חברת בורוביץ מוזס רוזן מבקשת מבית המשפט למנוע מימוש התשלום האחרון בעסקת קלאבמרקט

חברת בורוביץ מוזס רוזן, הבעלים החדשים של רשת קלאבמרקט, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להוציא צו שימנע מחברת מטרו וממנכ"ל קלאבמרקט לשעבר דורון קשוב להוציא את הפיקדון על סך 7.2 מיליון דולר שהופקד בחשבון נאמנות כחלק מהסכם מכירת מניות הרשת. סכום זה מהווה 10% מהיקף העסקה הכולל.



בבקשה נטען כי במהלך המו"מ הפעילה מטרו לחצים כבדים להתקשר בהסכם בלוח זמנים מוגבל, וזאת באמצעות דורון קשוב "אשר איים" כי התמשכות המו"מ עשויה לגרום נזק ניכר ובלתי הפיך למטרו ולחברות שבשליטתה. לאור זאת, נטען בבקשה, נאלצה חברת בורוביץ מוזס רוזן להתקשר בהסכם בלוח זמנים מוגבל, אך דרשה כי יוצגו בפניה נתונים באשר למצבן של מטרו ושל החברות שבשליטתה, כתנאי להתקשרותה בהסכם על יסוד המצגים שיוצגו בפניה.



חברת בורוביץ מוזס רוזן טוענת כי לאחר שהחלה להפעיל את מטרו ואת החברות שבשליטתה, התברר לה כי המצגים הכספיים ונתונים נוספים שניתנו במסגרת ההסכם אינם אמת.

לאור זאת פנתה החברה לרו"ח חיים אסייג, שותף בכיר במשרד רו"ח ליובושיץ קסירר ושות', אשר מצא כי כי הונן העצמי של קלאבמרקט ושל ניו פארם נמוך באופן ניכר מזה שהוצג. כן טוענת המבקשת כי על פי ממצאי הרו"ח, התוצאות התפעוליות של קלאבמרקט בתקופה שקדמה להסכם אינן משקפות את התוצאות האמיתיות וכי המצגים עצמם נערכו שלא בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.



בבקשה נטען כי במחצית הראשונה של 2001 הציגה קלאבמרקט במסגרת הדו"ח הרבעוני שצורף להסכם המכירה רווח תפעולי של כ-500 אלף שקל, בעוד שלאחר בדיקה של רו"ח אסייג מתברר כי התוצאות התפעוליות היו הפסד בסך 4 מיליון שקל. בורוביץ מוזס רוזן טוענת כי אילו ידעה זאת, היתה התמורה למניות מופחתת בסך של 16 מיליון שקל לפחות.



עוד נטען בבקשה כי במספר הזדמנויות במהלך המו"מ שקדם לחתימת ההסכם הופחת סכום התמורה לאחר שהתגלו נתונים אחרים מאלה שהוצגו בתחילה, ובנסיבות אלה ברור כי לו היתה בורוביץ מוזס רוזן יודעת את נתוני האמת היה הסכום מופחת ממילא.



עוד נטען בבקשה כי במצגים לא נכללו הפרשות בגין סניפים מפסידים של רשת קלאבמרקט שהוחלט על סגירתם, הפרשות בגין חוזי שכירות של סניפים שהוחלט לא להפעילם, הוצגו רישומים שגויים של ערך מלאי וזקיפת הנחות מספקים, תשלומי עמלות לספקים ועוד.