יותר משבועיים לאחר שפירסם הודעה לקונית על סקירה שהגישה חברת המחקר וגה על שוק התקשורת העולמי, מונע משרד התקשורת את פרסומה. "העבודה טרם הושלמה והיא תפורסם לאחר שתושלם", אמרה דוברת המשרד. על פי ההודעה הרשמית עוסקת העבודה בבחינת מצב התחרות בשוקי התקשורת של שמונה מדינות. המשרד הודיע עוד כי התחרות גרמה לירידת מחירים במגזר הפרטי והעסקי. "אף שנעשו פעולות לעידוד התחרות, לרבות באמצעות חובת Unbundling LocalLoop, לא הצליחו המתחרים החדשים להשיג נתח שוק משמעותי בתחום הגישה למנוי (פחות מ-2%)", נאמר בהודעת המשרד.
באותה נשימה מסר משרד התקשורת כי בדנמרק, בריטניה, גרמניה ואירלנד נגסו המתחרים החדשים ב-27%-10% מהשוק. כלומר, במחצית מהמדינות שבהן נפתח השוק לתחרות נפגע המונופול בשיעור גבוה מזה שעליו מדווח משרד התקשורת מתוך ממצאי הסקירה. קריאה מעמיקה יותר של הדו"ח מלמדת שככל שהשכילו השלטונות להסיר מגבלות וחסמים, הצליחו המתחרים החדשים לנגוס נתחים משמעותיים מהכנסות המונופולים.
המתחרים החדשים נכנסו בעיקר למגזרים העסקיים, תוך שימוש מעורב בתשתיות עצמאיות ובתשתיות שחכרו מהמונופול. הדו"ח טוען כי התוכניות להקים רשת טלפונית על תשתית אלחוטית או על תשתית הכבלים אינן בשלות מבחינה טכנולוגית, והתחרות האפקטיווית בתחום התקשורת המקומית יכולה להתקיים רק על תשתית הטלפון המסורתית. המחקר מראה כי במרבית המדינות לא הוקמה תשתית מתחרה למונופול.
דו"ח וגה נועד לסייע לוועדה בראשות רן קרול העוסקת בניסוח המלצות לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, שהוקמה ב-20 במארס 2002, לאחר כישלון הניסיון להכניס מתחרים חדשים לשוק התקשורת הפנים-ארצית. הכישלון נגרם מצירוף נסיבות, ובעיקר מחוסר היכרותו של משרד התקשורת עם ההיבטים העסקיים של הענף. בעוד במדינות המערב התירו השלטונות ליזמים קטנים יחסית להתחרות בחברות התקשורת המסורתיות גם בפלחי שוק צרים ועל בסיס מקומי, בישראל ניסתה הממשלה לחייב את המתחרים החדשים לשרת לפחות 80% מהאזורים המאוכלסים ולהעניק שירות לכל מבקש באזורים שבהם הם פועלים - דרישה שהפכה את הקמת הרשת המתחרה למיזם בלתי כלכלי.
לו היתה הממשלה מזדרזת לפתוח את השוק בסוף שנות ה-90, אולי ניתן היה לנצל את הטירוף בשוק ההון כדי לגייס כסף למיזם, אבל ישראל איחרה את רכבת השדים של הכלכלה החדשה, והיזמים משקיעים כעת רק בפרויקטים המסוגלים לייצר רווחים גם ללא הנפקת מניות לציבור.
משרד התקשורת החליט עקרונית על פתיחת השוק לתחרות, והוועדה אמורה רק להמליץ על הדרכים לפתיחת השוק: האם לדבוק במדיניות המטילה על היזמים חובה לספק שירות המוני לכל דורש באזורי הזיכיון, או לאפשר ליזמים לפעול רק בפלחי שוק ואזורים על פי בחירתם. האם לחייב את היזמים להקים תשתיות חדשות, או שיש לאפשר להם לחכור חלקי תשתית מבזק. הסדר חכירת תשתיות (LocalLoop Unbundling) יחייב את משרד התקשורת לכפות על בזק הסדר החכרת תשתיות, בניגוד לעמדתה העקרונית. וכן, האם יש לפצות את בזק בכסף על כך שהיא מחויבת לספק שירות במחיר שווה לכל דורש, בעוד המתחרים רשאים לספק שירות רק ללקוחות מובחרים.
