"זו אינה העת להתמקחות על שכר"

מאת חיים ביאור



שוק העבודה אינו מגלה סימני התאוששות, לא בענף ההיי-טק ולא בענפי הכלכלה המסורתית. בסוף השבוע שעבר בלבד החלו ארבע חברות בדיונים על פיטורים: חברת התקשורת סלקום מתכוונת לפטר 300-250 מעובדיה; קרן הפנסיה ההסתדרותית מבטחים מתכננת לפטר 350-300 עובדים; דן החלה במו"מ עם ההסתדרות במגמה לפטר קבוצה ראשונה, הכוללת עשרות נהגים ועובדים מינהליים; מפעל אל-אופ בגבול רחובות ונס ציונה, המייצר ציוד אלקטרו-אופטי לשוק הביטחוני והאזרחי, מבקש לפטר עשרות עובדים.



הנתונים האחרונים של שירות התעסוקה מצביעים על התחדשות העלייה במספר דורשי העבודה, ל-209.1 אלף באפריל. ב-12 החודשים האחרונים גדל מספרם של דורשי העבודה במשק ב-15%. שיעור האבטלה מפברואר הוא 10.3%. התמשכות המיתון גורמת לכך שהמשק מייצר מקומות עבודה חדשים במספר נמוך מהיקף ההצטרפות של צעירים ועולים חדשים לכוח העבודה.



הרפיון בביקוש לעובדים ברוב ענפי המשק - פרט לענף השמירה והאבטחה - יחד עם העלייה באינפלציה, גורמים לשחיקה ריאלית של השכר. כלכלני בנק הפועלים אומרים בסקירה לחודש מאי, שהשכר בשליש הראשון של 2002 נמוך ריאלית ב-5.4% לעומת הרמה בשליש הראשון ב-2001. שחיקת השכר חריפה יותר במגזר העסקי הפרטי, 6.3%, לעומת זו שבמגזר הציבורי, 2.7%.



"המשך המגמה של העמקת האבטלה הופך את שוק העבודה לקשה יותר מבחינת מחפש העבודה בכל הגילאים וכמעט בכל תחומי העיסוק", אומר ראובן גרובר, מנהל השמה בכיר במכון קינן שפי לאבחון ומיון של מועמדים לעבודה. גרובר, המרצה גם במסגרת היחידה להכוון תעסוקתי במסלול האקדמי של המכללה למינהל, אומר כי מציאת משרה פנויה היא כיום משימה קשה יותר לעומת המצב לפני שנה, מכיוון שמספר המועמדים המציעים עצמם לעבודה עולה על היקף הביקוש. "הדבר מחייב את מחפשי העבודה לאמץ שינוי בדפוסי החיפוש ולהיות נכונים להיפרד מהרגלים ישנים, המתאימים לתקופה של שגשוג".



לדבריו, במקרים רבים חיפוש משרה חדשה כרוך בסבל נפשי. "ואולם אם אינך נמנה עם אלה הסובלים מעצם יציאתם לראיון העבודה, לך לכמה שיותר ראיונות", אומר גרובר. "זה תהליך למידה מצוין - כך תרחיב את הידע שלך מפי הנציגים של אותם מעסיקים על השוק".



לדבריו, גם כשמחפש העבודה מפזר בקרב מכריו, שהם בגדר רשת של אנשי קשר, את הידיעה שהוא מובטל או פנוי לקריירה חדשה, רצוי שיתמקד בסוג המשרה שהוא מחפש. "אם חברך יודע שאתה מחפש תפקיד של מנהל רכש, ברגע שהוא ישמע כי ארגון מחפש סוג כזה של תפקיד, הוא מיד יתקשר אליך". במקרה של מחפשי עבודה צעירים, גרובר ממליץ לפנות גם לחברים של ההורים. הסיכוי שחברים אלה מכהנים בעמדות מפתח בחברות שונות, הם טובים יחסית.



גרובר מציע למחפש העבודה להשתמש בערוץ של מודעות דרושים בעיתונות ולשלוח את הצעת מועמדותו לכמה שיותר ארגונים שפירסמו מודעות אלה. זאת גם אם ברוב המקרים לא יקבל מענה, או יקבל תשובה כי לא התקבל לעבודה. "זה עובד כמו בתחום המכירות - בפגישה אחת עם לקוח מתוך 10, המכירה יוצאת לפועל".



