רו"ח יהלי שפי: "אחריותו של רואה החשבון בחברה גדולה מזו של הדירקטורים"

"אחריותם של רואי החשבון בחברה גדולה מאחריות הדירקטורים שלה, שכן לנו כרואי חשבון יש את הכלים החשבונאיים לעשות ביקורת שלדירקטוריון יש אחריות גדולה בלי יכולת לממש אותה". כך אמר אתמול רו"ח יהלי שפי, שותף-מנהל בפירמת רואי החשבון ברייטמן אלמגור דלויט טוש, בפאנל של ראשי המשרדים הגדולים בערב עיון על השלכות פרשת אנרון על ישראל, שהתקיים במרכז הבין-תחומי בהרצליה.



הפאנל הונחה ע"י רו"ח יזהר קנה ממשרד פאהן קנה, והשתתפו בו עוד רו"ח אבי ברגר המנהל השותף בקסלמן וקסלמן; רו"ח יצחק פורר ראש משרד קוסט, פורר את גבאי; רו"ח שלמה זיו, שותף מנהל במשרד זיו-האפט.



שפי אמר את דבריו בתגובה לדבריו של זיו שטען כי עתה, אחרי פרשת אנרון, תהיה עליית מדרגה באחריות שתוטל על דירקטורים בכלל ועל חברי ועדת הביקורת של חברות בפרט. זיו אמר כי לפני 10 שנים, ישיבה בדירקטוריון היתה עניין של כבוד, אבל כעת הדירקטורים יבינו שהישיבה שם מלווה באחריות אישית כבדה.



לדעתו, הדבר יגרום לכך שדירקטורים יבחנו היטב את החברה בטרם יסכימו לשבת בדירקטוריון שלה. "הם יבינו כי מדובר בעבודה עם סיכון ויבדקו אילו סידרי עבודה יש בחברה ואיזה ביטוח דירקטורים יש להם. הם גם יהיו יותר בררניים בבחירת יושב ראש הדירקטוריון וראשי הוועדות העיקריות", אמר.



ברגר חלק על דבריו של שפי בעניין חוסר היכולת של הדירקטורים לבקר את פעילות החברה. "שיבנו כלים לפיקוח, שישתמשו במומחים חיצוניים, שיעשו את העבודה שלהם", אמר ברגר.



הפרדה בין ביקורת לייעוץ



נושא אחר שעלה בפאנל היה האם יש לנתק בין הביקורת לשירותים הנילווים אותם נותנים רואי החשבון דוגמת שירותי הייעוץ.



זיו אמר כי כיום קשה לעשות הפרדה ברורה ולקבוע מתי הרו"ח נותן ייעוץ טהור ומתי היעוץ הזה הוא חלק מהליך הביקורת החשבונאית. עם זאת מציין זיו כי כבר היום יצרו הפירמות הפרדות ניהוליות ברורות בין הייעוץ לביקורת, והמגמה היא שלא תהיה שליטה מלאה של פירמת ראיית החשבון על פירמת הייעוץ.



זיו הוסיף כי לא סביר שהדרישה להפרדה בין שירותי ביקורת לייעוץ תגיע מהחברות עצמן."השינוי יבוא כנראה מהרגולטורים השונים שיחוקקו חוקים ויטילו הגבלות בנושא. ומה שייקבע בארה"ב יהיה גם כאן", אמר זיו.



בעניין זה אמר ברגר כי הבעיה לא נעוצה דווקא בהפרדה בין עסקי היעוץ. "אנרון ואנדרסן לא נפלו בגלל החיבור בין ייעוץ לראיית חשבון", אמר ברגר. הוא הוסיף כי אנרון שילמה לאנדרסן 52 מיליון דולר בשנה עבור שירותי ראיית חשבון, מתוכם 26 מיליון דולר עבור שירותי ייעוץ. "מי שחלש אופי - 26 מיליון דולר יכולים לשבש את דעתו ומי שאופיו חזק גם 52 מיליון דולר לא יגרמו לו לסטות מהדרך".



לדבריו, הבעיה העיקרית היא האם רואה החשבון מוכן לעמוד מול הלקוח שמשלם לו ולומר לו מה אסור ומה מותר או שהוא הופך לכלי שרת של הלקוח. "שם נמצא הגבול, ואת הגבול הזה לא ניתן לתחום בחוקים", אמר ברגר.



