הד ארצי, הד קלוש

מאת יורם גביזון



השאלה העיקרית שמעורר מאזנה של חברת הד ארצי היא עד מתי תמשיך מעריב לתמוך בחברה, ומה קצה גבול סבלנותם של הבנקים. הד ארצי, העוסקת בהוצאה לאור של מוצרי מוסיקה ופנאי ובשוק קמעוני של מוצרים אלה, מתגלה כחברה שלא מסוגלת לייצר רווח, וכצרכנית כרונית של מזומנים.



הד ארצי סיימה את הרבעון הראשון של 2002 עם הפסד של 5.7 מיליון שקל, בדומה להפסדיה ברבעון המקביל ב-2001. ואולם מכירותיה המשיכו לרדת, והפסדיה התפעוליים, כמו גם הגירעון בהונה העצמי, המשיכו לתפוח.



התוצאה היא שהעיסוק המרכזי של המנכ"ל, מיקי טוניס, הוא ניסיון לסגור מסגרות אשראי מבנקים ופריסת האשראי לתקופה ארוכה. ניסיון זה רושם הצלחה חלקית, שכן כמה בנקים כבר נתנו את הסכמתם, אבל נראה שרה-ארגון של מבנה החוב לא יפתור את בעיותיה היסודיות של החברה, כמו תחרות בתקליטורים בלתי-חוקיים הנוגסים ב-60% מהשוק, רשת חנויות מפסידה, וכוכב על השוקד על הפקת תקליט זה 5 שנים, בעוד החברה גוועת.



מכירותיה של הד ארצי ירדו ברבעון הראשון של 2002 ב-4% לעומת הרבעון המקביל ב-2001, והסתכמו ב-53 מיליון שקל. הד ארצי תולה את הירידה באירועים הביטחוניים, ובהפסקת הפצה של מו"ל ספרים גדול ומו"ל מולטימדיה. יחד עם זאת, הירידה במכירות אף שחג פסח נחגג ארבעה ימים לפני סוף הרבעון הראשון ב-2002, ואף ששלמה ארצי מוציא את תקליטו החדש - אינה מבשרת טובות על תוצאות הרבעון הנוכחי.



הרווח הגולמי של הד ארצי ירד ב-20% ברבעון הראשון ב-2002 לעומת מקביל, והסתכם ב-15.1 מיליון שקל - 29% מהמחזור לעומת 35% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2001.



טוניס, שסיים תפקידו ב-4 בפברואר 2002 ושב לתפקידו ב-5 בפברואר 2002, הסביר כי השחיקה ברווחיות נבעה מהפחתת חלק מההשקעה בתקליטו של שלמה ארצי, שהגיע לחנויות ברבעון הראשון.



נוכח עלות ההפקה הגבוהה, הד ארצי מפחיתה את ההשקעה בהתאם למכירות בפועל, כך שעד לכיסוי ההשקעה לא נרשם להד ארצי רווח כלשהו. נראה שלראשונה זה זמן רב לא יהיה שלמה ארצי מרכז רווח רב-עוצמה כפי שהיה בעבר.



יציבות בהוצאות המכירה והשיווק של החברה ברמה של 13.8 מיליון שקל, כתוצאה מהשקעה במסע פרסום לרשת החנויות טאואר המונה 30 חנויות, דנה את הד ארצי להפסד תפעולי של 5.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002. ההפסד התפעולי התזרימי של החברה (EBITDA) הגיע ברבעון הראשון של 2002 ל-3.5 מיליון שקל, לעומת 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2001. הגירעון בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הרקיע ל-12.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002. לפיכך, קשה להבין כיצד מתכוונים הבנקים לגבות אשראי לזמן קצר בסכום של 67 מיליון שקל, שאותו הם מתכוונים לפרוש לשנים ארוכות, שלא לדבר על הלוואה בסך 16.5 מיליון שקל מחברת מעריב (מהם 11.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002) ו-5 מיליון שקל מחברת הכשרת היישוב.



הד ארצי מגלה כי היא מנהלת מו"מ עם בנקים כדי להביא לכך שהאשראי הבנקאי אשר ניתן לה יועמד בהלוואות ארוכות-טווח. במועד הגשת הדו"חות כמה בנקים כבר נעתרו לבקשה. האשראי המובטח, בערבותה של חברת הכשרת היישוב, מוגבל ל-30 מיליון שקל. לפיכך, סכום האשראי הבנקאי שאינו מובטח הסתכם ב-35 מיליון שקל.



הד ארצי לא עומדת בהתחייבותה לשמור על שיעור הון עצמי, כולל הלוואת בעלים, ביחס להתחייבויותיה הבנקאיות, גם מפני שהגירעון בהונה צמח ל-17 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון של 2002.



אנ.אמ.סי, החברה המתחרה בהד ארצי בתחום הוצאה לאור של אודיו ווידיאו, עברה לרווח תפעולי של 1.2 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל - למרות ירידה של 5.7% במכירות. הרווח הגולמי של החברה גדל ב-13% לעומת הרבעון המקביל, והסתכם ב-5.4 מיליון שקל - 34% מהמחזור.



אנ.אמ.סי חשופה לחובו של הלקוח הגדול ביותר, שרוכש 27% מהמחזור. האשראי שלו מסתכם ב-5.5 מיליון שקל - 32% מהאשראי ללקוחות שמעניקה אנ.אמ.סי.