בית הדין לעבודה: פרמיות ששולמו לכל העובדים לא נחשבות לצורך פיצויי פיטורים

חיים ביאור



בית הארצי לעבודה קבע באחרונה בפסק דין עקרוני, כי "תוספות שכר בערכים משתנים המותנות בהישגים של כלל העובדים, אינן רכיבי שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים"; השופט שמואל צור הבהיר כי הכוונה לתשלומים שמקבלים העובדים בגין תפוקה גבוהה מהרגיל (פרמיה) או תשלומים עבור הישגי עובדים המועסקים בסניף מסוים (עמלה).



פסק הדין ניתן על רקע הפסקת עבודתו של דוד רטר, מנהל סניף חיפה של חברת אטקה מקבוצת פויכטונגר תעשיות; עבודתו הופסקה עקב טענות על הפרת משמעת חמורה, שלגישת החברה היתה בגדר עבירה פלילית.



בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי רטר עבר אמנם עבירת משמעת ופעל בניגוד לנוהלי החברה - אך פסק שאין לשלול ממנו פיצויי פיטורים.



עיקר המחלוקת נסבה על חישוב פיצויי הפיטורים לרטר. בית הדין האזורי פסק שלצורך חישוב הפיצויים יש להביא בחשבון גם את רכיב פרמיית התפוקה האישית של המנהל ואת רכיב העמלות הנובעות מהמכירות. שני רכיבים אלה הסתכמו ב-35% בממוצע משכרו של האיש.



חברת אטקה, שיוצגה על ידי עו"ד רועי פוליאק, עירערה לבית הדין הארצי לעבודה על קביעתו של ביה"ד האזורי. לטענתה, יש להבחין בין פרמיות ועמלות המשולמות על בסיס תפוקה אישית או מכירות אישיות, שיש לכלול אותן בחישוב פיצויי הפיטורים, לבין פרמיות ועמלות המשולמות לעובד על בסיס תפוקתם של כלל עובדי הסניף, שאינן מהוות רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים.



בית הדין הארצי פסק כי הטענה של אטקה בדין יסודה; "לפי תקנות פיצויי פיטורים", קבע השופט, "רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה ותו לא". עוד פסק השופט, כי בונוס או פרמיות המהווים את עיקר שכרו של העובד או משולמים לעובד באופן אישי על בסיס מכירות שביצע בעצמו, מובאים בחישוב פיצויי פיטורים.



ואולם במקרה של העובד באטקה, מדובר בפרמיות ועמלות ששולמו לו שלא על בסיס מכירות שהוא עצמו ביצע, אלא בפרמיות ובעמלות המשולמות לכל עובדי הסניף כתגמול על תוצאות כלליות. מכאן שהוא אינו זכאי להכללת רכיבים אלה בחישוב הפיצויים שקיבל.