חלטורה עיתונאית

מצבה של העתונות הכלכלית אינו זוהר. אחרת, איך ניתן להסביר את המבצע החדש של מגזין ה"ביזנס וויק"? תמורת 3,000 דולר מקבל לקוח מאושר מספר קלטות וידאו, מספר ספרים ותוכנת מחשב, ולאחר יומיים של לימודים אינטנסיוויים יוכל לסחור במניות כמו המקצוענים. נשמע יותר כמו תוכנית בערוץ הקניות.



השאלה אם ההבטחות של "ביזנס וויק" אכן יתממשו פחות מעניינת את מגזר המדיה הכלכלית ואת קהל הקוראים. השאלה האמיתית היא כיצד מחזיקים את הראש מעל המים, ומאיפה מגיעות ההכנסות?



למרות שגופי עתונות אחרים עדיין לא פנו לשיטת "סדנת ההשקעות", רבות הן החברות אשר מציעות עלונים (newsletters) בתשלום (לא מועט), אשר מציעים נתונים ומידע אשר יעזרו למשקיעים לנהל השקעותיהם. מעבר לעובדה שמנהלי השקעות אינם מעריכים את איכות הייעוץ הניתן בניוזלטרים, מתעוררת כאן שאלה של הגינות עתונאית - אותה הגינות אשר עומדת בליבה של חקירות רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) כנגד רבות מחברות ההשקעות בוול סטריט.



ישנו אינטרס אחד שמנחה את כל חברות המדיה אשר מוכרות ייעוץ פיננסי - רווחים. בתקופה בה הכנסות הפרסום הצטמצמו הן במדיה האלקטרונית והן במדיה הכתובה - ניוזלטרים הפכו למקור רווחים פורה.



כלל הכנסות הפרסום בכל אמצעי המדיה ירד בכ-10% בשנה הקודמת, לפי קבוצת המחקר CMR. ב"ביזנס וויק", לפי הדו"ח הרבעוני האחרון, ירד מספר עמודי הפרסום ברבעון הראשון ב-33.4% לעומת הרבעון הקודם.



דו"חותיו הפיננסיים של אתר האינטרנט הכלכלי TheStreet.com מראים עד כמה חשובים ה"מוצרים הנלווים". הכנסות הפרסום והמסחר המקוון ירדו ל-913.7 אלף דולר ברבעון השלישי של 2001, לעומת 2.79 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה הקודמת. אך הכנסות המנויים, אשר נובעות בחלקן מהניוזלטרים, למעשה עלו לרמה של 2.32 מיליון דולר ברבעון השלישי, לעומת 2.11 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה הקודמת.



האתר מפרסם ניוזלטרים חודשיים בשם ה-The Turnaround Report, אשר עולה 399.95 דולר בשנה ואשר בתוכו כותב מייסד קרן Alsin Capital Management, ארני אלסין, את משנתו הכלכלית בנוגע למניות אשר צפויות להתאושש השנה. כמו כן, מוצע הניוזלטר The Chartman?s Top Stocks, אשר מפורסם מידי חודש ואשר עולה 999.99 דולר בשנה.



לא כל אתרי האינטרנט הפיננסיים והמגזינים העיסקיים חולבים את קוראיהם בניסיון למשוך עוד רווחים. מגזין MONEY בבעלות AOL טיים וורנר מציע את הניוזלטר שלו בחינם. CBSMarketWatch.com רכש בחודש שעבר את הניוזלטר Hulbert Financial Digest, אשר עוקב ומנתח ניוזלטרים פיננסיים אחרים. אך מארק האלברט, מייסד הדייג'סט, אינו חושב כי CBSMarketWatch.com מתכוון למכור ייעוץ פיננסי לקוראיו. האתר מציע גישה לניוזלטרים מכול הסוגים, אך רק מכיוון שהוא מעוניין להציע מקורות מידע אלטרנטיוויים, חושב האלברט.



מגזין "פורבס" טוען אותה הטענה. למגזין דו"ח חודשי בשם Special Situation Survey, אשר ממליץ בכל פעם על מניה בודדת אחרת. הניוזלטר, אשר קיים משלהי שנות ה-40 של המאה הקודמת, עולה 295 דולר בשנה. המגזין מציע גם את הניוזלטר Gilder Technology Report אשר עוסק במגזר הפס הרחב ואשר עולה 295 דולר בשנה; ב-299 דולר מציע המגזין את Forbes/ Andrew Seybold?s Wireless Outlook וב-125 דולר לשנה מציע המגזין את David Fried?s BuyBack Letter.



מאט שיפרין, מעורכי חטיבת הניוזלטרים ב"פורבס", מסר כי בסך הכל ישנם 7 ניוזלטרים ש"פורבס" מציע והוסיף כי עוד ניוזלטרים יצטרפו בהמשך. "פורבס" היא חברה פרטית אשר אינה מדווחת על הכנסות הפרסום הרבעוניות.



שווה ת'כסף?



השאלה אשר נותרת היא "האם הניוזלטרים שווים את הכסף?" אחרי הכל, אם המידע שבניוזלטרים כל כך איכותי, מדוע אין מקבלים אותו במגזין הרגיל? שאלה נוספת היא השפעת ההוצאה לאור על המלצות הניוזלטר - האם ההוצאה לאור עשויה שלא להסכים, בפומבי, עם כותב הניוזלטר?



לפי נתוני הביצועים של ה-Hulbert Financial Digest, משקיעים בהחלט יכולים להרוויח משימוש במידע בניוזלטר, אך הם צריכים לדעת לבחור את הניוזלטר הנכון. לדוגמא, המלצותיו של דייויד פריד מ-David Fried?s BuyBack Letter רשמו תשואה שנתית של 17% ב-5 השנים האחרונות. המלצות ה-Wilshire 5,000 Total Re-turn Index רשמו תשואה של 9.8% במהלך התקופה המקבילה.



דו"ח ה-Gilder Technology Index, לעומת זאת, רשם הפסד של 43%, כאשר מדד הנאסד"ק רשם בתקופה המקבילה הפסד של 21%. בשנת 2000 ירד הדו"ח ב-44%, ובאותו הזמן ירד הנאסד"ק ב-39%.

הסכנה הניצבת לפתחם של ארגוני חדשות היא הענקת עצות כושלות, במיוחד בעלוני החדשות המתמחים, שעלולה להכתים את שמם ואמינותם. קיימים גם ספקות נוספים. לדוגמה, האם עיתון ייצא אי פעם באופן פומבי כנגד מניה שאחד מעלוני החדשות שלו בחר בה?