שופרסל נערכת לקראת העברת השליטה הצפויה ברבוע כחול

אסיפת חברי ויורשי האגודה הצרכנית שיתופית קו אופ הרבוע הכחול התקיימה אתמול אחר הצהריים, שעות ספורות לאחר שחברת שופרסל פירסמה את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון ויממה לאחר שהחברה הבת רבוע כחול ישראל דיווחה על תוצאותיה.



אפשר להעריך שעיתוי האסיפה לא היה אופטימלי מבחינתו של יורם דר, מנכ"ל רבוע כחול ישראל. העברת השליטה בחברה, המתוכננת להתבצע בספטמבר 2002, תתרחש על רקע נחיתות של רבוע כחול ישראל בהשוואה למתחרה העיקרית שלה. שופרסל עולה על רבוע כחול ישראל בפרמטרים כמו פיתוח עסקי ואופטימיזציה של שטחי המדף.



מכירותיה של שופרסל צמחו ב-10.9% ברבעון הראשון והמכירות בחנויות זהות עלו ב-3.3%. עמי סגיס, מנכ"ל שופרסל, ויצחק ציון, סמנכ"ל הכספים, מסבירים את הגידול במכירות בחנויות זהות בעיתוי שבו חל חג הפסח, שגרם להסטת כשבוע מכירות מהרבעון השני לרבעון הראשון של השנה.



הגידול במכירות נבע מתוספת של 9,000 מ"ר של שטחי מכירה ברבעון הראשון ומתוספת של 28 אלף מ"ר, כלומר 8.3% משטחי המכירה נכון לסוף הרבעון המקביל ב-2001.



המספרים של רבוע כחול מרשימים הרבה פחות. מכירותיה צמחו ב-1.6% בלבד ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון המקביל, למרות תוספת של 15 אלף מ"ר (5.7%) לשטחי המכירה בסוף הרבעון הראשון של 2001. המכירות בחנויות זהות ירדו ב-4.6%.רבוע כחול מתכוונת לפתוח 10 חנויות בשטח מכירה של 25 אלף מ"ר ברבעון השלישי והרביעי, לאחר שלא הוסיפה ולו מ"ר אחד ברבעון הראשון, אבל ייתכן שמבחינתו של דר זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. סגיס אמר ששופרסל תפתח 8 חנויות נוספות בשטח של 20 אלף מ"ר עד סוף 2002.



הרווחיות הגולמית של שופרסל, כמו זו של רבוע כחול ישראל, נפגעה מהאינפלציה הגבוהה, ומדד אפריל אינו מבשר טובות גם לגבי הרבעון הנוכחי. לדברי יצחק ציון, התאמת יתרת הפתיחה של המלאי ברבעון הראשון של 2002 גרעה 9 מיליון שקל מהרווח הגולמי והתפעולי ברבעון וההתאמה למדד השלילי (0.5%) של הרבעון הראשון של 2001 הוסיפה 2 מיליון שקל לרווח הגולמי והתפעולי של החברה ברבעון המקביל ב-2001.



הרווח הגולמי של שופרסל גדל ב-7.5% ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון המקביל ושיעורו ירד ל-26.7% מהמחזור, בהשוואה ל-27.6% ברבעון המקביל, בעוד שהרווח הגולמי של רבוע ירד ב-2.7% ושיעורו ירד ב-1.2 נקודת אחוז ל-26.9%.



הפער ברווחיות הגולמית של שתי החברות, שנובע ככל הנראה ממשקלן הרב יותר של החנויות השכונתיות בתיק של רבוע כחול ישראל, הצטמק מ-0.5 נקודת אחוז ל-0.2 נקודת אחוז.



שופרסל קיזזה חלק מההשפעה של האינפלציה על הרווח הגולמי באמצעות העלאת חלקו של המותג הפרטי במחזור ל-8.2% בסוף הרבעון הראשון (5.3% ברבעון המקביל אשתקד, 8.0% בסוף 2001 ו-6.4% ברבוע כחול ישראל) וגידול בהפצה העצמית של מוצרים ל-57% מהמחזור בממוצע ברבעון הראשון, בהשוואה ל-53% בממוצע ברבעון המקביל.



