כך נקלעה אוניברסיטת ת"א לגירעון של 160 מיליון שקל

מאת ראלי סער ויורם גביזון



נשיא אוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל האוניברסיטה, פרופ' איתמר רבינוביץ ופרופ' ניב אחיטוב, כינסו לפני שלושה שבועות את עובדי סגל האוניברסיטה והודיעו על הרעה בתנאי ההעסקה. צעדי ההתייעלות נדרשו כדי לכסות גירעון צפוי של 160 מיליון שקל בתקציב 2002. הגורם המרכזי לגירעון הצפוי הוא הירידה בהקצבות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), מיעוט הכנסות ועלייה בהוצאות, בין השאר בשל עלייה בתשלומי הפנסיה.



לראשונה בתולדותיה, נקלעה אוניברסיטת תל אביב ב2001- לגירעון, ונתקלה בקשיים באיזון התקציב. הקשיים גרמו דחייה באישור תקציב 2002, והאוניברסיטה פעלה במשך שישה חודשים על בסיס אישורי תקציב זמניים.



רבים יחשבו שהעלאת מכסת שעות הוראה לפרופסור מן המניין ל-6 שעות שבועיות וכי צמצום השכר הנדיב של בכירים באוניברסיטה ב-4% אינן גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן. מבט מדוקדק בדו"חות הכספיים ל-2001 ובמהלכים שבוצעו לאיזון התקציב ב-2002, מעוררים תהיות: כיצד הגיעה האוניברסיטה לעודף הוצאות ב-2001, מה הגורמים לגירעון הצפוי ב-2002, ועד כמה התוכנית לאיזון התקציב טיפלה בבעיות המוסד.



הדו"חות הכספיים של אוניברסיטת ת"א מגלים, כי שנת הכספים 2001 הסתיימה בהפסד תפעולי של 54 מיליון שקל ובהפסד נטו של 191 מיליון שקל. בין הגורמים להפסד - קיצוץ של 67 מיליון שקל בהקצבות ות"ת, והפיחות בשער השקל, שהביא לשחיקה של 137 מיליון שקל בשווי קרנות שיועדו למחקר למלגות ולקתדרות. כדי לטפל בגירעון הצפוי, נקטה האוניברסיטה צעדים, שחלקם אינם יותר מאשר תרגילים חשבונאיים, ואחרים מהווים שעבוד רווחי העתיד לטובת רווחת סגל העובדים.



במסמך מטעם אגף הכספים באוניברסיטה, מתואר התקציב המאוזן במלים אלה: "צעדים אלה, בהיקף של 186 מיליון שקל, הינם בעלי אופי חד פעמי או שאינם מהווים קיצוץ בבסיס התקציב". במסמך נכתב כי התוכנית לסגירת פער של 161 מיליון שקל בתקציב המוסד אינה מטפלת בשורשי המשבר, כמו הוצאות השכר של האוניברסיטה - שהיוו 65% מתקציב המוסד ב-2001.







יתרה מזאת, מוסיף האגף: "תוכנית ההתייעלות צריכה לתת מענה מלא לכיסוי
חלופי של צעדים אלה ולשינויים הצפויים בשנים עתידיות, כמו הגידול
בהוצאות לפנסיה תקציבית."



בשנים הקרובות, עשוי חלק נכבד מתקציב האוניברסיטה לשמש לכיסוי הוצאות
הפנסיה המאמירות, אך אופן הטיפול בבעיות קלות יותר לאיזון תקציב 2002
אינה מעודדת ביחס לסיכויים לפתור את הבעיה.



ויתורי השכר של העובדים הבכירים, הכולל ויתור של 90 עובדים על 4% משכרם
ב-2002, נשמע מרשים, אך הניב מיליון שקל בלבד. קיצוץ שכר נוסף של 6.1
מיליון שקל בתקציב 2002 אינו אלא דחיית תשלום השכר ל-3 שנים. השינוי
בתקציב ההכנסות נשא ברוב נטל סגירת הגירעון, וספק אם ניתן לחזור על כך.



האוניברסיטה משכה דיבידנד של 60 מיליון שקל, ולא 10 מיליון שקל כפי
שתוכנן תחילה, מרווחיה המצטברים של חברת עתידים, ובכך, מכרה האוניברסיטה
25% ממניותיה בחברה במחיר נמוך (ראו ידיעה). בהתחשב בעובדה שעתידים נטלה
הלוואה בנקאית לצורך מימונו, ייתכן שבעתיד הקרוב יירד זרם הרווחים שתפיק
האוניברסיטה מנכס זה.



הנהלת האוניברסיטה הציעה תרומה יצירתית לאיזון הגירעון, ואישרה לממש
קרנות שאין מולן התחייבות, ולרשום אותן כתרומות. כך גדל תקציב ההכנסות
מתרומות ב-28 מיליון שקל. בשל המצוקה התקציבית, החליטה ההנהלה דווקא
עכשיו לשנות את הרישום החשבונאי שלהן.



האוניברסיטה ייצרה הכנסה נוספת לתקציב 2002, לאחר ששיכנעה את ות"ת לאשר
לה להשתמש בקרן יעודה שמשותפת לה ולאוניברסיטה בסכום כולל של 160 מיליון
שקל: 55 מיליון שקל ב-2002, והיתרה ב-2003 וב-2004. קרן זו הוקמה על ידי
האוניברסיטה בסיוע ות"ת, כדי לכסות את ההר הגואה של התחייבויות לתשלומי
פנסיה ופיצויים לעובדים. נכון לסוף ספטמבר 2001, עמדה יתרת הקרן על 270
מיליון שקל, וכיסתה 21% בלבד מהתחייבויות הפנסיוניות.



כעת, כאשר המצוקה התקציבית החמירה, מושכת האוניברסיטה 60% מהקרן, למימון
הגירעון השוטף - עובדה שתחריף את בעית הפנסיה התקציבית בעתיד.



אגף הכספים באוניברסיטה רומז, כי הבעיות התקציביות של האוניברסיטה עלולות
להחמיר, בשל גידול משמעותי בהוצאות לפנסיה תקציבית. האוניברסיטה ועובדיה
אינם מבצעים הפרשות שוטפות לקרנות פנסיה, והמקור היחיד למימון הפנסיה
הוא תקציבה השוטף של האוניברסיטה.



גידול של 10% בהוצאות לפנסיה תקציבית, שהגיעו ל-50 מיליון שקל (3% מהכנסות האוניברסיטה) ניכר כבר בדו"ח הכספי של 2001. כפי שמציין משרד
רואי החשבון קוסט פורר את גבאי, על פי הערכה אקטוארית שבוצעה בהזמנת
האוניברסיטה, מסתכמות ההתחייבויות לתשלומי פנסיה ופיצויים, שהאוניברסיטה
לא ביצעה הפרשות בגינם, למיליארד שקל. מכאן, שהתקציב השוטף של
האוניברסיטה יישא בעלות תשלומי פנסיה של מיליארד שקל לפחות. הערכה
אקטוארית אחרת שקיבלה האוניברסיטה מהוועדה לתכנון ולתקצוב קבעה,
שההתחייבות הלא מכוסה נאמדת ב-3 מיליארד שקל. שלא במפתיע, הדו"ח
האקטוארי של הות"ת לא היה מקובל על האוניברסיטה, והיא מתעתדת להזמין
דו"ח אקטוארי חדש.



הנהלת האוניברסיטה אף התעלמה מהתחייבותה להפריש 127 מיליון שקל לקרן
לקשרי מדע בינלאומיים לסגל האקדמי. קרן זו מממנת את נסיעות חברי הסגל
לכנסים והשתתפות בהם. התחייבות זו, בניגוד לשנת שבתון, ניתנת לפדיון עם
הפסקת עבודתו של חבר הסגל. לא ברור מדוע האוניברסיטה הפרישה רק מיליון
שקל בגין התחייבות זו.



המשנה למנכ"ל אוניברסיטת ת"א, רלי שביט, אמרה שהתוכנית לאיזון התקציב
נועדה לפתור את בעיותיה של האוניברסיטה עד שיתבררו תוצאות הבדיקה שמבצע
משרד רואי החשבון ליובושיץ קסירר.



לדבריה, הגירעון התפעולי ב-2001 נמוך, בהתחשב בירידה בהקצבות ות"ת.
לטענתה, הגירעון מסתכם ב-54 מיליון שקל, כלומר 3.8% מתקציבה של
האוניברסיטה, וייתכן שהוא מצוי בטווח הטעות הסטטיסטית. שביט אמרה,
שהקרנות שאין מולן התחייבות מייצגות תרומות שני