ממצאי וגה מגלים שיש מקום לאופטימיות בקשר להשפעות הצפויות של פתיחת שוק התקשורת לתחרות. התחרות באירופה לא גרמה לקריסת שירותי התקשורת או לפגיעה קשה מנשוא בחברות התקשורת הוותיקות. המתחרים החדשים לא נגסו יותר מ-15% מהשוק, ובממוצע בכ-5%. אבל תרומתם היתה דרמטית: מחירי התקשורת למגזר העסקי ירדו בעשרות אחוזים, וגם משקי הבית נהנו מירידת מחירים.
ירידת המחירים אינה תלויה בהכרח בעוצמת התחרות ובעומק חדירת המתחרים החדשים. במקרים מסוימים יש אפילו יחס הפוך בין הצלחת המתחרים החדשים לבין ירידת המחירים.באירלנד, למשל, איבד מונופול אירקום רק 5% מהשוק מאז נפתח לתחרות ב-98', אבל מחירי השירות לצרכן ירדו ב-22% ומחירי השירותים לעסקים ירדו ב-60% (!).
להערכת וגה, ירידת המחירים החדה באירלנד הושפעה מהמחירים הגבוהים יחסית ששררו בה ערב פתיחת השוק לתחרות ומהורדת מחירי המונופול במסגרת ההכנות לפתיחת השוק לתחרות. ואולם הסיכויים ש"הנס האירי" יתרחש בישראל אינם גבוהים. מחירי התקשורת בישראל הם מהנמוכים בעולם. זה שנתיים רואה עצמה בזק כחברה הפועלת בתנאי תחרות בתחום התקשורת הפנים-ארצית, בעיקר בשל החדירה העמוקה של השירות הסלולרי וניסיונות סלקום להציע למגזר העסקי שירותים מתחרים לבזק. היערכות משרד התקשורת לפתיחת השוק לתחרות, עד כדי מתן רישיון תקשורת פנים-ארצית למיזם התקשורת הכושל של יורוקום, והתחרות מצד חברות הסלולר כבר הניבו דיווידנד נאה לצרכן הישראלי.
מי נהנה מהתחרות?
באף אחת מהמדינות שנסקרו לא הגיעה התחרות לכל דורש. המתחרים החדשים העדיפו להתמקד באזורים צפופים ובשירותים עסקיים, שבהם ניתן להגיע לרווחיות סבירה ולהחזר מהיר של השקעת ההון. ואולם חברות התקשורת אינן יכולות ליצור הפרדה מלאה בין שירותים לעסקים ושירותים לצרכנים, ולכן הן נאלצות להוריד מחירים גם לצרכנים.
הניסיון הבינלאומי אינו נותן תשובה ניצחת לשאלת השימוש בתשתיות בזק מול תחרות על תשתיות נפרדות. עד לפני שנה סירב משרד התקשורת לאפשר תחרות שלא תתבסס על הקמת תשתית נפרדת מתשתית בזק. המשרד ראה במדיניות זו מכשיר לחיזוק והעשרה של תשתית התקשורת במדינה. המתחרים נדרשו להקים רשת תקשורת מושלמת. כתחליף לחוט הטלפון המחבר את המנוי למרכזיה אמורים המתחרים להקים רשת גישה אלחוטית לבית המנוי, באמצעות מערכות LMDS.
רשתות הגישה האלחוטית נחשבו עד 2000 לפתרון המאפשר לעקוף את רשתות המונופול. ואולם הניסיונות להקים רשתות כאלה הבהירו שהן מספקות פתרון חלקי בלבד, וכדאיות ההשקעה בהן מוגבלת. בישראל קרס מיזם הגישה האלחוטית של יורוקום לפני תחילת הקמתו. במשרד התקשורת מוכנים לשקול את החלופה לתחרות באמצעות תשתיות עצמאיות - הסדרי החכרת תשתיות מהמונופול - אך בזק מתנגדת לכך.
מרבית המדינות שנסקרו החליטו עקרונית לטובת הסדרי החכרת תשתיות, ואולם נראה שהמונופול
חצי דו"ח, כל הסיפור
הדר חורש
19.5.2002 / 8:15