אליעזר פישמן, בחסות רשות ני"ע, מגדיר מחדש את מושג הזמן

מאת יורם גביזון



לפני 6 חודשים פירסמה רשות ני"ע קווים מנחים לבחינת הצורך בהפחתת השווי של השקעות קבע של ניירות ערך סחירים. אחד הסימנים לצורך לבחון הפרשה ליחידת ערך הוא ששווי השוק של השקעה סחירה נמוך משמעותית במשך שלושה חודשים ביחס לערכה בספרי החברה.



שוויה של ההשקעה במניות בנק הפועלים נמוך משמעותית משווים בספרי החברה הכלכלית לירושלים מקבוצת פישמן והחברה הבת מבני תעשייה, כבר שמונה חודשים לפחות, ובכל זאת דירקטוריון החברה הכלכלית לירושלים והדירקטוריון של החברה הבת, מבני תעשייה, חזרו ובחנו את השווי הנאות של השקעות הקבע, והחליט לא לבצע הפחתות נוספות.



הדו"ח הכספי של החברה הכלכלית לירושלים שפורסם אתמול מגלה שהפער בין שווין של השקעות הקבוצה במניות בנק הפועלים ובמניות חברת אי.די.בי נמוך ב-263 מיליון שקל, שהם 35% פחות משווין בספריה, ו-52% מהונה העצמי. ההפסד של החברה הכלכלית עצמה מגיע ל-137 מיליון שקל - 27% מהונה העצמי.



ההשקעה הבעייתית בין השתיים היא בבנק הפועלים. ההשקעה אחראית הפסד נייר של 209 מיליון שקל, כלומר 39% מעלות ההשקעה; ההשקעה במניית אי.די.בי נמוכה ב-54 מיליון שקל מעלות ההשקעה בה.



מדיניות חשבונאית שמרנית יותר היתה פוגעת קשות בתוצאותיה הכספיות של החברה הכלכלית לירושלים לרבעון הראשון של 2002. הרווח של החברה לפני מס עלה חדות ברבעון החולף ל-22 מיליון שקל בהשוואה ל-13 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2001, בעיקר כתוצאה מזקיפת הכנסות ממכירת דירות במגדל המגורים השני בפרויקט "מגדלי תל אביב" באזור נחלת יצחק בתל אביב.



הכנסותיה של החברה מדמי שכירות עלו ב-4.3% ברבעון הראשון של 2002, בהשוואה למקביל ב-2001, כתוצאה מהשכרת מבנים חדשים בחברת מבני תעשייה. סקירת המנהלים של החברה מגלה כי שיעור התפוסה בנכסים המניבים של חברת מבני תעשייה הגיע ל-87%, ול-73% בנכסיה של החברה הכלכלית עצמה. עלויות האחזקה נטו של הקבוצה עלו ב-3.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002 בהשוואה למקביל ב-2001, למרות שההכנסות מהשכרה גדלו בסכום זהה, כך שנראה כי החברה הכלכלית לירושלים חוותה ירידה בשיעורי התפוסה בנכסיה.



החברה הכלכלית לירושלים נהנתה מרמה נמוכה יחסית של הוצאות מימון, 36 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002, בהשוואה ל-35 מיליון שקל במקביל ב-2001. הסיבה לכך היא פער חיובי בין המדד בגין אליו מתואם המאזן, לבין המדד הידוע אליו צמודות ההלוואות שמממנות את החברה; פער זה אחראי להכנסות מימון של 22 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002, בהשוואה ל-8 מיליון שקל במקביל ב-2001, שקוזזו בהפסד של 2 מיליון שקל כתוצאה מהמרת הלוואות ביינים יפאניים לדולרים, וברווחים של 5 מיליון שקל מהפרשי שער על ההלוואות הייניות שקיבלה החברה הכלכלית ברבעון הראשון של 2001.



חיבתו של פישמן לעסקי ניירות ערך ניכרת גם בתוצאותיה הכספיות של חברת אספן נכסים, הנשלטת על ידי חברת נכסי משפחת פישמן, צבי יוכמן ויצחק סוארי. אספן נכסים עוסקת בייזום, הקמה וניהול של קניונים, מרכזי מסחר ומבני משרדים, ושולחת את ידה גם בהשקעה באיגרות חוב של חברות תקשורת בתשואת זבל.



אספן דיווחה ברבעון הרביעי של 2001 כי החליטה להפחית את שווי השקעתה באיגרות החוב של גילת לוויינים ב-1.4 מיליון שקל לעלות המקורית המתואמת (7.8 מיליון שקל), ולהפסיק לצבור כהכנסה את הריבית האפקטיווית שנובעת מהעובדה שנרכשה בניכיון. אספן ציינה עוד כי אינה מפחיתה את שווי ההשקעה בספריה לשווי השוק שלה (4.4 מיליון שקל) על בסיס הערכתה של מעלות מנובמבר 2001. עוד נכתב בסקירת המנהלים של אספן לרבעון הרביעי של 2001 שהחברה רכשה איגרות חוב של חברת ברק שנרשמו בספריה בעלות של 6 מיליון שקל, למרות ששווי השוק שלהן 4.4 מיליון שקל.



אספן, שהגיעה עוד ברבעון הרביעי של 2001 להכרה כי אין לצבור את הריבית האפקטיווית הנובעת מרכישת איגרות החוב בניכיון - ככל הנראה בשל הסבירות הגבוהה שהפירעון לא ייעשה על פי ערכה הנקוב של האיגרת - המשיכה לבצע הפרשות בגין איגרות החוב של גילת לוויינים גם ברבעון הראשון של 2002. ההפרשה של אספן, שהסתכמה ב-1.6 מיליון שקל, הביאה את שווי ההשקעות באיגרות חוב ל-13.1 מיליון שקל, לעומת שווי שוק של 8.2 מיליון שקל.



פישמן ואספן אינם מרחיבים על השקעתם באיגרות החוב של חברת ברק ברבעון הראשון של 2002. פרופ' יצחק סוארי, מבעליה של אספן, היה הגורם המקצועי שהמליץ לחברת כימיקלים לישראל לבצע הפחתה של 200 מיליון דולר בגין השקעתה בחברת המגנזיום. ייתכן שיצחק סוארי, בעל המניות, מעריך שסיכויה של חברת גילת לוויינים לפרוע את איגרות החוב שלה טובים מסיכויי חברת המגנזיום לייצר תזרים מזומנים שיהיה גבוה משוויה של החברה בספרי כי"ל.