זעזועים פוליטיים בשוקי המטבע העולמיים

חששות גוברים בדבר מלחמה בין הודו לפקיסטן, לצד אזהרות חדשות בדבר התקפות טרור על ארה"ב, עוררו עצבנות רבה בשווקים הפיננסיים בעולם. התנודתיות בשעריהם של המטבעות המובילים בעולם גברה ובנק מרכזי אחד לפחות התערב במסחר, בניסיון להרגיע את השווקים. האם ייתכן שהעצבנות הזו משקפת יותר מאשר אי ודאות גיאו-פוליטית? כלומר, האם ייתכן שהיא מבשרת על שקיעתו של הדולר?



בשבועות החולפים גברו התנודות בשערים, בין השאר מכיוון שסחרנים ומשקיעים משנים את דעתם כמעט מדקה לדקה בעניין אפיקי השקעה כדאיים. ההשלכות ארוכות הטווח של כך עלולות להיות יותר רציניות, אם התנודתיות הזמנית הזו תוביל לשינוי ארוך טווח ביחס בין המטבעות, שישפיע בתורו על הפעילות הכלכלית במדינות הגדולות בעולם.



הסיבות לעצבנות בשווקים די ברורות. בשבוע שעבר השמיע ממשל בוש אזהרות מפחידות בדבר התקפת טרור חדשה. האזהרות האלה התפרשו בשווקים כסיבה טובה למכור דולרים. אכן, המטבע האמריקאי איבד חלק מכוח המשיכה שלו כמטבע מקלט לעתות משבר. בה בעת זינק הזהב לרמה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ומחירו הדולרי חצה את הרמה שאליה הגיע בימים הראשונים אחרי התקפות הטרור ב-11 בספטמבר. במקביל למתח בארה"ב, גברה המתיחות בין פקיסטן להודו, ואיתה החששות מפני מלחמה גרעינית בין השתיים.



השווקים מגיבים בעצבנות לאירועים פוליטיים בינלאומיים רבים, והתנודתיות נהפכה לאחד המאפיינים הבולטים של השווקים. אך בשנים האחרונות נהנו המטבעות המובילים בעולם מיציבות יחסית. אמנם היורו ירד בהתמדה מאז הוחל ב-1999, והדולר נחלש מול הין והיורו בשבועות החולפים, אך התנודות החריפות שאפיינו טלטלות מטבעיות קודמות בלטו דוקא בהיעדרן, לפחות עד עתה. ייתכן שכל זאת ישתנה, העריך ב-22 במאי הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, קנת רוגוב.



שכן לטלטלה הנוכחית נלוות הערכות כלכלנים כי מערכת היחסים בין המטבעות המובילים בעולם היתה אמורה להשתנות כבר מזמן. לדולר תפקיד מרכזי בשינוי כזה, אך הוא שמר על חוסנו במשך תקופה ארוכה, בלי כל קשר לעליות ומורדות בפעילות הכלכלית בארה"ב. כשהחל המיתון בארה"ב במארס 2001 צפו רבים כי היורו יתחזק מול הדולר. אך בפועל קפאה הפעילות גם בכלכלות רבות באירופה, והיורו נראה הרבה פחות אטרקטיווי כאפיק השקעה.



ברבעון הראשון של 2002 חלה התאוששות מרשימה בפעילות הכלכלית בארה"ב (לפי אומדן שני מתוך שלושה שפורסם בסוף השבוע שעבר, צמחה כלכלת ארה"ב ב-5.6% בשלושת החודשים הראשונים של השנה). ההתאוששות יציבה באופן מרשים והיא באה לאחר אחת מתקופות המיתון הקלות ביותר בתולדות ארה"ב. בעוד החששות משקיעה מחודשת במיתון מתפוגגים, מתמקדים כלכלנים בגירעון הענק בחשבון השוטף של ארה"ב. רק כלכלנים מעטים סבורים כי בשנים הקרובות תצליח כלכלת ארה"ב להדביק את קצב הצמיחה של סוף שנות ה-90. ולאור העובדה שגם אירופה מתאוששת, תוהים כלכלנים עד מתי יסכים העולם להלוות את מיליארדי הדולרים הדורשים לארה"ב מדי שנה כדי להבטיח עודף בחשבון ההון, המחפה על הגירעון בחשבון השוטף.



באופן מסורתי, הפתרון לגירעון שאינו בר-קיימא בחשבון השוטף - כזה שזרים אינם מוכנים עוד לממנו - הוא פיחות חד במטבע. התאמות כאלה הן לרוב פתאומיות, ועקב כך חלה לרוב ירידה חדה בערך המטבע. אם כך יהיה בארה"ב, יחול שיפור משמעותי בכושר התחרות של יצואניה, בשל הירידה במחירים היחסיים של מוצריהם בהשוואה לאלה של מדינות אחרות. עלייה מקבילה במחירי היבוא עלולה ללבות את האינפלציה. לכן, ייתכן שהפדרל ריזרב ייאלץ להעלות ריבית בקצב מהיר יותר מהרצוי, או הראוי, למצב הכלכלה.



ההשלכות מבחינת שאר העולם יהיו לא פחות דרמטיות. נורות אזהרה כבר מהבהבות ביפאן, ששקעה במיתון שלישי זה עשר שנים. לפי נתונים שפורסמו ב-23 במאי, באפריל חלה עלייה ראשונה זה שנה ביצוא, שהגבירה את התקוות להתאוששות מוטת-פעילות חיצונית. התחזקות הין עלולה לשבש זאת, ולכן הורתה ממשלת יפאן לבנק המרכזי להתערב במסחר בשווקים ולבלום את עליית הין. משרד האוצר של יפאן אישר את דבר ההתערבות ואמר כי הוא ממשיך לעקוב אחרי השווקים וינקוט "פעולה בהתאם לצורך".



אך התערבות בשוקי המטבע אינה זוכה לרוב להצלחה; מחקרים מראים כי כמעט בלתי אפשרי לדחוף שווקים בכיוון ההפוך מהכיוון הנוכחי שלהם ליותר מאשר תקופה קצרה. ההיסטוריה רצופה בדוגמאות להסכמי התערבות כושלים. הבנק המרכזי האירופי נאלץ להודות בתבוסה, כאשר מאמציו לחזק את היורו הניבו לא יותר מאשר עלייה רגעית בערכו.



טוב שכך, סבורים עסקים רבים באירופה. לנוכח החולשה בפעילות באירופה - כלכלת גרמניה מתאוששות ממיתון בקצב איטי הרבה מארה"ב - התחזקות היורו לא תסייע ליצואנים האירופיים. אם כן, האם החל שינוי משמעותי בערכי מטבעות העולם? לכל הפחות נראה כי זעזועים גיאו-פוליטיים ימשיכו לטלטל את השווקים גם בחודשים הבאים.