"תוך מספר שנים יעלה שיעור ההשקעות של המוסדיים בחו"ל לכ-15%-20%"

"תוך שנים ספורות יגיע משקל ההשקעות בחו"ל של המשקיעים המוסדיים הישראליים לכ-15%-20%, זאת בניגוד למצב הקיים בו המשקיעים המוסדיים אינם מנצלים את התקרה המותרת להשקעה בחו"ל. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות השקיעו ב-2001 רק כ-1.2% בנכסים זרים, למרות מגבלה של 5%. קרנות הפנסיה לא החזיקו נכסים בחו"ל כלל, ותוכניות ביטוח חיים החזיקו מעט מאוד, רחוק מהמגבלה", כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי , ואורן לוינטל, כלכלן באגף הכלכלה.



הכלכלנים מציינים כי שיעור הנכסים בחו"ל המוחזקים על ידי הציבור בישראל עלה באופן מרשים בעשור האחרון, משיעור זניח של כ-0.5% מסך תיק הנכסים לשיא של כ-8.5% במהלך שנת 2000. סך הנכסים בחו"ל הסתכמו בסוף ינואר 2002 בכ-81 מיליארד שקל. כ-5.8% מהנכסים מוחזקים באמצעות קרנות נאמנות, 1.8% מוחזקים באמצעות קופות גמל ו-0.7% באמצעות קרנות השתלמות. היתרה, בשיעור של כ-92%, מוחזקת ישירות על ידי הציבור.



בבנק לאומי מזכירים כי במסגרת "עסקת החבילה" שנרקמה בסוף דצמבר 2001, הוחלט על הסרת מגבלות ההשקעה בחו"ל החלות על משקיעים מוסדיים, בשני שלבים. בשלב הראשוני הועלתה תקרת ההשקעות בחו"ל מ- 5% ל-20% מסך הנכסים של המשקיעים המוסדיים. בשלב השני, הצפוי להתבצע עד סוף שנה זו, יוסרו המגבלות לחלוטין.



בפמן ולוינטל מעריכים כי למרות הסרת המגבלות, המשקיעים המוסדיים לא ישקיעו ככל הנראה באופן מיידי את כל נכסיהם בחו"ל, עקב הצורך בניסיון וידע בתחום. להערכתם, הפיחות החד שהתרחש בחודשים האחרונים עשוי להשפיע על המשקיעים בכיוון של הגדלת ההשקעות בחו"ל.



הם מציינים כי התשואה הנמוכה על הנכסים בארץ בשל המצב הכלכלי תגרום לישראלים לחפש תשואה גבוהה יותר בחו"ל. כמו כן, פתיחת אפשרויות השקעה נוספות בחו"ל תגביר את יכולתו של המשקיע הישראלי לפזר את תיק הנכסים שלו, להקטין את התנודתיות בתשואה, ולהגן על עצמו מפני שינויים פתאומיים בשער החליפין.



העובדה שחלק משמעותי מהנכסים הפיננסיים שבידי הציבור הם נכסים נזילים, לדעת הכלכלנים, מקילה את המעבר לנכסים זרים תוך פרק זמן קצר מאוד. לכן, "סערות פיננסיות" כתוצאה מהסטת נכסים לחו"ל, כפי שאירעו בחודשים האחרונים, עשויות להתרחש גם בעתיד. לדבריהם, כיום קיימת אפליית המס כנגד השקעה בנכסים זרים, אך האחדת שיעורי המס כחלק מרפורמה עתידית במערכת המס עשויה לעודד את המפקידים לעבור לנכסים צמודי מט"ח.



נוסף לכך, מציינים בפמן ולוינטל, הניסיון באירופה מצביע על כך שמשקיעים מוסדיים מחזיקים שיעורים משמעותיים מנכסיהם במדינות אחרות. שיעור זה הולך ועולה ככל שהמדינה קטנה יותר וגודל שוק ההון שלה קטן יותר. כך למשל, בהולנד שיעור ההשקעה של קרנות פנסיה מחוץ להולנד היה בשנת 1994 25%, ויש להניח כי מאז הוא עלה עוד.



לפיכך, בבנק לאומי מעריכים כי צפוי שתהליך התאמת תיק הנכסים הישראלי כלפי חו"ל יימשך וימשיך ללחוץ על שער החליפין, ויתווסף לגורמים אחרים התומכים בהיחלשות השקל, כגון: אי הודאות במצב הביטחוני, המיתון, והגידול הצפוי בגירעון הממשלה ובחוב החיצוני. נראה, כי כל עוד לא תחול רגיעה במצב הביטחוני, ושיפור בתנאים הכלכליים של מדינת ישראל ובמדיניות הפיסקלית, המשקיעים ימשיכו להעדיף נכסים צמודי מט"ח, בארץ ובחו"ל.