ברגר צידד דווקא בהשארת הייעוץ בידי פירמות ראיית החשבון. הדרישה למתן שירותי יעוץ, שהפכה את הפירמות הקיימות לענקיות, באה מלקוחות הענק שרצו סטנדרט גבוה של שירותים בכל העולם.



"יש עדיפות לפירמה גדולה בכל הקשור לאי התלות של רואי החשבון מול לקוחות בעת ביקורת", הוסיף ברגר, "כשמשרד קטן עורך ביקורת לחברת ענק שמשלמת לו סכום ניכר מהכנסותיו, ברור שהתלות בין המשרד לחברה גדול יותר מאשר התלות של פירמת ענק שתשלום כזה מהווה חלק קטן מהכנסותיה".



המשרדים הגדולים יתחזקו



לדברי שפי, בעקבות פרשת אנרון והתרסקות אנדרסן צפוי חיזוק משמעותי לארבעת המשרדים הגדולים שנותרו בצמרת, ולא יהיה מעבר של לקוחות לפירמות הקטנות יותר. שפי ציין כי העובדות מדברות בעד עצמן וכי כל לקוחות אנדרסן עברו לאחד מהמשרדים הבינלאומיים הגדולים שנותרו.



הוא ציין כי במשרדים אלו רמת הביקורת גבוהה יותר ממשרדים קטנים, שכן רק לאלו המשאבים לפתח מתודות מתאימות וכלים מתקדמים לביצוע ביקורת איכותית. עם זאת, שפי מתח ביקורת על כך שהמשרדים הגדולים מושפעים גם בארץ ממודל הביקורת האמריקאי שתפקידו, כהגדרת שפי, "להגן על משרד רואי החשבון בבית המשפט".



שפי הוסיף כי ככל הידוע לו, בכל הרשתות הגדולות קיימת הוראה שיש מסמכים שונים שאסור לשמור וכי ההוראה שניתנה באנדרסן לא היתה להשמיד מסמכים, אלא לפעול על פי הוראות הקבע של הרשת. באנדרסן, אומר שפי, הדבר נעשה בעיתוי גרוע ופלילי לאחר שכבר דרשו את המסמכים הללו במסגרת החקירה שנפתחה או בסמוך לה.



לעניין חשיפתן של פירמות רואי החשבון לתביעות והגבלת האחריות שלהם אמר רו"ח יצחק פורר כי יש מקום להגביל בחקיקה את אחריותם של רואי החשבון לסכום מסויים שלא יעלה על הון הפירמה. "לא ייתכן שבגלל רשלנות של עובד אחד ברשת עולמית, אפשר יהיה לרדת לנכסים הפרטיים של כל רואי החשבון בכל העולם, השותפים בפירמה", אמר פורר.



רו"ח גד סומך, ראש פירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG, שהנחה פאנל נוסף בכנס אמר כי הוא אינו צופה מיזוג נוסף מרצון בין ארבע הפירמות הגדולות בעולם, משום שהרגולטורים לא יסכימו לכך. המיזוגים הבאים יקרו רק אם תהיה קריסה של אחת הפירמות כמו שקרה עם אנדרסן, אמר סומך.



רו"ח ד"ר יוסי בכר, המנהל השותף במשרד ליבושיץ קסירר השותף בפירמת אנדרסן, גולל את פרשת אנרון שהביאה לקריסה של אנדרסן. בכר ציין כי ההתרסקות של אנדרסן לא נבעה מהביקורת שהיא ביצעה לאנרון ומהדרך החשבונאית בה ביקרה את דו"חות החברה, אלא מטעויות פנימיות בהנהלת אנדרסן שהביאו לשיבוש הליכי משפט והריסתה של הרשת.



בכר ציין כי לאחר קריסת אנדרסן יכול היה המשרד הישראלי, שלא נפגע באופן מהותי מהפרשה, להישאר כמשרד עצמאי ולא לחבור לאחת מארבע הרשתות הגדולות, "אך הבחירה שלנו היתה להיות גלובליים". קריסת אנדרסן, אומר בכר, תביא בטווח הקרוב דווקא לחיזוק מעמדן של ארבע הפירמות הגלובליות.



בכר ציין כי מקרה אנדרסן יוביל את הרשויות לפיקוח מוגבר של הרגולטורים על פעילות רואי החשבון ולקביעת גבולות בין תחום הייעוץ לב