחמני נשלח גם למחליפו של פרנקל, ד"ר דוד קליין, ולשר האוצר סילבן שלום. כעבור 12 יום קיבל נחמני מכתב תשובה - בחתימתה של א"ש, עובדת בכירה בלשכת היועץ המשפטי לבנק ישראל. במכתב נאמר, כי פרנקל קיבל תנאי פרישה של שר - כמתחייב מהחוק.



ואולם, דו"ח מבקר המדינה קובע אחרת. לפי הדו"ח שפורסם בשבוע שעבר, פרנקל דרש - וקיבל - תנאי פרישה משופרים, ששרים אינם זכאים להם. ואולם, המידע שפורסם בדו"ח לא היה חדש לבנק ישראל. למעשה, הלשכה המשפטית בבנק ישראל - כמו הנגיד קליין עצמו - ידעה שפרנקל קיבל הטבות שלא כחוק, כשהשיבה למכתבו של נחמני לפני 10 חודשים. כשנשלחה התשובה, ידע בנק ישראל שפרנקל קיבל יותר מ-130 אלף שקל נטו בניגוד לחוק, וכי על הפרק דרישתו לקבל סכום נוסף של יותר מ-190 אלף דולר. כל זאת, באופן שחורג מזכויותיו של שר.



זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נדרש הבנק לעניין תנאי הפרישה של פרנקל. היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד אלי מונטג, התריע כבר באוגוסט 2000, כי פרנקל מקבל כספים שאינם מגיעים לו. ועם זאת הבנק, במכתב לאוצר כשנה אחר כך, לא דייק.







פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל בין אוגוסט 1991 לינואר 2000. דו"ח מבקר המדינה חשף את העובדה שהוא קיבל כספים שלא כדין בעבור ימי מחלה וחופשה - לאחר שהפעיל לחצים על הכפופים לו. לפי החוק, שכרו והטבותיו של נגיד בנק ישראל צמודים לשכרו של שר - שאינו זכאי לקבל פיצוי כספי על ימי מחלה וחופשה שאותם לא ניצל.



ואולם פרנקל דרש אחרת. הוא לחץ על הכפופים לו - המנכ"ל אז עודד חצרוני וראש מחלקת משאבי אנוש, אפרים גרוס - לאשר בעבורו תנאים מיוחדים, ולאחר ויכוחים ממושכים הם נעתרו לו. משמעותם הכספית של אותם תנאים מיוחדים, הסתכמה ב-130 אלף שקל לפחות. אלה ההטבות שפרנקל זכה להן:



* ימי המחלה. ב-28 באוגוסט 2000 כתב עו"ד מונטג לקליין שפידיון ימי המחלה של פרנקל 107,506 - שקל נטו - נעשה בלא ידיעת המחלקה המשפטית של הבנק. הוא ציין, כי "יש מקום, כמו יכולת משפטית, לדרוש ממנו את השבתו". קליין, מאז ועד לפרסום דו"ח המבקר, לא דרש מפרנקל להחזיר את
הכסף.



* ימי החופשה. באוגוסט 2000 כתב מונטג לקליין, כי הוראת חצרוני להעניק לפרנקל פיצוי כספי בעבור 25 ימי חופשה שלא נוצלו - כ-30 אלף שקל - "ניתנה בלא ידיעת המחלקה המשפטית וללא תיאום או התייעצות עמנו. נימוקי הוראה זו נראים לי מופרכים מכל וכל". קליין לא ביקש מקודמו
בתפקיד להחזיר סכום זה, שקיבל שלא כדין.



* זכויות אקדמיות. פרנקל סיכם בכניסתו לתפקיד על צבירה של זכויות אקדמיות (יותר מ-21 אלף דולרים בעבור כל שנה בתפקיד, ובסך יותר מ-190 אלף דולר). לשכת היועץ המשפטי של אוניברסיטת תל אביב, שפרנקל התקבל בה כפרופסור מן המניין בהיקף של רבע משרה כחודש לפני מינויו, הודיעה
במאי 1996, כי פרנקל אינו זכאי להסדר צבירה כזה. פרנקל לא ויתר: הוא סיכם עם חצרוני שהבנק יקים למטרה זו קרן נאמנות מיוחדת.



