100 מיליון דולר עד 2005?!

"נגיע למכירות של 100 מיליון דולר תוך 3 שנים", מכריז אודי זק, סמנכ"ל התפעול של מטאלינק , "יש לנו את היכולת הפיננסית והמיקוד לשרוד את התקופות הפחות טובות שאנחנו חווים היום ולהגיע למצב של עלייה בשוק".



האם מטאלינק לא למדה מניסיונו של דב מורן, מנכ"ל אם סיסטמס הישראלית ומנייונן של חברות אחרות שלפני שנתיים שיחררו הצהרות מדהימות על שווי השוק בו הן פועלות ויעדי ההכנסות, ומאוחר יותר הסתבכו עם הכרזות שהתבררו כאמירות אומללות לאור ביצועי החברה בשטח? קשה לדעת בשלב זה. מנהלי מטאלינק משוכנעים כי השיפור נמצא "מעבר לפינה" (כדברי עופר לביא, סמנכ"ל הכספים) וכי החברה הישראלית תהפוך לשחקנית דומיננטית בשוק ה-VDSL (וידיאו על גבי DSL).



היום, לא תתפסו את מורן משחרר הצהרות אופטימיות כאלה. בתור אחד שדיבר על מכירות של 100 מיליון דולר בשנה ולא הצליח להגיע אליהן מעולם (אם כי התקרב), ומאוחר יותר קיווה גם להכנסות של מיליארד דולר עד 2005 ונכווה ברותחים, הוא נזהר היום בצוננים, ואינו מוכן להתחייב. כל שהוא מוכן לומר הוא כי החברה מכפר סבא שייסד, המתמחה בזכרונות פלאש קשיחים, תגיע למכירות של כמה מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. מתי? לא תוכלו לחלץ ממנו מספר מדוייק או מועד.



זינוק של 600% בהכנסות ב-3 שנים



אם כך, מה גורם למטאלינק, שמכרה ב-2.1 מיליון דולר "בלבד" ברבעון הראשון של השנה והפסידה 3.5 מיליון דולר (הכנסות של 14.1 מיליון דולר ב-2001 על הפסד תפעולי של 15.7 מיליון דולר) להאמין שעד 2003 היא תצמח ביותר מ-600%? התשובה לכך, לפחות על פי מנהלי החברה, טמונה בשוק בו החברה פועלת.







החברה, הנסחרת בבורסת הנאסד"ק ובבורסת תל אביב, מפתחת שבבים המיועדים למערכות DSL של תקשורת רחבת פס. השבבים של החברה מיוצרים על ידי גורמים שלישיים ומיועדים לחברות ציוד תקשורת ותשתיות המספקות מערכות DSL. פתרון החברה מאפשר העברת מספר ערוצי וידיאו, שירותי טלפוניה וגישה מהירה לאינטרנט על תשתית הנחושת הקיימת.



שווי השוק של מטאלינק הוא כ-60 מיליון דולר - פחות מהמזומנים שבקופתה, המסתכמים ב-84.6 מיליון דולר בסיום הרבעון הראשון, כולל השקעות לטווח ארוך. לקראת סוף שנת 2001 רשמה המניה את מחיר השפל שלה, ממנו היא רחוקה כיום ב-4.3% בלבד (במחיר של 3.1 דולרים) ובשיא, החברה נשמה אוויר פסגות בשווי של מיליארד דולר.



סימני אופטימיות מבל קנדה וקווסט



"חברות היום מתקשות לייצר מודל יציב של הכנסות שיתבסס על דטה בלבד ב-ADSL", אמר אתמול זק, בכנס הרישום הכפול שערכה בורסת תל אביב בשיתוף עם בית ההשקעות CIBC, "ומסתבר שהסכום שלקוחות מוכנים לשלם על שירות כזה הוא נמוך מזה שחברות טלפוניה צריכות כדי להגיע להצלחה. ניסינו לבדוק גם את התחום של קול על גבי DSL, אבל לא נראה שהוא הולך היום לשום מקום. לכן, הווידיאו נראה כ'דבר הבא', בעיקר לשוק הביתי. יש כאלה שמעריכים שה-ADSL יספיק בכדי להעביר שירות לבתים, אבל האיכות תהיה מוגבלת בעיקר במקרים בהם מדובר על יותר מערוץ שיווק אחד", מסביר זק את הסביבה בה פועלת מטאלינק.



