ביהמ"ש: אופן שליחת ההודעות באינטרנט ולא תוכנן קובע אם מדובר בהטרדה

אופן שליחת הודעות באינטרנט - ולאו דוקא תוכנן (אם לא מדובר בהסתה), קובע אם מדובר בעבירה פלילית של הטרדה באמצעות שימוש במתקן בזק, כך קבע היום בית המשפט המחוזי בתל אביב כשקיבל את ערעורו של תושב נתניה על דחיית בקשתו לביטול כתב אישום נגדו.



הנאשם שיגר באפריל 1999 שני מכתבי דואר אלקטרוניים ליוסף (טומי) לפיד, בהם הביע צער על שלא רצחו את לפיד בשואה וכן עלבונות הקשורים בבני משפחתו. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם בבית משפט השלום בנתניה נטען כי בשליחת המכתבים השתמש הנאשם במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין.



סניגורו טען כי סעיף 30 לחוק התקשורת שבו הואשם האיש מתייחס לאופן השימוש במתקן בזק כגון התקשרויות חוזרות ונשנות, התקשרויות בשעות לא מקובלות וכו' שיוצר הטרדה והסעיף אינו מתייחס לתוכן הדברים הנאמרים.



יצוין כי בסופו של דבר נמנעה שופטת השלום מלהרשיע את הנאשם, אך חייבה אותו לבצע שירות לציבור בהיקף של 150 שעות. בתוך כך, עירערה המדינה על ההחלטה להימנע מההרשעה.



הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, זאב המר וד"ר עמירם בנימיני, קבע כי "שתי הודעות אי-מייל שנשלחו לכתובתה האלקטרונית של מפלגת שינוי אינן שימוש באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד וכו'. הדברים שכתב הנאשם באותן הודעות משקפים כמות כה גדולה של אטימות, גסות ורוע, עד שקשה להבין כיצד נמצאו אצל נער בגילו בשעת מעשה. עדיין - התנהגות בזויה אינה עבירה אם לא הוגדרה כזו".



כמו כן, קבעו השופטים כי "בהחלט ייתכן שההתקדמות העצומה בנושא התקשורת בשנים האחרונות, במיוחד התקשורת האלקטרונית, אשר הרחיבה, הגדילה והקלה את החדירה לתחום הפרט של כל אדם, מצדיקה חשיבה מחודשת, ושמא אף החמרה בבדיקת תוכן הדברים, רק בשל השימוש באמצעי כזה או אחר".



בכך התייחסו השופטים לטענת התביעה שהביעה חרדה מפני "המדרון החלקלק" שייווצר אם תוענק פרשנות דווקנית ומצמצמת לסעיף 30 בחוק התקשורת. התביעה טענה כי פרשנות כזו תאפשר ביצוע מעשים רבים ומגוונים של הטרדה באמצעות האינטרנט שלא יזכו לכסות חוקית של עבירה על פי החוק.



בית המשפט קבע כי לא ברור מדוע הדגש הוא דווקא על האינטרנט, שהרי האינטרנט הוא מקרה פרטי של שימוש במתקן בזק, והסעיף, לכל הדעות, מתייחס לכל שימוש שהוא במתקן, כאשר השימוש הקלאסי הוא דווקא בשיחת טלפון רגילה.



מכל מקום, קבע בית המשפט כי אין הוא סבור שהחרדה מפני המדרון החלקלק צריכה במקרה זה להכתיב את הפרשנות. בית המשפט קבע כי "אם אכן קיימת פרצה אותה צריך לסתום, הרי הדרך הנכונה היא לדאוג לכך באמצעות חקיקה הולמת, בין אם בתיקון חוק קיים ובין אם בחקיקה נפרדת וחדשה, ולא על ידי פרשנות מאולצת של סעיף קיים".



לפיכך הוחלט לקבל את ערעורו של הנאשם על אי ביטול כתב האישום נגדו ולדחות את ערעור המדינה על אי הרשעתו.