התחנות בדרך: סאגה של ארבע שנים

מאת הדר חורש



* מארס 98': הממונה על ההגבלים העסקיים, דוד תדמור, מודיע למועצת הכבלים כי אינו מתנגד למיזוג חברות הכבלים.



* ינואר 99': חברת הלוויין DBS זוכה ברישיון והמאבק נפתח. מעתה ינסו חברות הכבלים להכשיל או לעכב את פתיחת השידורים, וחברת הלוויין תנסה להכשיל את מיזוג הכבלים.



* פברואר 99': חברות הכבלים מעלות לראשונה את הצעה לעסקה - אישור למיזוג תמורת התחייבות להיכנס לתחרות בבזק בתחום הטלפון והאינטרנט. ההצעה תהפוך למנוף בידי חברות הכבלים ומשרד התקשורת בדרישה לאישור מהיר של עסקת המיזוג.



* אפריל 99': חברות הכבלים מודיעות לממונה על ההגבלים על כוונתן לפרק את חברת ICP לרכישה משותפת של תכני שידורים. מטרת חברות הכבלים היא להימנע מדיונים עם הרשויות על התנאים לחידוש הסדר ICP. התנאים הצפויים כוללים הטלת חובה למכירת תכני ICP לחברת הלוויין.



* מאי 99': שרת התקשורת, לימור לבנת, ואנשי משרדה מסכמים עם חברות הכבלים על תנאי עליית חברת הלוויין לשידור, לפיהם על חברות הכבלים ייאסר להציע מקבצי ערוצים (טירינג) למשך שנה. חברת הלוויין מאיימת להחזיר את רישיון ההפעלה שלה, וההסכם מבוטל.



* יולי 99': חברת הלוויין נאבקת על זכויות השידור של ספקי התכנים המובילים בארצות הברית. הכבלים זוכים בתחרות, ומחירי התכנים שהם רוכשים עולים בכ-110 מיליון דולר לשנה.



* נובמבר 99': המהלך הראשון למיזוג בין שלוש חברות הכבלים נוחל הצלחה חלקית. שמואל דנקנר, בעל השליטה במת"ב מסרב להצטרף למהלך שיוזמים דסק"ש, אליעזר פישמן וידיעות אחרונות, לרכישת חלקה של עורק בערוצי זהב. בעסקה רוכשת תבל 35% מערוצי זהב, ואליעזר פישמן וידיעות אחרונות רוכשים 25% ממניות החברה. העסקה נחתמת על פי שווי של 2,100 דולר למנוי. מקורבים לפישמן העריכו שהמחירים עוד ינסקו ל-3,000 דולר למנוי. העסקה לא זכתה מעולם לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים ולימים הפכה את תבל לחברה חדלת פירעון. בתגובה מתחיל שמואל דנקנר, יו"ר מת"ב, לנהל שיחות על מיזוג אפשרי עם חברת הלוויין.



* נובמבר 99': הממונה על ההגבלים, תדמור, מכריז על חברות הכבלים מונופול בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית. הכבלים מערערים לבית הדין להגבלים, אך הערעור נדחה.



* דצמבר 99': חברות הכבלים מגישות לראשונה בקשה רשמית למיזוג.



* ינואר 2000: משרד האוצר דורש ממשרד התקשורת לפרסם מכרזים לתשתית הכבלים. היועץ המשפטי לממשלה מתבקש להכריע במחלוקת בין משרד האוצר ומשרד התקשורת. מארק שניידר, מנהל UPC, בעלת 46.6% מתבל, תוקף במסיבת עיתונאים את מדיניות הרגולציה בישראל, ומאיים לפטר שליש מעובדי תבל אם לא תקבל החברה בהקדם רישיון לשירות אינטרנט מהיר.



* פברואר 2000: הממונה על ההגבלים, תדמור, מציג תנאים להסכמתו לפירוק חברת ICP, החברה המשותפת לרכישת תכנים על ידי חברות הכבלים, בהם כי הסכמי רכישת התכנים על ידי החברה יבוטלו. חברות הכבלים נמנעות מפירוק ICP.



