מבחן התוצאה או מבחן הדרך

מבחן התוצאה הוא המבחן האמיתי של מכרז החממות הביוטכנולוגיות של המדען הראשי. כך סבור מיכאל שיקלר, מנהל החממה הביוטכנולוגית ביבנה של קרן כלל ביוטכנולוגיה. ראשית, "האם הרעיון של החממות יעבוד", ושנית, האם בסופו של דבר ייבחרו הפרויקטים הנכונים ויקבלו את תשומת הלב הנדרשת מבחינת המימון הכספי והסיוע המקצועי של חברות התרופות הבינלאומיות. המטרה, לדברי שיקלר, היא למנוע את השגיאות שביצעו חברות ביוטכנולוגיות צעירות שקמו בשנים האחרונות בישראל.



אבל מבחן התוצאה טמון כנראה בכל זאת גם בתהליך עצמו. בחינת הדרך שבה מתבצע המכרז להפעלת שתי החממות הייעודיות בתחום הביוטכנולוגיה מראה שגם משרדים ממשלתיים מסוגלים ליישם בזמן מהיר יחסית המלצות של דו"ח מקצועי. 15 חודשים לאחר שחברת הייעוץ הבינלאומית מוניטור המליצה להקים שתי חממות ביוטכנולוגיות בישראל במטרה לשפר את סיכויי ההצלחה של חברות ביוטכנולוגיה צעירות, יפרסם המדען הראשי כרמל ורניה את תוצאות המכרז, שבו מתמודדות 4 קבוצות על הפעלת 2 החממות הייעודיות.



הרעיון של החממה, כפי שהגדיר אותו ורניה, הוא "להקים מרכזים חזקים, שבתוך אותו מקום גיאוגרפי יהיו כמה שיותר חברות - חברות תשתית וחברות בוגרות באותו תחום". זאת, בניגוד למצב היום, שבו יש למדען הראשי 24 חממות, ובכל אחת פרויקט או שניים בתחום הביוטכנולוגיה. לטענת המדען הראשי, "יש לנו פי 5 יותר חברות ביוטק מבכל מקום מפותח בעולם, אבל זה מפוזר, והמטרה שלנו זה בדיוק ליצור מסה קריטית יותר גדולה בשני מרכזים".



הרכב ארבע הקבוצות המתמודדות, הכוללות קרנות הון סיכון וחברות תרופות וביוטכנולוגיה בינלאומיות מובילות, משקף לא רק את ההזדמנויות העסקיות שרואות אותן הקבוצות בהפעלת חממות ביוטכנולוגיות בארץ, אלא גם את ההכרה ברצינות ובמקצועיות של המכרז, אשר מתנהל על פי נוהלים וקריטריונים ברורים שגובשו לשם קבלת הזיכיון להפעלת החממות.



המכרז חייב את הזוכים לעמוד בתנאי סף לשם קבלת הזיכיון ובדרישות נוספות שיהיו בעלות משקל בתהליך הבחירה של שתי הקבוצות הזוכות במכרז.



תנאי סף



הזכיינים שיזכו בזיכיון להפעלת החממות יהיו מן המגזר העיסקי הפרטי ויתחייבו להפעלתן למשך 6 שנים, ברמת שירות שנקבעה על ידי המדען הראשי. הם יצטרכו להוכיח יכולות ניהוליות ומדעיות, וכן קיומו של הון עצמי בסך של 20 מיליון דולר לפחות. החממה תתחייב להקים מעבדה מרכזית שתשרת את חברות החממה ותפעיל אותן על פי הנחיות אבטחת איכות המקובלות בענף הביוטכנולוגיה.



קריטריונים נוספים של המדען הראשי



קריטריוני הבחירה של המדען הראשי קובעים שמגיש הבקשה יציג את יכולותיו באשר לנגישות לקרנות הון סיכון רב לאומיות המתמחות בביוטכנולוגיה וכן לחברות תרופות וביוטכנולוגיה רב לאומיות, וכיצד קשריו אלו יסייעו לו להשיג מימון המשך לחברות החממה לאחר תקופת החממה.







