וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחרי הגנריקה, טבע מסתערת על הביוטכנולוגיה

הארץ

22.5.2002 / 10:14

טבע מתכננת להשתלט השנה על מחקרי אקדמיה ומכוני מחקר, שעשויים להפוך אותה לשחקן מוביל בתחום



מאת אורה קורן



2002 תהיה שנת מפנה בטבע. חברת התרופות הגדולה בישראל, הידועה גם כיצרנית התרופות הגנרית הגדולה בעולם, החליטה להעמיק את פעילותה במחקר ופיתוח (מו"פ) של תרופות חדשניות ייחודיות, תוך התמקדות בביוטכנולוגיה - אומר אהרון שוורץ, סגן נשיא לתכנון עסקי אסטרטגי וליזמויות חדשות בטבע. החל ב-2002 מתכננת טבע להסתער באמצעות חמישה מנגנונים על מחקרי אקדמיה ומכוני מחקר ישראליים, העשויים להניב תרופות חדשות ייחודיות.



היעד החדש - הפיכת טבע לשחקן בינלאומי מוביל בתחום הביוטכנולוגיה והמו"פ הייחודי - מחליף את היעד הקודם שהושג לאחר שטבע נהפכה לחברה המובילה בעולם בתחום הגנרי. השינוי מתבטא גם במספרים: ב-2002 גדלו השקעות טבע במו"פ ייחודי בעשרות אחוזים בהשוואה ל-2001. ההשקעה הכוללת של החברה במו"פ (גנרי וייחודי) ב-2002 נאמדת בכ-200 מיליון דולר - כ-10% ממחזור החברה. לדברי שוורץ, לרוב ההשקעה במו"פ של חברות אינובטיוויות בעולם היא בשיעור גבוה יותר - 15%-20% מהמחזור, וטבע תידרש ככל הנראה לצעוד בעקבותיהן. "סך ההשקעה של טבע במו"פ ייחודי גבוה כיום מ-100 מיליון דולר, והוא צפוי לעלות בקרוב ל-150 מיליון דולר", אמר שוורץ.



עד לאחרונה התמקדה טבע בתחום הגנרי (פיתוח תרופות המשך על בסיס תרופות שההגנה על הפטנט שלהן פגה). היא ניסתה את כוחה גם בתחום האינובטיווי, ופיתחה את תרופת הקופקסון שנהפכה לאחת התרופות המובילות בעולם לטיפול בטרשת נפוצה. כבר ב-2000, משהיתה טבע לחברה גנרית מובילה בעולם, היא הציבה בפניה את היעד החדש. המטרה היתה כניסה ממוקדת לתחום האינובטיווי ובכלל זה לביוטכנולוגיה, תוך התבססות על מחקר המתבצע מחוץ לחברה. מדיניות זו תצבור תאוצה ב-2002.



נקודת המפנה הראשונה באסטרטגיה של טבע, אומר שוורץ, היתה ב-1985, אז החברה החלה לצמוח במהירות וליהפך מחברה ישראלית לחברה בינלאומית. "עד אז טבע היתה חברה ישראלית שהתרכזה בשוק המקומי - כ-80%-90% מהכנסותיה היו ממכירות בישראל". החברה קיבלה רישיונות מחברות תרופות בינלאומיות שביקשו בחלקן לעקוף את החרם הערבי, ולייצר ולמכור את מוצריהן בישראל. באותה תקופה טבע שיווקה מוצרים של יצרניות התרופות נוברטיס, הופמן-לה רוש, בריסטול מאיירס, מרק ואלי לילי.



ב-1985 היה ברור להנהלת טבע שכדי לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים עליה לצאת מתחומי ישראל. היעדים הראשונים היו השוק האמריקאי ופיתוח תרופות גנריות. "עד 2000 הדגש האסטרטגי היה על שאיפה ליהפך למובילה בשוק הגנרי העולמי ובפרט בארה"ב", אמר שוורץ. "יעד זה הושג. כיום אנו החברה הגנרית הגדולה בעולם, ומובילים גם בשוק האמריקאי", הוסיף. כיוון שבתעשיית התרופות יש תהליך של קונסולידציה שעיקרו מיזוג חברות, הגודל של טבע מאפשר לה לרכוש חברות ולשמור על מעמד טוב יותר ממתחרותיה.



