מאת רותם שטרקמן
בצל הכרזתו של שר הביטחון כי אנחנו ניצבים מול גלי מתאבדים חדשים, התכנסו אתמול בתל אביב בכירים במגזר הציבורי והעסקי לדון במצבה של כלכלת ישראל לנוכח המצב הביטחוני החמור שאליו נקלעה המדינה. בכינוס של המרכז הישראלי לניהול, שבו השתתפו בין השאר המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר מאיר סוקולר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון ויו"ר ההסתדרות עמיר פרץ אמרו רבים כי לא זכורה תקופה כל כך בעייתית במשק.
הדוברים הוסיפו כי המצב הכלכלי הקשה הוא תוצאה של כמה גורמים שחברו יחדיו, ובהם המשבר בענפי ההיי-טק והתקשורת, מצב שוקי ההון בעולם והסביבה הפוליטית הסקטוריאלית בישראל. ואולם הפגיעה החמורה ביותר היא של האינתיפאדה, שמצד אחד מגדילה את הצורך בהוצאות על ביטחון ומצד שני מקטינה את הביקושים במשק. למרות זאת, הסכימו מרביתם כי ניתן לעשות הרבה יותר כדי להוציא את המשק מהמיתון, וכי הממשלה לא מציגה מנהיגות כלכלית אמיתית.
"אין תוכנית כלכלית, אין קיצוץ אמיתי, אלא גידול בגירעון והכבדת נטל המס", אמר נציב מס הכנסה לשעבר משה גביש. לדבריו, אחד הדברים הראשונים בפתרון בעיות הוא הכרה בעובדות. ואולם שר האוצר אינו מכיר בהן.
"רק לפני חודשים ספורים הוא הגיש תקציב עם הנחה של 4% צמיחה. לאחר מכן כשהביא סילבן שלום את התוכנית הכלכלית הקודמת, הוא הקטין את תחזית הצמיחה שלו ל-2%, וציין כי זו התוכנית המקיפה ביותר מאז 85'. עתה הוא מביא תוכנית של הנהלת חשבונות ולא של כלכלה", אמר גביש.
גביש הזכיר את גודלה העצום של הממשלה והכספים הרבים שמבוזבזים על חלק מנושאי התפקידים בה. "את הלשכה של סגן שר הרווחה שיפצו ב-800 אלף שקל ועלות לשכת סגן שר החוץ מסתכמת ב-32 מיליון שקל. אין דוגמה אישית, אפילו הקיצוץ בשיעור של 5% בשכר הבכירים נפל בדרך לכנסת", הוסיף.
בין שאר ההוצאות המיותרות הזכיר גביש מתוך דו"ח מבקר המדינה את ההוצאות על אברכי ישיבות, שחלקם רשומים אך אינם לומדים בפועל, בהיקף של מיליארד שקל, וההוצאות על פרויקטים שלא יצאו לפועל במינהל מקרקעי ישראל בהיקף של 550 מיליון שקל. "בעשר השנים האחרונות, ההוצאה המוניציפלית לנפש בהתנחלויות היתה גדולה ב-40% מההוצאה בתוך גבולות הקו הירוק, וההשתתפות העצמית בהוצאה המוניציפלית של המתנחלים קטנה ב-35% מזו של תושבי ישראל", ציין גביש. דוגמה נוספת להעדפה של השטחים שהביא גביש היא סלילת כבישים: 17 מטר לנפש בשטחים, לעומת 5 מטרים לנפש בקו הירוק.
הוא העריך כי הדירוג של המשק יירד, מכיוון שהשווקים בעולם כבר מגלמים את הורדת הדירוג. "במרכזי המפלגות יכולים להיות גיבורים ולצעוק שאנחנו לא צריכים את אירופה, אבל בלעדיה המצב יהיה בלתי נסבל". גביש הוסיף כי כבר כיום קשה לממשלה לגייס כסף באירופה והיצוא אליה ירד בארבעת החודשים הראשונים של 2002 ב-650 מיליון דולר לעומת 2001.
גביש אמר כי אם ההנהגה הכלכלית תמשיך להתנהג כמו היום נגיע למצב חמור כמו ב-85'. "כשנגיע לפי התהום ניאלץ להיעזר בארה"ב, וזו תתנה את הסיוע הכספי בוויתורים מדיניים".
מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון אמר כי צורכי הביטחון של ישראל גדולים ממה שהממשלה מאפשרת, מכיוון שהמשרד חייב להיות מוכן למלחמה עם עיראק ולהתפתחות בגבול הצפון, העלולים להתרחש בקרוב. לדבריו, עלות מבצע חומת מגן הסתכמה ב-1.1 מיליארד שקל, והדרישה התקציבית של משרד הביטחון ל-2002 היא לתוספת של 4 מיליארד שקל. "מקצצים במה שלא צועק, כלומר בהכנות למה שיהיה בעוד 10 שנים, אבל ממשכנים את עתידינו", הוסיף.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי אמר כי המצב הכלכלי החמור שבו נמצא המשק לא מאפשר לממשלה להביא לצמיחה, אלא רק לעסוק בהישרדות. לדבריו, המטרה הראשונית של הממשלה היא למנוע קריסה, אך אין באפשרותה לעשות יותר מכך, בגלל המצב המדיני והביטחוני הקשה, הקיטון בהכנסות ממסים והירידה בצריכה הפרטית.
יצחקי גם אמר כי מטרת הפיטורים של שרי ש"ס היתה למנוע את קריסת שוק ההון ביום שלמחרת. לדבריו, החשש מכותרות העיתונים שעלולות היו להביא למשבר פיננסי, גרמו לו להמליץ בפני ראש הממשלה על הפיטרים, ולא היה זה מהלך פוליטי.
מנכ"ל המרכז הישראלי לניהול יעקב ליפשיץ אמר כי המלחמה הנוכחית לא תביא לצמיחה, כמו למשל מלחמת ששת הימים, מכיוון שאינה מוגבלת בזמן או במרחב, היא דורשת מאמצים בחזית ופוגעת בעורף במקביל. לדבריו, בממשלה מגבירים את האי ודאות הקיימת בכל מקרה באמצעות ועדות הרפורמה במס, חוק מועצת הנגידים ופעולות רגולטיוויות נוספות.
הד"ר יעקב שיינין אמר כי המדיניות הכלכלית של הממשלה הפוכה מזו הדרושה למשק בשנת מיתון. "אינני מבין מה רוצה להשיג האוצר בתוכנית הכלכלית". לדבריו, המשק לא יוכל לצאת מהמיתון מעצמו, ולא מספיקה מדיניות מוניטרית של בנק ישראל. "הממשלה הפכה משק דינאמי למשק אפאטי, הביטחון זה רק סיפור כיסוי. המשק דורש מדיניות פיסקלית אקטיווית", הוסיף.
שיינין הדגיש כי כדי להביא לצמיחה יש להשקיע בתשתיות, גם מכיוון שהמשק בפיגור של 30 שנה בכל התחומים. "אנחנו כמו האיכר שלא קונה זרעים לשנה הבאה כדי להקטין את הגירעון ולרצות את הבנקאי שלו. אפילו אנליסט בן 25 בוול סטריט יבין שהגדלת הגירעון היא לצורך השקעות, ולכן יימנע מהמלצה על הורדת הדירוג".
ברמאללה עמלים לקלקל, בירושלים לא מתאמצים לתקן
הארץ
24.5.2002 / 8:55