המדען הראשי הטיל על חברות תרופות וביוטכנולוגיה רב לאומיות מגבלה של 20% על בעלות על החממה ו-10% באחזקת מניות בכל חברה שתיקלט בחממה. זאת במטרה להביא את חברות החממה למצב שבסוף תקופת החממה הן יהיו אטרקטיוויות לגיוס כסף. לדברי המדען הראשי, "אם אנחנו רוצים להביא את חברות החממה למצב שבסוף תקופת החממה הן יהיו אטרקטיוויות לגיוס כסף, אנחנו לא רוצים אחזקות גבוהות של חברה אחת בודדת. אנחנו לא רוצים שחברה בודדת, שפעילה בתחום הזה, תהיה בעלת אחזקות משמעותיות, כי זה עלול להרתיע משקיעים".



מיקום החממה באזור עדיפות לאומית מהווה יתרון. מגיש הבקשה נדרש להציג את הצוות המדעי העומד לרשותו וכיצד יתבצע הסינון של פרויקטים המבקשים לפעול במסגרת החממה.



פרויקטים ביוטכנולוגיים



המטרה של תוכנית החממות היא להביא לגיוס הון לחברה בסוף הדרך של החממה. החממות מיועדות לפרויקטים ארוכי טווח בסדר גודל של 10 שנים, כאשר הכוונה להפעיל עד שמונה פרויקטים בו זמנית בכל חממה.



פרויקט שנקלט בחממת ביוטכנולוגיה יוכל לשהות בה עד שלוש שנים ולקבל מימון בסך של עד 1.8 מיליון דולר לתקופה זו. מתוך סכום זה תהיה השתתפות המדינה מדורגת באופן הבא: 85% לפעילות החברה בשנה הראשונה, 75% בשנה השנייה ו-65% בשנה השלישית. השתתפות המדינה תהיה על פי מנגנון של הלוואה לזכיין, שתהפוך למניות שהמדינה תוכל למוכרן אם לא תוחזר בתוך תקופה של עד 8 שנים.



תהליך השיפוט של פרויקטים שייקלטו בחממה יהיה מאוד דומה לתהליך ההערכה ("אבלואציה") של הפרויקטים היום, אבל ועדת ההיגוי תהיה יותר מקצועית לתחום הביוטכנולוגיה. אותה הוועדה, שעוסקת כיום בבחירת הזכיינים, תעסוק בהמשך בבחירת הפרויקטים.



סיכום



ארבע הקבוצות המתחרות על הזיכיונות להפעלת שתי חממות ביוטכנולוגית הן: 1. קבוצת עינב, בראשות האחים עופר, המפעילה את חממת ניות בנצרת. 2. קבוצת ביו-דיסקברי ישראל בראשות פרופ' מקס הרצברג, המפעיל את החממה הביוטכנולוגית הפרטית איגרביו, באשדוד. 3. קבוצת לפיד ביוטכנולוגיות, בראשות חברת טבע . 4. קבוצת רד-ביוסיינס בראשות האחים זיסאפל, המפעילים את החממה הביו רפואית רד רמות בתל השומר.



במהלך השבוע יוכרזו שתי הקבוצות הזוכות במכרז החממות הביוטכנולוגיות, אבל אל תופתעו אם בעתיד הלא רחוק יחליטו שתי הקבוצות האחרות לפעול להקמת חממות עצמאיות פרטיות. זאת, מתוך כוונה לנצל את רשת הקשרים שבנו בתהליך ההשתתפות במכרז של המדען הראשי. אפשרות נוספת שייתכן שתעלה לדיון, היא שהמדען הראשי הבא יחליט לפתוח עוד תקציב למתן זיכיונות לחממות ביוטכנולוגיות נוספות.