וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האוצר מתנגד לממן את התוספת הדרושה לצירוף ישראל לתוכנית המו"פ האירופית

הארץ

21.5.2002 / 8:08

בעקבות הגדלת יעדי התוכנית נדרשת ישראל לשלם דמי חברות בסך 196 מיליון יורו



מאת עודד חרמוני



משרד האוצר מסרב לממן את תוספת התקציב, בהיקף של 42 מיליון יורו, הדרושה לצורך השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ האירופית השישית. בדיון שנערך אתמול בוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה הודיע האוצר על התנגדותו, ודרש כי משרדי המדע והתמ"ס יממנו את התוספת מתקציביהם השוטפים. המדענית הראשית במשרד המדע, חגית מסר-ירון, העריכה אתמול כי לנוכח התנגדות האוצר יועלה העניין לדיון מיוחד עם ראש הממשלה, אריאל שרון, שאמור להכריע בוויכוח.



תוכנית המו"פ האירופית היא מסגרת ארבע שנתית שבאמצעותה מממן האיחוד האירופי מחקרים טכנולוגיים בהשתתפות חברות מסחריות. ישראל, שאינה חברה באיחוד האירופי, נמצאת במעמד מיוחד בתוכנית המו"פ האירופית. במסגרת התוכנית החמישית, שתסתיים ב-2002, שילמה ישראל דמי השתתפות בסך 154 מיליון יורו. לאחרונה הודיע האיחוד כי תקציב תוכנית המו"פ יוגדל ב-3 מיליארד יורו, ל-17 מיליארד יורו. על פי ההערכות, הגדלה זו תביא להגדלת דמי החבר של ישראל ל-196 מיליון יורו.



משרד האוצר דרש משלושת הגופים המממנים כיום את השתתפות ישראל בתוכנית: משרד התמ"ס (45%), הוועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (45%) ומשרד המדע (10%) לממן את התוספת הצפויה מתוך תקציביהם השוטפים. ואולם גופים אלה טוענים כי לאחר הקיצוץ בתקציביהם על האוצר להתחלק עימם שווה בשווה בתוספת שמחוץ לתקציב המאושר להשתתפות, או לשאת במימון המלא של ההפרש.



תוכנית המו"פ האירופית נחשבת למסגרת שיתוף הפעולה הבין-מדינתית החשובה ביותר למחקר בתחומי המדע והטכנולוגיה. ישראל מיוצגת בתוכנית באמצעות המנהלת הבין משרדית ISRED, המשתתפת בפרויקטים מאז החלה התוכנית הרביעית של האיחוד האירופי. בתוכנית החמישית נהנתה ישראל מעודף מאזני של 8 מיליון יורו במימון פרויקטים ישראלים על ידי האיחוד האירופי. לדברי מנכ"ל ISRED, מרסל שטאון, פרויקטים ישראלים זכו להתחייבויות מימון של 162 מיליון יורו מהאיחוד האירופי, לעומת 154 מיליון דולר שהשקיעה מדינת ישראל בתוכנית המו"פ.



"השתתפות ישראל בפרויקט", הוסיף שטאון, "הניבה שיתופי פעולה של חברות בולטות, כמו התעשייה האווירית ו-ECI, עם גופים אירופיים כאיירבוס, דויטשה טלקום, אלקטל ופיג'ו. זאת, לצד מימון מחקרים שבהם חוקרים מאוניברסיטאות ישראליות עובדים עם חוקרים מאוניברסיטאות אירופיות על פרויקטים מדעיים חדשניים, שהבולט בהם הוא ייצור שבבים מבוססי אטומים בהשתתפות האוניברסיטה העברית". לדברי שטאון, בסך הכל הגישו גופים ישראלים כ-3,000 בקשות להשתתף בפרויקטים בתוכנית המו"פ החמישית, ומהן אושרו כ-800 בקשות.



בישראל חוששים שעיכוב בקבלת החלטה על המימון הנוסף יפגע במעמדה של ישראל באיחוד האירופי. "ההשתתפות בפרויקט היא נקודת אחיזה חשובה של התעשייה והמדע הישראלי באירופה, במיוחד בתקופה הנוכחית", אמר בכיר בתעשייה.



דובר משרד האוצר אמר בתגובה שמשרדי הממשלה יצטרכו למצוא את התקציב למימון הפרויקט בעצמם, בהתאם לסדר העדיפויות שיקבעו. "המצב הכלכלי והירידה במסים מחייבים צמצומים בתקציבי 2003-2002", אמר.



ועדה לאומית חדשה



בנוסף לדיון על תוכנית המו"פ האירופית החליטה אתמול ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, בראשות השר מתן וילנאי, על הקמת ועדה לאומית לביוטכנולוגיה. הוועדה תהיה גוף מקצועי מייעץ בענייני מחקר ופיתוח לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה.



הוועדה תורכב מ-11 חברים, בהם מדענים ומומחים לתחום הביוטכנולוגיה וכן נציגים של משרדי הממשלה. על פי התוכנית תעסוק הוועדה בייעוץ למשרדי הממשלה בתחומי הביוטכנולוגיה, ותגיש דו"ח שנתי על פעילותה והמלצותיה לפורום המדענים הראשיים ולוועדת השרים למדע וטכנולוגיה. מדיניות הממשלה בענייני מימון וקידום תחום הביוטכנולוגיה בישראל תיקבע בהתאם להמלצות אלה.



בשונה מהוועדה הקודמת לביוטכנולוגיה, צומצמו סמכויות הפעולה של הוועדה החדשה להמלצות בלבד, ללא ניהול התקציבים השונים. היקף ההון השנתי של משרדי הממשלה להשקעות בתחום הביוטכנולוגיה נאמד בידי המדענית הראשית של משרד המדע ב-50 מיליון שקל בשנה.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully