שובם של הגיוסים

לאחרונה אנו עדים לכתבות שונות המביעות תמיהה והתפעלות על כך שחברות ישראליות עדיין מצליחות לגייס כסף, ועדיין בסכומים משמעותיים. מעט דוגמאות מהשבועיים האחרונים: ליסיום נטוורקס השלימה סבב גיוס בהיקף של 8 מיליון דולר; חברת פי קיוב השלימה גיוס בסך כולל של 35.2 מיליון דולר מקרנות אמריקאיות וסינגפוריות; RIVERHEAD NETWORKS השלימה גיוס של 9 מיליון דולר מקרנות הון סיכון אמריקאיות ומקומיות; סרקונט השלימה סבב גיוס הון בסך כולל של 7 מיליון דולר. ואלו רק דוגמאות אחדות.



רצוי לשים את כל פעילות ענף ההיי-טק בישראל בפרספקטיבה עולמית. כל מי שעוקב ומסתכל אחר הנתונים הקשורים להיקפי השקעות בעולם ובישראל, רואה כי שיעורי הירידה בישראל זהים לשיעורי הירידה בהשקעות בעולם או נמוכים מהם - בעיקר בהשוואה לארה"ב, אירופה והמזרח. נתונים על כך נמצאים בכל הדו"חות האחרונים של IVC.



בסך הכל ענף התקשורת עדיין נמצא במשבר עמוק. היקפי הרכישות של חברות התקשורת בירידה השנה ולכן היקפי ההשקעות בחברות סטארט אפ בתחום התקשורת בעיקר, ממשיך לרדת. מצד שני, חברות הבאות עם מוצרים ייחודיים ו/או חברות הפועלות בכמה מגזרים נבחרים, ממשיכות וימשיכו להצליח להביא משקיעים זרים ומקומיים.



רוב המשקיעים הזרים המכירים את ישראל ואשר יש להם קשרים עם קרנות הון סיכון ישראליות ממשיכים להתעניין בחברות הישראליות ולהשקיע על אף המצב. הגורם הפוליטי מרתיע לעתים, אך בסופו של דבר אינו מהווה הגורם המרכזי בשיקולים.



הגורם המרכזי בשיקולי ההשקעה הוא סיכוי החברה להצליח בפעילותה. היזמים הישראלים מצליחים למצב את פעילות החברות על בסיס גלובלי. אחד היתרונות של ענף ההיי-טק בישראל הינו הראייה הגלובלית של המנהלים והמשקיעים הישראלים החל מהרגעים הראשונים של פעילותם, ויכולתם להגיע להסכמים אסטרטגיים עם משקיעים ולקוחות פוטנציאליים ברמה העולמית. בנוסף, לקרנות ההון סיכון הזרות עדיין יש הון רב הפנוי להשקעות, אשר עליהן להפעילו, אם כי בצורה סלקטיווית ולתקופת זמן ארוכה יותר.



המסקנה מכל האמור היא כי עולם ההיי-טק הישראלי ממשיך וימשיך להיות חי ופעיל. היקף פעילותו ישקף את הפעילות הגלובלית. סך הכל, ענף ההיי-טק הישראלי חשוף לחלוטין לתנודות העולמיות ולא לתנודות המקומיות והאזוריות.



אנו מעריכים כי תימשכנה השקעות בסדר גודל של 300-350 מיליון דולר לרבעון בחברות ישראליות גם ברבעונים הבאים. המשקיעים הזרים ימשיכו להוות כ-60% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות - היקף משמעותי ביותר. בנוסף, הפעילות בישראל תצמח ותגדל עם חידוש הצמיחה והגידול בפעילות הגלובלית.



מן האמור לעיל נובע כי אין להתפלא על הידיעות על השקעות בחברות סטארט אפ ישראליות. הגופים בענף פועלים בצורה אינטנסיווית לאתר השקעות מתאימות. כיוון שתהליך הבדיקה ותהליך ההחלטה אורכים יותר זמן וכיוון שהמשקיעים מנסים לגייס סכומי כסף משמעותיים להשקעה בכל חברה בה הם מעוניינים, אזי תקופת ההבשלה של ההשקעות הינה ארוכה יותר ולכן צפוי, מעת לעת, גל של השקעות אשר יאזן את התמונה לפיה, לכאורה, הפעילות בישראל הופסקה לחלוטין.



להערכתנו, בשנה-שנתיים הקרובות פעילות השקעות בסדר גודל של 1.2-1.5 מיליארד דולר בשנה בחברות ישראליות הינה פעילות בסדר גודל אדיר, הגבוה מזה שהכרנו בשנת 1999. זהו סדר הגודל המשקף את הפעילות העולמית בענף ואת מקומה הנכבד של ישראל בפעילות זאת.



תוך שנתיים-שלוש, כאשר שוקי ההון יתעוררו ויתחילו שוב לדבר על אקזיטים, אזי הפעילות עשויה לצמוח. כל מי שקובר את עולם ההיי-טק וחושב ששוק ההון לא יחזור לפעילות אינטנסיווית בה יהיו הנפקות ראשוניות ומיזוגים, חי באשליה ועושה טעות בגישתו העסקית להשקעות. שוק ההון יחזור לפעילות מלאה במלוא עוצמתו ובתקופת זמן המשקפת את מהלך החיים של השקעות בחברות היי-טק וקרנות הון סיכון.



מכאן כי גם קרנות ההון סיכון הישראליות המתקשות כיום בגיוס שוקי הון עשויות לחזור לתקופה טובה יחסית בתוך כשנתיים בכל הקשור לגיוסי קרנות המשך, כאשר העננה הכבדה ביותר תהיה המצב הפוליטי-כלכלי ולא מצב הכלכלה העולמית.