* אפריל 2000: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מפרסם חוות דעת לפיה לא ניתן להמיר את זיכיונות חברות הכבלים ברישיונות קבע בלי תיקון מתאים בחוק הבזק. בחוות דעת משלימה קבע היועץ כי אין להעניק לחברות הכבלים גם רישיון לשירות אינטרנט מהיר לפני תיקון החוק.



* מאי 2000: מושג ההסכם שיאפשר את תחילת שירותי הלוויין. על פי ההסכם, חברות הכבלים יהיו מנועות מהצעת חבילות ערוצים ("טירינג") למשך 9 חודשים, או עד שחברת הלוויין תגיע לרבע מיליון מנויים, המוקדם מביניהם. הכבלים חוייבו למכור תוכן שידורים לחברת הלוויין.



* יולי 2000: חברת הלוויין משיקה רשמית את שירותיה, אבל אינה מצליחה לגייס מנויים ללא הסכם שיאפשר את ניתוקם מחברות הכבלים. באמצעות צווים מבתי משפט מונעות חברות הכבלים פעולה עצמאית של חברת הלוויין לחיבור ולניתוק. הפרשה מעכבת את התחרות בין הלוויין והכבלים בחודשיים.



* ספטמבר 2000: שר התקשורת, בנימין בן אליעזר, חותם על תקנות לפתיחת שוק התקשורת הפנים ארצית לתחרות. חברות הכבלים והלוויין חותמות על הסכם לחיבור ולניתוק מנויים המבקשים לעבור מהכבלים והלוויין.



* נובמבר 2000: בזק מקבלת רישיון להפעלת שירות אינטרנט מהיר.



* דצמבר 2000: הממונה על ההגבלים מאשר לחברות הכבלים לתאם ביניהן פעולות לשדרוג התשתית לקראת מתן שירותי טלפון ואינטרנט מהיר על תשתית מאוחדת.



* דצמבר 2000: ישיבה סוערת במשרדו של רו"ח יצחק סוארי מסתיימת בלא כלום. מנהלי חברות הכבלים מנסים לגשר על מחלוקות לקראת חידוש בקשת המיזוג ביניהן, אך אינם מצליחים להגיע להסכמה.



* מאי 2001: שמואל דנקנר מחליט שלא להמתין למיזוג הכבלים ולחקיקה שתאפשר לו לספק שירותי אינטרנט מהיר, וסוגר את חברת האינטרנט המהיר נונסטופ.



* מאי 2001: שר התקשורת ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הכלכלה, בוחנים חקיקה שתחייב את הממונה על ההגבלים לאשר את מיזוג הכבלים. הממונה מצליח להדוף את המתקפה המאיימת לרוקן את מוסד הממונה על ההגבלים מסמכויותיו.



* יולי 2001: ועדת הכלכלה משלימה את אישור תיקון 24 (שהפך בינתיים לתיקון 25) לחוק הבזק. התיקון מאפשר לחברות הכבלים לקבל רישיונות קבע, מתווה תנאים למיזוג בין חברות הכבלים ומאפשר להן לקבל רישיון לשירותי אינטרנט מהיר. הכבלים מגישים בקשת למיזוג.



* אוקטובר 2001: המיועד לניהול חברות הכבלים, רם בלינקוב, מעביר לממונה על ההגבלים מכתב התחייבות להקמת רשת טלפון על רשת הכבלים, בתוך 4 שנים מהיתר מיזוג.



* ינואר 2002: שמואל דנקנר אינו ממתין למיזוג חברות הכבלים, ומוציא מהמגירה תוכנית ישנה להתמזג עם חברת הלוויין. חברות הכבלים מדליפות את התוכנית לעיתונות. הממונה על ההגבלים דרור שטרום מוכן לשקול אותה, אך שר התקשורת מתנגד ומכשיל את המגעים באיבם.



* מארס 2002: מועצת הכבלים מאשרת את מיזוג חברות הכבלים.



* אפריל 2002: הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, מאשר את מיזוג חברות הכבלים.