בשבוע שעבר חזרנו, כמה מראשי תעשיית ההון סיכון, מסיור במזרח הרחוק - בעיקר בסינגפור. הסיור היה במסגרת כנס שנערך על ידי אחד הגופים הכלכליים המובילים בסינגפור, ויוחד לתעשיית ההון סיכון הישראלית. בכנס השתתפו נציגי חמש קרנות שבהם מושקעים גופים סינגפוריים, וכן השתתפו 25 חברות פורטפוליו שנציגיהן הגיעו במיוחד לשם כך לסינגפור.
ביום הראשון של הכנס הגיעו כמאתיים משתתפים, ביניהם משקיעים פיננסים וגופים שיכולים להוות משקיעים אסטרטגיים מסינגפור ומהאזור. לחברות הפורטפוליו של הקרנות ניתנה הזדמנות להציג את עצמן בפני המשקיעים וכן אורגנו להן פגישות פרטניות עם גופים אסטרטגיים שונים.
סינגפור כמדינה הינה אחת התופעות המעניינות ביותר. להערכתנו, מספר נתונים בה דומים לישראל אך השוני רב מהדומה. סינגפור הצליחה במשך 36 שנה בהן היא פועלת כמדינה עצמאית להתפתח למה שניתן לכנות שווייץ של המזרח הרחוק. יש לה כלכלה מודרנית מתקדמת עם שיעורי צמיחה מדהימים בשנים האחרונות: מעל 7% בממוצע לשנה בתקופה של מעל 10 שנים. היא הצליחה להפוך את עצמה לאחד המרכזים העשירים והמודרניים הפועלים במזרח הרחוק.
סינגפור מהווה במידה מסוימת שער, GATEWAY, לפעילות במזרח. הכלכלה מודרנית והיא מוכוונת בעיקרה. למרות שיש סתירה בין שני המושגים הללו, בסינגפור הצליחו ליצור מודל בו העסק עובד בצורה יעילה. בין היתר עקב העובדה שיש תחלופה גדולה בין מנהלי הגופים העסקיים ובין השרים ומנהלי המשרדים הממשלתיים.
בנוסף לסינגפור, התופעה המדהימה במזרח שזוכה להדים הולכים וגדלים הינה ההתפתחות בסין. סין היא מדינת ענק הנמצאת בתהליך מואץ של מודרניזציה ומתאפיינת בהוצאות ייצור הנמוכות ביותר בעולם ומשוק פוטנציאלי ענק ומהכוונה ממשלתית לעבר מודרניזציה של המדינה.
אין ספק כי היותה של סינגפור מרכז מודרני פיננסי-עסקי מערבי באופיו מצד אחד, והפוטנציאל האדיר במזרח הרחוק במדינות כמו סין וקוריאה מצד שני, הופכות את המזרח לאחד המקומות האטרקטיוויים ביותר לחברות טכנולוגיה.
מנקודת המבט הישראלית, עשוי להיות כאן שילוב אידאלי. רמתן של הטכנולוגיות הקיימות והמפותחות במזרח הינה יחסית נמוכה. בישראל לעומת זה, קיימות טכנולוגיות עיליות. השילוב של טכנולוגיות ישראליות, הוצאות ייצור נמוכות ביותר ושוק פוטנציאלי הגדול ביותר בעולם הינו שילוב שיכול להיות שילוב מנצח. מה גם שהישראלים נתפסים בעיני הסינים כמובילים טכנולוגיים וכגורם שאינו מאיים על הפעילים באזור.
המסקנה המתבקשת מכך הינה כי על חברות ההיי-טק הישראליות להפנות משאבים הולכים וגדלים לפעילות באזור, ולהגביר את היקף החשיפה שלהן. להערכתנו, שיתוף פעולה וחדירה למזרח יכולים להיות סיפור הצלחה אדיר מבחינת עולם ההיי-טק הישראלי.
הפוטנציאל הקיים רחוק מלהיות מנוצל, הרעב בסין לטכנולוגיות הולך וגדל, כמויות הכסף המוזרמות להשקעות טכנולוגיה באסיה הינן אדירות. אין ספק כי מבחינה ישראלית, גם לאור האווירה הפוליטית הקיימת היום בעולם, ארה"ב והמזרח הרחוק חייבות להיות שני המיקודים המרכזיים של חברות הטכנולוגיה שלה כאשר חשיבות המזרח הרחוק נמצאת בכיוון עלייה.
יחד עם זאת, כדי לפעול במזרח הרחוק יש להבין את התרבות המקומית ודרכי החשיבה המקומיות. הישראלים מאופיינים בדרך כלל בחוסר סבלנות ובזלזול מסוים באשר לתרבויות אחרות, דבר העשוי לפגום בפעילותם באזור.
בנוסף, עקב צורות המימשל ורמת המעורבות המשלתית הגבוהה בפעילויות באזור, צורת החדירה חייבת להיות מבוססת על מודל עסקי מוגדר מראש הכולל בתוכו שיתופי פעולה עם שחקנים וגורמים מקומיים. ניסיון לפעול בלי נוכחות במקום ובלי שיתופי פעולה עם שחקנים מקומיים מובילים, ובלי הבנה של הנטוורקינג המקומי, עשוי להוביל להפסדים כבדים ולכשלונות.
לסיכום, אנו ממליצים לכל השחקנים בעולם ההיי-טק הישראלי, בין אם חברות הסטארט אפ ובין אם קרנות הון סיכון, לשים דגש הולך וגדל על פעילותם במזרח הרחוק, מכיוון שאנו נמצאים שם בתחילת הדרך בלבד.
לך למזרח איש צעיר
זאב הולצמן
17.5.2002 / 10:07