מאת רותם שטרקמן
איש העסקים עזרא הראל השולט בחברה הבורסאית רוגוזין , שמע בעבר ביקורת נוקבת על התרבות העסקית שלו בניהול החברות שבשליטתו. עתה, נראה שגם במבחן מוסרי נוסף אין הוא מתכוון לעמוד. רוגוזין החייבת 76 מיליון שקל למחזיקי איגרות החוב ואמורה לשלם תשלום חלקי של 18.6 מיליון שקל בסוף יוני 2002, הודיעה אתמול כי אין בידיה את המקורות הנזילים לפירעון תשלומי הקרן והריבית.
האג"ח של רוגוזין נסחרות מזה זמן ב"תשואת זבל" (בעגת השוק) של עשרות אחוזים. אחת הסיבות לכך היא רמזים של הראל בעבר כי אינו חייב דבר לרוכשי האג"ח. אתמול לאחר ההודעה על אי יכולת עמידה בתשלום החוב, צנח מחיר האג"ח ב-20% נוספים במחזור גדול של כ-3 מיליון יחידות. מחיר האג"ח בבורסה לאחר הירידות - 36 אגורות - הוא פחות משליש מערכה המתואם. האג"ח הונפקה בערך של 100 אגורות והיא צמודה למדד, כך שבהנחה שהחברה תשלם את כל החוב מסתכם הערך המתואם שלה בכ-120 אגורות. במלים אחרות, תשואה כזאת מלמדת על כך שהשוק אינו מאמין כי רוגוזין תשלם את החוב.
לאן הלכו 25 מיליון שקל?
באסיפת מחזיקי האג"ח שכונסה שלשום לפי דרישת החברה לנאמנות של אינווסטק, אמר מנכ"ל רוגוזין מיקי ברנע, כי בקופת החברה מצויים עשרה מיליון שקל בלבד. הוא ציין כי אם רוגוזין לא תצליח לממש נכסים שבבעלותה עד סוף יוני, לא יהיו לו מקורות לפרוע את החוב. ברנע גם הוסיף כי הוא ימליץ לדירקטוריון לא לפרוע אפילו את חלקו של החוב, מכיוון שאז יקשה עליו להמשיך לקיים את הפעילות השוטפת של החברה.
מנכ"לית החברה לנאמנות של אינווסטק איריס שלוין אמרה כי ביום ראשון צפויה אינווסטק להחליט על המשך צעדיה. לדבריה, לפני הנאמן פתוחות שלוש אפשרויות פעולה: העמדת האג"ח לפירעון מיידי על ידי פנייה לבית המשפט למינוי מפרק לחברה; ביצוע של אותה פעולה בשיתוף עם מחזיקי האג"ח ורק לאחר החלטה שתתקבל באסיפה; ואי נקיטת כל צעד מיידי והמתנה לצעדי החברה. שלוין ציינה כי אפשרות נוספת שלא תלויה בחברה לנאמנות היא התארגנות של לפחות 20% ממחזיקי האג"ח, שתחייב את אינווסטק לכנס אסיפה כללית שתחליט על דרישה לפירעון מיידי.
מחזיקי איגרות החוב הזועמים דרשו כי לפחות את הכספים שקיימים בקופה יקדישו ברוגוזין לתשלום החוב. הם מתכננים לפנות במכתבים לדירקטורים ולהזהירם מפני אי עמידה בתשלום. לדבריו של מחזיק אג"ח בהיקפים גדולים, הדירקטורים מעלו בתפקידם כשחשבו על בעלי המניות שמינו אותם ולא על הנושים. לדבריו, הדירקטורים תמכו בהחלטות על הוצאת כספים מהחברה ביודעם כי התשלום על האג"ח קרב, וייתכן כי לא יהיה כסף לשלם את החוב.
בתחילת השנה היו בקופת רוגוזין 35 מיליון שקל, ובתוך ארבעה חודשים הוצאו 25 מיליון מתוכם. מחזיקי האג"ח שאלו את ברנע מה היתה מטרת הכספים שזרמו מהחברה, אך הוא לא ידע לפרט וציין כי כחצי מיליון דולר הושקעו בחברת הלוויין יס, ועוד כמה מיליונים הלכו להחזר הלוואות. ברנע הבטיח כי בתוך יומיים-שלושה הוא ימציא לדורשים את פירוט ההוצאות.
