12 מיליון שקל בחשבון של אתי אלון לא הדליקו אף נורה

מאת סמי פרץ



הנהלות הבנקים קיימו בשבועות האחרונים דיונים במעילה שהביאה לנפילת הבנק למסחר, ובדרכים למנוע הישנות מקרים דומים בבנקים אחרים. בכמה בנקים הוקמו צוותי עבודה, שתפקידם לוודא שפעולות המניעה השונות הנהוגות בבנק, כמו חובת יציאה לחופשה ורוטציות בתפקידים רגישים, מבוצעות כסדרן. בכמה בנקים הוחלפו כל סיסמאות הכניסה למחשבים, ובוצעו סימולציות במערכות המיכון שתפקידן לאתר מעילות.



בבנקים הגדולים מערכות המיכון מסוגלות לספק מידע בזמן אמיתי על שינויים יוצאי דופן בחשבונות ועל פעולות חריגות שמתבצעות בבנק. ללא התראות ממוחשבות, לא ניתן לזהות ולעקוב אחר מאות אלפי חשבונות, ולכן הבדיקות שבוצעו בחודש האחרון התמקדו בין השאר בסגירת פרצות אפשריות במערכות המיכון.



בבנקים מנסים להימנע מהצהרות בנוסח "אצלנו זה לא יכול לקרות", אך טוענים כי הבדיקות שנעשו מלמדות על רגישות גדולה של המערכות בזיהוי מעילות. בבנקים הגדולים מדווחים כי מעילות בסדרי גודל קטנים מתבצעות כמעט מדי יום. "כל כמה ימים מגלים מעילה. זה יכול להיות אפילו 200 שקל שחסרים בקופה. אבל זה שאנחנו מוצאים את זה מעיד כי מערכות הבקרה פועלות היטב. אין מה לעשות, במקום שיש בו אנשים וכסף, יש מעילות", אומר מקור בנקאי.



בחלק ניכר מהמקרים מוצאים קשר של העובדים המועלים להימורים. נוהלי העבודה בזיהוי מעילות הם בדרך כלל לנסות להשיב לבנק/ללקוח את כספו, ורק אחר כך לפטר את העובד שמעל ולהגיש נגדו תלונה במשטרה. מתברר שלא בכל המקרים הבנקים פונים למשטרה, אולי כדי לא לעורר פאניקה אצל הלקוחות וליצור רושם מוטעה שכספי הלקוחות מונחים במקום לא בטוח.



שעות ספורות לאחר שהתברר היקף המעילה האדיר בבנק למסחר, פנה המפקח על הבנקים, יצחק טל, לכמה בנקים קטנים ובינוניים והורה להם לבצע סדרה של בדיקות כדי לוודא שאצלם לא יתרחשו מקרים דומים. מאז קיימו כל הנהלות הבנקים דיונים בנושא, והקימו ועדות מעקב לנעשה בתחום הבקרה.



מהממצאים שהתבררו עד כה בנוגע למעילה בבנק למסחר, ברור שמערכות הבקרה הפנימיות והחיצוניות בבנק פשוט לא פעלו. כך למשל, מקור שעיין בתיק האישי של אתי אלון בבנק למסחר גילה כי כבר ב-93' היה ידוע לבנק שלאלון יש קשר להימורים. בהנחה שמידע כזה לבדו אינו יכול להביא להדחתה, אפשר היה למצוא שב-98' עברו בחשבון הבנק הפרטי שלה, שנוהל בבנק למסחר, סכומים של 12 מיליון שקל, בשעה ששכרה היה כ-6,000 שקל. למרות זאת, איש לא בדק את חשבון הבנק שלה או של עובדים אחרים, בניגוד לנהלים בבנקים הגדולים, שם נבדקים חשבונות העובדים מעת לעת. במקרים מסוימים גם נשלחים עובדים לבדיקת פוליגרף.



גורם נוסף שאיפשר לאתי אלון לגנוב ללא הפרעה הוא סידור החופשה המיוחד שאורגן עבורה. למרות שהוראות בנק ישראל מחייבות את עובדי הבנקים לצאת לחופשות של שבוע-שבועיים רצופים (בהתאם לרגישות התפקיד), אלון לא יצאה למעשה לחופשה רצופה, והגיעה להסדר שהיא מסיימת את יום העבודה שעה לפני שאר העובדים, כדי לעמוד במכסת ימי החופשה שהיא חייבת בהם.



בפיקוח על הבנקים עדיין לא החל שלב הפקת הלקחים מפרשת הבנק למסחר, והפעולות שנעשו עד כה נועדו לוודא שההוראות הקיימות והליכי הביקורת מבוצעים כסדרם. עם זאת, נראה כי הקשר בין המעילה בבנק למסחר לתעשיית ההימורים והשוק האפור, יביאו ליצירת נוהלים חדשים בנושאים אלו. אחת האפשרויות היא למנוע מעובדים שמעורבים בהימורים, או קשורים לתעשיית ההימורים לשמש בתפקידים רגישים בבנקים. ככל הידוע אין כיום מניעה מעובדים לעסוק בהימורים, והם אינם מחויבים לדווח על כך. אפשר שאחד הלקחים יהיה לחייב עובדים למסור דיווח על פעילותם בתחום ההימורים, ואף למנוע מעובדים אלו לכהן בתפקידים רגישים.