המדורים הכלכליים בעיתונים, מוסיף גרובר, מכילים מידע שימושי רב למחפש העבודה. "טוב יעשה מחפש העבודה אם בעקבות מידע הכולל נתונים חיוביים על חברה, יפנה מיוזמתו לגורם מרכזי בה ויציע להתקבל לעבודה, כמובן בתפקיד נדרש", הוא אומר.



גם אתרי אינטרנט של חברות מאפשרים להגיע למידע חשוב על חברות אלה, ובמיוחד למודעות דרושים מטעמן. במקביל מציע גרובר למחפש העבודה לפנות מיוזמתו לחברות הפועלות סמוך למקום מגוריו.



ערוץ נוסף הוא מכוני השמה. כדאי, אומר גרובר, לשלוח קורות חיים לכל מכוני ההשמה והאבחון הקיימים, כך שהנתונים המופיעים בדף קורות החיים שלך ייכנסו למאגר של כל אחד ממכונים אלה. "גם במקרה שקורות חיים הנשלחים לחברה השמה נראים בלתי רלוונטיים, הם אינם מושלכים לפח. הכל מוקלד למערכת ממוחשבת. אינך יודע לעולם מתי יפנו אליך".



לדברי גרובר, על קורות החיים הנמסרים למעסיק פוטנציאלי להיות קצרים ומתומצתים, וכתובים בעמוד אחד בלבד. אין לשלוח בפנייה ראשונה מכתבי המלצה מהמעסיק הקודם או תעודות המעידות על השכלה. לגבי השכלה: רצוי לציין גם קורסים שאינם אקדמיים. ניסיון בעבודה: לרשום הכל, גם עבודות סטודנטיאליות. שירות צבאי - די לציין את תקופת השירות.



באשר לשלב ראיון הקבלה, גרובר אומר כי חשוב לבוא לאחר הכנת שיעורי בית על החברה; יש להתכונן לשאלות שברור כי תישאל עליהן; לא לעייף את המראיין - לא להיכנס לנאומים ארוכים, אלא להפעיל רגישות מצבית, ולהבחין אם הוא עוקב אחר הדברים שאתם אומרים ומביע עניין בהם; לא היות בנאלי ולעומת זאת לא לנסות להיות מקורי יתר על המידה - ללכת על מסלול בטוח, גם בלבוש.







מוטי נוימן, הבעלים של חברת נקודת תפנית, המפעילה מרכזי ייעוץ לקריירה שנייה, אומר שהשינוי הגדול שמחפשי עבודה חייבים לסגל בעת הזאת של שוק עבודה קשה, הוא מנטלי. "עליך להפסיק לחשוב מה אתה רוצה מהמעסיק הפוטנציאלי, ולנסות להעריך מה המעסיק מחפש. נסה לברר עם עצמך אילו כישורים, יכולת או ניסיון קודם שבהם ניחנת, יהפכו אותך למועמד רלוונטי למשרה הנחשקת", הוא טוען.



לנוכח האבטלה והירידה הריאלית בשכר במשק, מציע נוימן למועמד שלא ינסה לחייב את המעסיק החדש, בעת הראיון, לשלם שכר ותנאים נלווים שאליהם הורגל במקום העבודה הקודם. "זו אינה העת להתמקחות קשה על השכר, אלא להתפשרות על הסכום. גובה השכר שקיבלת בארגון הקודם אינו חשוב. תן למעסיק לומר ראשון מהו השכר שישולם לך, כדי שתוכל להתקפל מדרישת השכר המקורית שלך בלי לאבד מהאגו".



בעת הריאיון עם המעסיק, נוימן מציע למועמד שלא לנסות להצטייר כסופרמן. לדבריו, מועמדים שמתעקשים לתאר את עצמם ככל-יכולים מעוררים חשד. "אין דבר כזה שאתה, כמועמד, מכיר את כל שפות התכנות או את כל השווקים שאליהם החברה יכולה לחדור. סופרמנים אינם קיימים", הוא אומר.



גם אם מועמד לעבודה מצויד בתואר דוקטור, מציין נוימן, לא בטוח שכדאי להזכיר עובדה זו בריאיון. "לבעלי תואר גבוה יש לעתים