בשטח, הוא אומר, כבר החלו סימנים ראשונים לרוח אופטימית. "בצפון אמריקה, החברות קווסט ובל קנדה התחילו בהתקנות ראשוניות של VSDL בדנבר פיניקס ומונטריאול, וזה סימן מעודד", מסביר זק. "יש אומנם חברות שמכריזות כי ייקח עוד זמן עד שיתחילו את ההתקנות, ואחרות הפסיקו להכריז ועוקבות מקרוב על הניסויים, אבל אנחנו מעריכים שאם המודלים של קווסט ובל קנדה יצליחו, זה ייגרום לאימוץ רחב יותר על ידי יצרנים אחרים וביניהם בל סאות', ורייזון ואולי אפילו SBC".



מבחינה גיאוגרפית, אומר זק, יש כיום פוטנציאל גדול בשוק היפאני ל-VDSL, מאחר שהמדינה מרושתת בסיבים אופטיים, שנקודות הקצה שלהם נמצאות בסמיכות לבתים הפרטיים. המרחק הנוח גורם לדבריו להתעניינות מאיזור גיאוגרפי זה. בשוק הסיני, הוא אומר, התעורר ה-VDSL בעיקר בנגזרת של MTU - כלומר, קמפוסים ובתי מגורים, "אבל אנחנו רואים כבר את הצעד הבא - רשתות ציבוריות". בתחום זה אינפיניון היא החברה המובילה בעולם.



אם כך, מיהן מתחרותיה של החברה? מבלי להיכנס יותר מדי לפירוט טכנולוגי, מטאלינק מספקת מה שמכונה QAM VDSL, טכנולוגיה המבוססת על סטנדרט, ושם ניתן למצוא חברות כמו אינפיניון (באמצעות סוואן הישראלית שנרכשה על ידה). לדברי זק, היא אומנם בנתה מוצר VDSL אולם אינפיניון ממוקדת יותר באית'רנט על DSL ופחות בפתרון כולל.



החברה מתחרה גם בגלובספאן



הסוג השני של מתחרות הוא אלה המתמקדות בטכנולוגיה של DMT-VDSL, מבוססת סטנדרט אחר. "ייקח עוד שנתיים אם בכלל עד שיוחלט על הסטנדרט - האם הוא יהיה QAM או DMT", אומר זק, ומבחינה תיאורטית אין הבדל גדול וממשי. אנחנו מעריכים שההתקנות המשמעותיות נמצאות ב-QAM". בין החברות הנמצאות בסטנדרט הזה מונה זק את איקאנוס וזרליק, שהציגו לדבריו אבי טיפוס לטכנולוגיה.



הסוג השלישי של מתחרות הוא חברות המציעות פתרונות ADSL+, כלומר, הרחבה של ה-ADSL הקיים על ידי מספר חברות (אם כי זק אומר כי אלה לא הצליחו להציג היצע אמיתי). הוא מוסיף כי מדובר בטכנולוגיה שהיא אינה סטנדרטית, המספקת קיבולת של 10-16 מגה-ביט, ובעלת ביצועים מוגבלים.



כאן נמצאת בעיקר חברת גלובספאן. חברות נוספות: ברודקום, שהיתה לדברי זק החברה הראשונה עם פתרון לא סטנדרטי ל-VDSL ואלקטל, שהיא יצרנית ה-ADSL המובילה בעולם. "ברור היום לחברות המתמחות ב-ADSL שה-VDSL יעשה להם קניבליזציה בחלק מהנגזרות", אומר זק.



המלאים אצל הלקוחות יורדים; התאוששות מעבר לפינה



לאותם 2 מיליון דולר מכירות ברבעון הראשון של 2002 הגיעה מטאלינק בסיוע שני לקוחות גדולים: נקסט לוול ולוסנט. נקסט לוול, כך אומר זק, נמצאת ביישום אצל קווסט ובל קנדה וטלנור בנורווגיה. למטאלינק יש Design Win אצל לוסנט, וזק מעדכן כי החברה נמצאת עימם בניסויים במקומות נוספים בעולם.



"אנחנו מתכוונים להרחיב את האימוץ של ה-VSDL בעולם על ידי טלקוס, יצרני שבבים ו-O