* הטבות אש"ל ונסיעות לחו"ל. בדו"ח המבקר מופיע חשש, לכאורה, כי פרנקל חרג בהוצאות האש"ל בשהותו הארוכה בחו"ל, כולל חשש, לכאורה, לשימוש לא תקין בכרטיס האשראי שהועמד לרשותו. סכום ההטבה בסעיף זה לא הוכרע בדו"ח.



בינואר השנה, כתב עו"ד מונטג למבקר המדינה, כי כל הגורמים בבנק ידעו בזמן אמת על התנגדותו להקמת הקרן המיוחדת בבנק שתאפשר מתן זכויות אקדמיות לפרנקל. ואולם, הנגיד קליין החליט לא להכריע בסוגיה, עד שהתפרסם דו"ח מבקר המדינה, שבעקבותיו נמסר מהבנק, כי קליין החליט להעביר את ההכרעה בעניין הזכויות האקדמיות ליועץ המשפטי לממשלה.



היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, השיב השבוע ל"הארץ", באמצעות דובר משרד המשפטים, כי לא הועברה אליו פנייה מבנק ישראל בנוגע לזכויות האקדמיות של פרנקל. מי שפנה לרובינשטיין בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה הוא פרקליטו של פרנקל, עו"ד אהוד סול. הוא ביקש לבחון את ממצאי המבקר, ולפעול לפי החלטת היועץ המשפטי. רובינשטיין עצמו סבור, שהנושא לא היה חייב להגיע להכרעתו, "אך משנעשתה הפנייה ונוכח ההיבטים הציבוריים של העניין", הוא יטפל בכך.



בנק ישראל הוא חריג בנוף הציבורי מבחינת הביקורת עליו. מבקר המדינה סבור שאין לו את מלוא סמכויות הביקורת בבנק. הנגיד אחראי על כל הנושאים הכספיים בבנק, כולל המשכורות, ואינו נתון לביקורת חיצונית.



האם מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, מרוצה ממצב הביקורת על בנק ישראל? בהתבטאות נדירה אמר המבקר ל"הארץ", בשבוע שעבר, יום לאחר פרסום דו"ח הביקורת על פרנקל: "הפיקוח על בנק ישראל, ראוי שייבחן מחדש".



בנק ישראל סירב להגיב על הטענות



ביום חמישי שעבר, הגיש "הארץ" לבנק ישראל סדרת שאלות בעקבות גילויי
מבקר המדינה, בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות שהביא לאישור התנאים החריגים
של פרנקל, ולעובדה שדעת היועץ המשפטי של הבנק לא נשמעה. כמו כן נשאל
הבנק, אם יבקש כעת מפרנקל להחזיר את הכסף שקיבל לא כדין, וכן כיצד
בודק הבנק את הקבלות שמגישים בכיריו מנסיעותיהם לחו"ל. עוד התבקש
הבנק להשיב, אם קליין הכריע בשאלת הזכויות האקדמיות של פרנקל.



ואולם, הבנק אסר על כל בכיריו - הנגיד קליין; ראש מחלקת משאבי אנוש
גרוס; היועץ המשפטי מונטג; ומבקרת הבנק שולה מישלי - להתראיין. יועץ
התקשורת של הבנק המליץ להגיש את השאלות בכתב. משהוגשו, סירב הבנק
לענות על כל השאלות, 21 במספר. הסיבה: "לצורך עריכת דו"ח הביקורת
העמדנו לרשות מבקר המדינה את כל החומר וענינו על שאלותיו. באשר
להסדר לצבירת זכויות אקדמיות, החליט הנגיד לא לבצעו ללא קבלת חוות
דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות דו"ח הביקורת פנה, כידוע, הנגיד
הקודם אל