נראה שיורם דר נושא במקרה זה בתוצאות של פיגור קודמיו בהיערכות בעניין המרכז הלוגיסטי ובאחריות שלו עצמו לעובדה שהטיפול במותג הפרטי עבר כמה גרסאות עד שהגיע למותג לידר פרייס, שאינו נקי מבעיות כמו התאמה לטעם המקומי וחשיפה לשינויים בשער החליפין.



שופרסל שונה מרבוע כחול ישראל גם בנתח של מכירות מוצרים שאינם מזון במחזורה (9%) בהשוואה ל-6% בלבד ברבוע. סגיס גילה שהחברה נהפכה למשווק הראשי של מחשבים אישיים בישראל ב-2001, ונראה שגם לפעילות זו היה חלק במיתון הירידה ברווחיות הגולמית. סגיס אמר שבכוונת שופרסל להגדיל את חלקו של המותג הפרטי במכירות ל-10%-9% עד סוף 2002.רווחיותן של שלוש הרשתות עלולה להיפגע בקרוב, אם ייאכף הסדר שהוביל הממונה על ההגבלים העסקיים, שלפיו תועלה העמלה הצולבת שמשלמת החברה הסולקת את כרטיס האשראי לחברה המנפיקה אותו בגין מכירות ברשתות השיווק מ-0.55% ל-1.0%.



ציון אמר שכ-60% מהמכירות ברשת מתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי ו-45%-50% באמצעות כרטיסי ויזה עליהם חל ההסדר, אך לדבריו העלייה בעמלה הצולבת לא תשפיע אוטומטית על קיטון ברווחיות, משום ששופרסל עירערה על ההחלטה בבית הדין להגבלים עסקיים ומפני שגם אם יאושר ההסדר, ינוהל מו"מ עם חברות כרטיסי האשראי על חלוקה בתוספת הנטל שתגרום העלייה בעמלה.



הצד השני של האינפלציה היה מעבר להכנסות מימון של 3 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות מימון של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל, כתוצאה משחיקת עודף התחיבויות לא צמודות. שופרסל החלה להיפגע מבעלותה בנדל"ן כאשר הפחיתה 8 מיליון שקל בגין אחזקתה בחברה שיזמה ומפעילה קניון, ככל הנראה לב המפרץ או קניון בת ים.



שופרסל חוזרת למרכזי הערים

המגמה הבולטת ביותר בקמעונות המזון במחצית השנייה של שנות ה-90 היתה שינוי יסודי בתמהיל החנויות ברשתות. בעקבות העלייה מחבר המדינות וההצלחה של רשתות פרטיות כמו גרינברג, חצי חינם וחביב, למדו שופרסל ורבוע כחול להעריך את פוטנציאל השוק של קהל בעל רגישות רבה למחיר.



התוצאה היתה פתיחת חנויות ענק מחוץ למרכזים העירוניים והסבת חנויות קיימות לתת רשתות שהתאפיינו ברמת שירות ומחירים נמוכה יותר.



בעקבות חנויות הדיסקאונט הגיעו חנויות הדיסקאונט העמוק, והתחרות המחריפה כירסמה מהותית בשולי הרווח הגולמי ואילצה את הרשתות לאמץ כלים שיווקיים וניהוליים מתקדמים יותר, כמו מותגים פרטיים וניהול קטגוריות, במאמץ לפצות על הירידה הריאלית במחירים.



באחרונה, כך נראה, החלה שופרסל לבחון מחדש את התבונה שבהזנחת מרכזי הערים. שופרסל פתחה ברבעון הראשון ארבע חנויות, שתיים ברשת היפרנטו וחנות אחת בכל אחת משתי הרשתות, קוסמוס ומחסני מזון, כך שבסוף הרבעון היו 41 מתוך 165 החנויות שהיא מפעילה בפורמט שופרסל, 89 בפורמט היפרנטו, 9 ברשת ברכת רחל לציבור החרדי, 7 ביוניברס קלאב, 14 ברשת קוסמוס ו-6 במחסני מזון.



מנכ"ל שופרסל עמי סגיס מסביר את המגמה החדשה: "שיפרנו את יכולת ההפצה לסניפים קטנים והצלחנו להגיע למגוון נכון יותר בשיטת ניסוי וטעייה באתרים ניסיוניים כמו גני תקוה".



היתרון שבהחיי