מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי עלתה במהלך שנת 2001 ב-0.4% בלבד, עקב המשבר בענפי ההיי-טק במהלך 2001. שיעור העלייה נמוך יחסית לעליות הבולטות בהוצאה זו בשנים 1999 ו-2000 - עליות של 11.3% ו-14.4%, בהתאמה. עיקר הירידה מקורה בענפי תעשייה, אשר ההשקעה בה ירדה ב-13%. כמו כן, התמתנו העליות בענפי התוכנה וחברות המו"פ - 10% ו-9%, בהתאמה, בשנת 2001, לעומת עליות של 38% ו-49%, בהתאמה, בשנת 2000.
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה בשנת 2001 ב-20.8 מיליארד שקל. למרות הגידול המתון בהוצאה למו"פ, גדל חלקה בתמ"ג ב-2001 ל-4.3%, לעומת 4.2% ב-2000 ו-3.7% ב-1999, עקב הירידה בתמ"ג. יש לציין כי מהשוואת אחוז ההוצאה למו"פ אזרחי מהתמ"ג בין ישראל ובין ארצות ה-OECD עולה, כי בישראל השיעור הגבוה ביותר מבין ארצות ה-OECD בשנת 2001.
מרבית ההוצאה למחקר ופיתוח בוצעה במגזר העסקי, והגיעה בשנת 2001 ל-14.8 מיליארד שקל - 71% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. היתר - הוצאות למחקר ופיתוח שבוצעו באוניברסיטאות (18%), בממשלה (7%) ובמלכ"רים אחרים (4%).
הוצאות הממשלה למו"פ אזרחי - הכוללות ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ שבוצעו ע"י סקטורים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב האוניברסיטאות - הסתכמו בשנת 2001 ב-4.9 מיליארד שקל. עיקר הוצאות המו"פ היה במשרד החקלאות, משרד המדע התרבות והספורט, משרד לתשתיות לאומיות ומשרד התעשייה והמסחר. חלקו של משרד התמ"ס הגיע ל-67.6% מסך הוצאות משרדי הממשלה למו"פ בשנת 2001.
גידול של 0.4% בקצב ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ב-2001; ירידה ניכרת לעומת 1999 ו-2000
אמיר טייג
26.5.2002 / 16:48