למשל, המשקיעים טענו כי ההשקעה הנוספת שבוצעה באחרונה ביס לא היתה מחויבת המציאות במצב הכספי הנוכחי. ההשקעה ביס גרמה לרוגוזין כבר לרשום הפסדים של 8.4 מיליון שקל ב-33%) 2001 מהשקעתה הראשונית).
ברנע סיפר למחזיקי האג"ח כי מתנהל מו"מ עם גוף גדול לרכישת הזכויות של רוגוזין בנמל רוסטוק, גרמניה, ואם הוא יסתיים בהצלחה ישולם החוב. עוד הוסיף ברנע, כי אותו משקיע מוכן גם לרכוש את האג"ח מהציבור באמצעות הצעת רכש, אך לא ציין את המחיר שלפיו יוצע לרכוש אותן.
מחזיק אג"ח אחר טען נגד הראל כי הוא יודע לעשות עסקים עם החברות הציבוריות שלו רק כשהוא מרוויח מכך אישית, אך אינו מוכן לסייע לחברה שבשליטתו כשהיא בקשיים. המשקיע הזכיר כי 75% מהזכויות בנמל שבו מחזיקה רוגוזין ב-25% מהזכויות נמצא בידי הראל, ונראה הגיוני שהראל ירכוש מרוגוזין את הזכויות בנמל שבשליטתו ויזרים לה בכך כסף לצורך תשלום החוב.
המשקיע הזכיר, למשל, כי הראל מכר לרוגוזין לפני שלוש שנים את חוות הברון כשכבר היה ידוע כי הנכס סובל מבעיות חמורות. מאז כבר הספיקו ברוגוזין להפחית את ההשקעה, מכיוון שההלוואות שנלקחו מבנק דיסקונט גבוהות יותר משווי הנכס. בנוסף, הזכיר המשקיע את הבונוס הנדיב שקיבל הראל מרוגוזין לאחר העסקה השנויה במחלוקת עם חברת החשמל.
בעיקר נכסים מפסידים
"עסקת החשמל" של הראל מ-95' זכתה לביקורת נוקבת על ידי רבים בשוק. רוגוזין מכרה 395 דונם קרקע הצמודים לנמל אשדוד לחברת החשמל תמורת 180 מיליון שקל במזומן. בחברת החשמל היו שטענו אז כי אם לא תרכוש את הקרקע מרוגוזין עלול להיגרם לחברה נזק עצום, בגלל הצורך בעתודות קרקע לפיתוח תחנת הכוח. בשוק ידעו כי המחיר שחברת החשמל משלמת הוא גבוה מדי, וגם לא היה ברור כלל אם חברת החשמל צריכה את הקרקע.
כדי להצביע על סבירותו של המחיר שדרשה רוגוזין ועל הביקוש הרב שיש לקרקע באזור, הוצגה לדירקטורים בחברת החשמל עסקה שבה מכרה רוגוזין קרקע סמוכה במחיר גבוה. מה שלא ידעו הדירקטורים הוא שהחברה הרוכשת היא חברה פרטית בבעלותו של הראל, ולכן ייתכן שלא חשו בריח התרגיל שנדף ממנה. חברת החשמל נתקעה עם עודף קרקעות שנותרו מיותמות, ובדצמבר 2001 היא העבירה חלק מהן לרשות הנמלים.
מיד לאחר אותה עסקה הפך הראל למקובל בשוק ההון הישראלי, והדרך להנפקת אג"ח גדולה בבורסה נפתחה בעבורו. עם זאת, העסקה לא הפכה את הראל לאיש עסקים מצליח, ובשנים שחלפו מאז הצליחה רוגוזין להפסיד כ-100 מיליון שקל. העסקים אליהם היא נכנסה, ובהם תקשורת, מלונאות, נדל"ן ושירותי נמל, הסבו לה הפסדים כבדים.
ב-2001 הפסידה רוגוזין 44.5 מיליון שקל, בעיקר בגלל הפחתה של 17.2 מיליון שקל בחברת הרטן המחזיקה בחוות הברון בזכרון יעקב. הפסד נוסף נבע לרוגוזין מההשקעה במלון הצליינות שהקימה בנצרת. המלון נסגר מיד לאחר פתיחתו עם אירועי אוקטובר במגזר הערבי, ומאז לא נפתח מחדש. ביולי 2001 העניק בנק הפועלים לרוגוזין הלוואה בהיקף של
מי שהולך לישון עם עזרא הראל - מתעורר ללא המזומנים
הארץ
10.5.2002 / 9:34