"מ-1985 ועד עתה דרך המלך של טבע בשוק העולמי היתה גנריקה. אך בד בבד היה ברור במשך הרבה זמן, שבנוסף למיקוד האסטרטגי הזה יש עוד תחום עם הזדמנויות - המדע הישראלי. פחות ברור היה איך ניתן למצות אותו", הוסיף שוורץ. לדבריו, אחת הדרכים להיכנס לתחום הייחודי-אינובטיווי היא להשקיע מאות מיליוני דולרים בשנה במשך תקופה ארוכה, עד להשגת רווחיות מהמכירות.







"זו דרך שחסומה בפנינו כי אין לנו את האמצעים לכך", אמר. לדבריו, חברות בישראל ובעולם נוהגות להסתמך על מחקרים שמתבצעים מחוץ למסגרת המו"פ שלהן. "יש בישראל מחקר בהיקף ובאיכות כאלה שזה פשע וטיפשות לא למצות אותו. לכן אנו עושים מה שכל חברה גדולה עושה - מחפשים פיתוחים ייחודיים מחוץ לחברה", הוסיף.



טבע אינה מוכנה לפרט את היקף ההשקעות שנעשו במשך השנים במו"פ ייחודי, בהשוואה להיקף ההשקעות במו"פ גנרי. גם ההבחנה בין מו"פ ביוטכנולוגי למו"פ כימי מטושטשת כאשר משוחחים עם בכירי החברה. לדברי שוורץ, טבע אינה מבחינה בין פיתוח תרופה בתהליכים ביוטכנולוגיים לפיתוח תרופה בתהליך כימי. לדבריו, כל התערבות בפעילות תאי הגוף היא ביוטכנולוגיה. עד כה התמקדה ההשקעה של טבע בביוטכנולוגיה בפיתוח הקופקסון בחטיבת המו"פ הייחודי, המנוהלת על ידי ד"ר אירית פנחסי. תקציב החטיבה ל-2002 הוא כ-90 מיליון דולר.



כניסת טבע לפעילות רחבה יותר בתחום הביוטכנולוגיה לא היתה קלה. לפני כשנה אמר ישראל מקוב, כיום מנכ"ל טבע, כי הגודל של החברה הרתיע חברות ביוטכנולוגיות קטנות, שהיו אמנם מעוניינות בהשקעות של טבע אך חששו מהשתלטות עליהן. כך, למרות הידע שיכלה טבע להציע לחברות אלה בפיתוח ובשיווק תרופות, הן העדיפו לגייס כספים ממקורות אחרים. על רקע זה גמלה בטבע ההחלטה להיכנס לתחום החממות הביוטכנולוגיות.



"כדי למצות טוב יותר את המדע הישראלי אנו בונים מערכות נוספות לצד חטיבת המו"פ הייחודי", אמר שוורץ. אלה כוללות הקמת קונסורטיום בינלאומי, המתמודד על הקמת חממה ביוטכנולוגית בתמיכה ממשלתית; הקמת מרכז מצוינות; השקעות בחברות סטארט-אפ והשקעות בקרנות הון סיכון המשקיעות בביוטכנולוגיה. תוכנית פיתוח התרופות הייחודיות של טבע בחמישה מסלולים אלה תיעשה בחלקה באופן עצמאי, עד שלב השיווק, ובחלקה עם שותפים, וייתכן אף שתוך הענקת רישוי להמשך פיתוח על ידי חברות אחרות.



במכרז החממות הביוטכנולוגיות (מכרז ממשלתי) טבע מתמודדת במסגרת קונסורטיום שהקימה עם חברת הפרמצבטיקה הבינלאומית ג'ונסון אנד ג'ונסון, ועם קרנות הון סיכון ישראליות. תוצאות המכרז צפויות להתפרסם בימים הקרובים, ולשוורץ אין ספק כי טבע תזכה בו. טבע תחזיק ב-20% מחברת החממה שתשקיע במשך 6 שנים 50-40 מיליון דולר לפחות. שוורץ העריך כי החממה, האמורה לקום בירושלים תקלוט 20-15 חברות סטארט-אפ.



גם את מרכז המצוינות מתכננת טבע להקים עם חברות תרופות רב לאומיות וקרנות הון סיכון, כשחלקה בו לא יעלה על 20%. ההשקעה במרכז צפויה להגיע ל-200-150 מיליון דולר, ובמסגרתו ייקלטו פרויקטים הנמצאים בשלבים ראשוניים. לדוגמה, חוקר שאיתר מולקולה שסביבה ניתן לפתח תרופה אחת. זאת בניגוד לחממה הביוטכנולוגית שתקלוט מחקרים בשלב מתקד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully