קרן ההון סיכון NEA משקיעה בקצב מטורף

מאת מאט מרשל



ניו אנטרפרייז אסושיאייטס (New Enterprise Associates) הולכת נגד הזרם. בתקופה בה קרנות הון סיכון רבות מחזירות את הכסף למשקיעים, NEA ממנלו פארק אפילו לא ממצמצת. מסקר MoneyTree עולה כי במהלך שני הרבעונים האחרונים הזרימה NEA יותר כסף לחברות סטארט אפ בשלבים מוקדמים מאשר כל קרן הון סיכון אחרת.



על מנת לעמוד בקצב המטורף, חתכו השותפים בברוטליות את הבשר המת מהפורטפוליו, והנהיגו סבב אחר סבב של סגירות ופיטורים. הם דחו על הסף את הדעה הרווחת לגבי המגזרים בהם רצוי להשקיע, והתבססו בעיקר על יזמות בראשית דרכה.



"השנה שעברה היתה ברוטלית", אמר השותף סקוט סאנדל, 37, המנהל את האסטרטגיה של הקרן האחרונה של החברה, המסתכמת ב-2.3 מיליארד דולר.



זמן טוב להשקיע



מרבית מנהל קרנות ההון סיכון מסכימים כי עתה הוא זמן מצוין להשקיע. אורקל וסיסקו , למשל, נוסדו בשנים אנמיות: אורקל ב-1977 וסיסקו ב-1984, ונאלצו להמתין לתקופות טובות יותר כדי לצאת לשוק הציבורי. רמות שכר ומחירי נדל"ן נמוכים חוסכים כסף רב לחברות הסטארט אפ. היזמים המשוועים למזומן מעניקים למנהלי קרנות ההון סיכון החזקות גדולות יותר עבור השקעתם, וכעבור 4-5 שנים, כשהשוק מתאושש, הרווח גדול.



אולם, מעטות הן הקרנות המלוות את הדיבורים במעשים, אומר ג'ס רייס, סגן נשיא חברת המחקר ונצ'ר אקונומיקס. "נראה כי כולם לוקחים פסק זמן", אמר.



ובשעה שקרנות הון סיכון אחרות - כגון US ונצ'ר פרטנרס ובסמר ונצ'ר פרטנרס - משקיעות פחות או יותר בקצב הקודם שלהן, NEA מתבלטת בגודלה ובמספר ההשקעות שלה.







החברה, שנוסדה לפני 24 שנים, הזרימה 200 מיליון דולר ל-23 סטארט אפים חדשים בשנת 2001 ולא הורידה את הקצב בשנת 2002. במהלך 10 השנים האחרונות, דורגה NEA בין 3 הקרנות המובילות במונחי מספר חברות ומספר הנפקות ראשונות לציבור.



NEA הצליחה להגיע למספרים הללו גם בזכות העובדה שגייסה יותר כסף מהמשקיעים, ושכרה יותר שותפים שיתחלקו בנטל העבודה. מאז 1996, הכפילה NEA את מספר השותפים ל-21. קצב ההשקעות שלה אינו נופל מ-1.5 השקעות חדשות בשנה לכל שותף.



ההימורים של NEA עשויים להיראות מסוכנים בתקופת שפל, אולם מספר מנהלי קרנות מאמינים כי קיים סיכוי גבוה שהיא תצליח. "השותפים ב-NEA תמיד פעלו בהתאם לשיקולים ארוכי טווח", אמר ג'ים ברייר מקרן ההון סיכון אקסל פרטנרס. "אני מאמין כי הם ימשיכו להצליח".



סאנדל, המשקיע בחברות תוכנה אומר כי שנת 2001 היתה אחת השנים הקשות בקריירה שלו: בממוצע, אחת מכל 10 חברות בהן השקיע ביצעה 2.5 סבבים של פיטורים. סאנדל אמר כי התקשה להירדם בלילה.



מנהלי קרנות הון סיכון רגילים לפטר מנכ"לים של חברות על רקע ביצועים ירודים; הם נתקלים בקשיים דווקא כשהם נאלצים לפטר עובדים זוטרים יותר, אמר סאנדל. המנכ"לים מצליחים בדרך כלל להשיג חבילות פיצויים נאות למדי, הסביר. אולם, חבילות הפיצויים של העובדים הרגילים קטנות, בעיקר בחברות נטולות מזומנים.



