דו"ח רשות ני"ע ל-2001: יותר חקירות, פחות הנפקות

מאת רותם שטרקמן



34 תיקים פליליים בערכאה ראשונה, חמישה תיקים פליליים בערכאות ערעור ועשרה תיקים אזרחיים מתנהלים בימים אלה בענייני ניירות ערך בבתי המשפט בישראל - כך עולה מדין וחשבון שפירסמה אתמול רשות ניירות ערך ל-2001. ב-2001 הגישה הרשות לפרקליטות 17 תיקים, שבעשרה מהם היא המליצה להעמיד את הנחקרים לדין ובשבעה ההמלצה היתה לגנוז את התיק. ששה כתבי אישום הוגשו ב-2001 לאחר חקירת הרשות.



עוד עולה מדו"ח הרשות כי 19 תיקי חקירה שלגביהם עדיין לא ניתנה החלטה נמצאים כיום על שולחנה. מתוכם - שמונה עוסקים בעבירות של תרמית בניירות ערך וחמישה בעבירות של שימוש במידע פנים.



במכתבה לשר האוצר המלווה את הדו"ח השנתי כותבת יו"ר הרשות מירי כץ כי העניין שהשפיע יותר מכל על עבודת הרשות ב-2001 היה תהליך הקמתה בזמן קצר של מערכת הדיווח האלקטרונית. לדבריה, מדובר במערכת מהמתקדמות בתחומה בעולם, שכוללת בין היתר חידושים טכנולוגיים, ובראשם השימוש שנעשה בראשונה בהיקף רחב בחוק החתימה האלקטרונית.



כץ מאמינה כי המאמצים הרבים שמשקיעה הרשות בתכנון המערכת ובשינויי החקיקה המתחייבים ממנה יישאו פרי ויסייעו לשוק ההון הישראלי. היא מציינת כי המערכת תשפר את השוויוניות בין השחקנים בשוק ההון, תאפשר מעקב טוב יותר אחר מידע היסטורי, וכן ביצוע השוואות וניתוחים ברמות שונות.



שני המאפיינים העיקריים של גיוסי ההון ב-2001 היו קיטון משמעותי בהיקף הגיוס בניירות ערך המירים וגידול של גיוסים באמצעות אג"ח. המגזר העסקי גייס 2.8 מיליארד שקל במניות ובניירות ערך המירים (בעיקר אג"ח להמרה), בהשוואה ל-5.2 מיליארד שקל שגויסו ב-2.6 .2000 מיליארד שקל גויסו על ידי החברות ב-2001 באמצעות הנפקת אג"ח, לעומת 270 מיליון שקל ב-2000. הרשות מדווחת גם כי ב-2001 היתה ירידה של 70% בבקשות החברות להיתרים לפרסום תשקיף להנפקות, וירידה דומה היתה גם במתן ההיתרים ובהנפקות.



בנוסף למיעוט ההנפקות הביא השפל שבו נמצא שוק המניות את בעלי השליטה לנסות ולרכוש את מניות החברות שבשליטתם. אחת הדרכים לכך היתה באמצעות הצעת רכש. ב-2001 פורסמו 54 הצעות רכש לעומת 16 בלבד ב-43 .2000 הצעות רכש פורסמו מתוך מטרה למחוק את ניירות הערך של החברה מהמסחר בבורסה ולהפוך את החברות לפרטיות. בסופו של דבר נמחקו 21 חברות מהמסחר.



הרשות מדווחת כי אחד העניינים שהיא בדקה ב-2001 היה תוצאות ההצבעה באסיפות הכלליות. הרשות פנתה לכמה חברות וביקשה פרטים על המצביעים שהוגדרו כמי שאינם בעלי עניין אישי בהצבעה. פרטים אלה כללו בין השאר את פירוט קשריהם של המצביעים עם החברה, ובחלק מהמקרים אף נדרשו החברות לפרסם דו"חות מיידיים הכוללים מידע נוסף זה. בתוקף חובתם לכספי הציבור שאותם הם מנהלים השתתפו מנהלי קרנות הנאמנות ב-487 אסיפות כלליות מתוך 1,050 שהתקיימו. מתוכן, ב-330 אסיפות הובאו לאישור עסקות בעלי עניין והטבות לבעלי עניין.



תקציב הרשות היה כ-66 מיליון שקל, שמתוכו כ-36 מיליון מוקדשים לשכרם של 126 עובדיה. הכנסות הרשות ב-2001 הסתכמו ב-67.5 מיליון שקל. מתוכן 18.5 מיליון שקל התקבלו מאגרות תשקיף, 45 מיליון שקל מאגרות שנתיות של החברות ו-3.5 מיליון מאגרות רישוי של מנהלי תיקים ויועצי השקעות.