האם בעלי השליטה ברוגוזין מדרדרים בכוונה את מחיר האג"ח?

מאת רותם שטרקמן



האג"ח של חברת רוגוזין , שבשליטת איש העסקים עזרא הראל, צנחו ביום חמישי שעבר ב-20%, לאחר הודעת החברה כי אין בידיה מקורות לתשלום הקרוב של החוב, בהיקף של 18.6 מיליון שקל. אתמול, במהלך המסחר בבורסה, רשמה האג"ח ירידה של יותר מ-3% ולאחר מכן תיקנה במקצת. האג"ח סיימה את המסחר בירידה של 1.65% למחיר של 35.6 אגורות.



בתגובה להודעתה של רוגוזין החליטה אתמול החברה לנאמנות של אינווסטק לכנס ביום ראשון בשבוע הבא אסיפה של מחזיקי איגרות החוב, כדי להחליט על דרישה לפירעון מיידי של החוב ופנייה לבית המשפט לשם מינוי כונס נכסים לחברה. ההחלטה דורשת רוב מיוחד של 75% ממחזיקי האג"ח.



האג"ח של רוגוזין נסחרת בפחות משליש מערכה המתואם, שהוא כ-120 אגורות. יותר מ-3 מיליון איגרות חוב החליפו ידיים במסחר ביום חמישי שעבר, ועוד 550 אלף החליפו ידיים במסחר אתמול. מחזורי המסחר הגדולים שנרשמו באג"ח בשני ימי המסחר האחרונים מלמדים על כך שיש גופים גדולים הנפטרים מהאג"ח בכל מחיר (בעיקר גופים מוסדיים), אך כי מצד שני יש כאלה החושבים שניתן להרוויח מרכישתן, ובהם מנהלי תיקים וברוקרים.



ייתכן כי אחד מהמרוויחים הוא הראל עצמו. הרמזים שפיזרו מקורביו בחודשים האחרונים, בנוגע לכך שהוא אינו מחויב לשלם את החוב, והרכישות שביצע בניירות הערך של רוגוזין, מעלים את הסברה כי הראל עשוי להרוויח מההתרחשויות סביב החוב של החברה שבשליטתו.



רבות כבר נכתב על התרבות העסקית של עזרא הראל, ועל כך שהוא מקפיד לדאוג לעצמו יותר מאשר למשקיעים בחברות שבשליטתו, או לבעלי החוב שלהן. זו גם אחת הסיבות לכך שהשווקים תימחרו את האג"ח של רוגוזין כבר לפני ההודעה של החברה מיום חמישי שעבר ב"תשואת זבל" של עשרות אחוזים. אתמול נפוצו שמועות, שאינן נכונות כנראה, כאילו הראל והחברות שבשליטתו רכשו אג"ח בשני ימי המסחר האחרונים.



אחת הסיבות לשמועות היא העובדה שרק לפני חודש וחצי פנתה בעלת השליטה ברוגוזין, חברת הרמוני וונצ'רס שבשליטת הראל, לגופים שהחזיקו במניות ובאג"ח של החברה. הרמוני היתה מוכנה לרכוש כל כמות של מניות במחיר הגבוה ב-20% ממחיר השוק, וכן אג"ח במחיר הבורסה. לבסוף רכשה הרמוני מניות בכ-300 אלף שקל וכן 150 אלף אג"ח, במחיר של 62 אגורות.



הרכישות של הרמוני מלמדות על השווי הגבוה יותר ממחיר השוק שהיא מייחסת לאג"ח ולמניות החברה. סיבה אפשרית נוספת לשמועות שנפוצו אתמול היא העובדה שהשוק אינו סומך על הראל, ומנסה לגלות מהם האינטרסים שעומדים מאחורי הצהרותיו.



במחצית השנייה של 2001 רכשה גם רוגוזין עצמה את איגרות החוב שלה במחירים נמוכים, ומחקה אותן מהמסחר בבורסה. רוגוזין רכשה ביוני-יולי 2001 כ-3.4 מיליון אג"ח במחירים של 60-55 אגורות. כך שחוב של יותר מ-4 מיליון שקל נמחק על ידי רוגוזין בהשקעה של 2.2 מיליון שקל.



מנהל תיקים אמר אתמול כי אם בעלי העניין בחברה רכשו אג"ח רק לפני חודש וחצי במחיר גבוה יחסית, לאחר שידעו מה המצב הכספי ברוגוזין, אין סיבה שלא לרכוש כיום את האג"ח במחיר של 36 אגורות. להערכתו, כל מי שרכש אג"ח במחירים ששררו בימים האחרונים ירוויח מכך.



מלבד כינוס נכסים ישנן כמה אפשרויות נוספות להתפתחויות הצפויות בפרשה. מנכ"ל רוגוזין, מיקי ברנע, התייחס לכך באסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה ביום רביעי שעבר. הוא אמר כי משקיע שמעוניין לרכוש את חלקה של רוגוזין בנמל רוסטוק שבגרמניה, מתכנן לפרסם הצעת רכש לאיגרות החוב. אפשרות נוספת שאותה הזכיר ברנע היא ניהול מו"מ עם מחזיקי האג"ח על הסדר. מבחינת מחזיקי האג"ח, הכל תלוי כמובן במחיר שעליו יוסכם.



גורם בשוק אמר כי ההצהרות על כך שלחברה אין כסף לתשלום החוב מסייעות לה להגיע להסדר נוח עם מחזיקי האג"ח, או למחיר נמוך בהצעת הרכש. "החברה מדרדרת את מחיר האג"ח, ובכך יוצרת לחץ על המשקיעים למכור במחיר נמוך", הוסיף. גורם אחר אמר כי אף משקיע לא יסכים למכור את האג"ח במחיר של 36 אגורות, מכיוון שגם במקרה הגרוע ביותר, אם תגיע החברה בסופו של דבר לכינוס נכסים, תהיה התמורה גבוהה יותר.