"זורקים אותם לרחוב ללא כל תמיכה כספית", אמר. מספר פעמים נאלצתי לפטר צוות עובדים שהייתי מעורב בגיוסו. זה הדבר הקשה ביותר".



בתקופות מוקדמות יותר, עובדים שפוטרו יכלו להשיג משרות אחרות בקלות. סאנדל ניסה לסייע להם.







לקראת סוף שנת 2000, עירער סאנדל על החלטתו של מנכ"ל דימנדליין (Demandline), שרצה לפטר 32 מתוך 35 עובדי החברה אחרי חג המולד, כדי שלא לפגום בשמחת החג שלהם. סאנדל טען שעדיף לפטר אותם לפני החג, כדי שיוכלו ליהנות מתמיכת המשפחה ולחזור לשוק העבודה מהר יותר. בסופו של דבר, כל העובדים, למעט שניים, מצאו מקומות עבודה חדשים תוך חודשיים.



אולם, הימים הטובים הללו נגמרו. 9 חודשים לאחר מכן, אחר העובדים פוטר שוב.



סאנדל נזכר כי כינס שתי ישיבות מיוחדות במטרה לדון בקצב ההשקעה של NEA, שהיה בעיניו מהיר מדי -בעיקר במגזר הטלקום. סאנדל הצביע נגד 6 עסקות טלקום ברצף, שהציעו שותפיו. היה זה צעד בלתי שגרתי, שכן העסקות מאושרות בדרך כלל פה אחד, ללא הצבעה. בסתיו שעבר כינס סאנדל פגישה נוספת, בטענה שהקצב עדיין מהיר מדי. "לקחתי על עצמי את תפקיד נביא הזעם", אמר.



סאנדל דאג לגייס יזמים שיעבדו בשירות החברה, ויעלו רעיונות לסטארט אפים חדשים תחת השגחתו. סנאדל מאמין כי מחזור ההון סיכון הגיע לנקודת השפל כבר בנובמבר. ההתאוששות לא באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה, אמר, משום שחברות ההון סיכון נוהגות לשמור בסוד ולא לדווח על חברות בשלב הסיד. אחד הסימנים המצביעים על התאוששות: סטארט אפים מתחילים לגייס עובדים.וכמה מהחברות בהן השקיעה NEA מתחילות להראות שוב סימני חיים.



סוד ההצלחה שלה



סאנדל מצביע על כמה נקודות אור נוספות בעתידה של NEA:



- רק כשליש מהקרן האחרונה - שגויסה בספטמבר 2000, עם נפילת השוק - הושקעה. מרבית ההשקעה נעשתה ב"מחיר גבוה", כלומר, NEA שילמה יותר מדי כסף לסטארט אפים תמורת ההחזקות שקיבלה. אולם, לחברה נותרו עדיין שני שלישים מהקרן, אותם תוכל להשקיע בחברות לפי הערכות שווי נמוכות.



- NEA שמרה על גיוון בהשקעות. מרבית הקרנות החדשות יותר התמקדו בעיקר בחברות מתחום טכנולוגיות המידע (IT), ואילו המשיכה לממן חברות מתחום הרפואה. האסטרטגיה השתלמה, שכן עתה חברות בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה הן הדבר החם.



- גם הסגנון השמרני של NEA העלה את קרנה בקרב המשקיעים. מנהלי קרנות הון סיכון רבים מקבלים נתח מהרווח וגם גובים דמי ניהול, המהווים בדרך כלל אחוז כלשהו של הקרן. בתקופות שפל, מוחים המשקיעים על דמי הניהול הגבוהים ודורשים חלק מהכסף בחזרה. NEA, לעומת זאת, גובה מהמשקיעים דמי ניהול קבועים שאינם קשורים לגודל הקרן - המסתכמים לרוב בסכומים נמוכים יותר.



- כל אחת מ-5 הקרנות של החברה, שגויסו מאז 1991, נכללה ב-25% הגבוהים ביותר במונחי ביצועים.



על סאנדל מופעל לחץ לשמור על אמות המידה הגבוהות האלו. מומחים רבים מאמינים כי מרבית חברות ההון סיכון שגייסו קרנות בשנים 1999 ו-2000 יפסידו כסף. אולם