מאת הדר חורש
בעוד בזק מקוננת על אובדן הכנסות משיחות קול לחברות הסלולר, הולך וגדל סעיף הכנסות חדש בדו"חותיה שישפיע, ככל הנראה באופן מהותי, על תוצאותיה העסקיות ב-2002. מנתונים המתפרסמים כאן לראשונה, עולה כי מספר הלקוחות שעברו ברבעון הראשון של 2002 לשירות האינטרנט המהיר של בזק זינק בלא פחות מ-41%, לעומת הרבעון הרביעי של 2001 - ל-56.4 אלף מנויים (ראו תרשים). בנוסף, עוד לפני שהסתיים הרבעון השני כבר גדל מספר המנויים ל-72 אלף. במונחים כספיים, ב-2002 יטפסו הכנסות בזק מהאינטרנט המהיר ל-150-130 מיליון שקל.
הנתונים מלמדים כי בזק קרובה לשליטה בשוק האינטרנט המהיר, אם עדיין לא השתלטה עליו. להערכת פנינה שנהב, מנהלת השיווק של בזק, בישראל יש בסך הכל כ-500 אלף מנויים על שירותי גישה לאינטרנט. לפי נתון זה, חלקו של WOW, שירות האינטרנט המהיר של בזק, הוא 14.4%. ואולם האינטרנט המהיר אינו מיועד לכל גולש, אלא רק למשתמשים באינטרנט שעות רבות.
בעבר העריכו אנליסטים כי כ-20% מהגולשים בישראל הם "גולשים כבדים", ולכן פוטנציאל השוק של שירות האינטרנט המהיר הוא כ-100 אלף מנויים. ולפיכך, בזק מיצתה 72% מפוטנציאל השוק.
לדברי שנהב, ההנחה שהשוק מתקרב לרוויה אינה נכונה: "מי שמנסה להעריך את פוטנציאל השוק חייב להביא בחשבון שמדובר בשוק מתפתח, ושלקוחות האינטרנט המהיר אינם בהכרח "גולשים כבדים", אלא גם לקוחות שעוברים לשירות מטעמים של נוחות השימוש. אומדן פוטנציאל השוק צריך להביא בחשבון גם פיתוח כלים חדשים לעבודה ולימוד מרחוק, שימשכו לקוחות חדשים.
ואולם גם אם ההנחה שהשוק רחוק ממיצוי נכונה, נראה כי בזק ניצלה היטב את הקשיים הרגולטוריים והכלכליים שבהם נתקלות חברות הכבלים, כדי להגיע לשליטה שתהיה קשה לערעור בשוק האינטרנט המהיר. הוויכוח הנושן סביב השאלה האם האינטרנט בכבלים עדיף על פני האינטרנט המהיר שמציעות חברות הטלפוניה באמצעות טכנולוגיית ADSL, הוכרע - מבחינה טכנולוגית אין הבדלים משמעותיים.
שיווקית, חברות הטלפון נערכו טוב יותר. חברות הכבלים ראו בשירות האינטרנט המהיר מקדם מכירות לשירותי הטלוויזיה רב-ערוצית. היכולת של חברות הכבלים בישראל להשיב מלחמה בתחום האינטרנט המהיר, תלויה בעיקר במצבן הכלכלי וברצונן להקים מערך שירות שיתחרה בבזק. מכיוון שהן לא יוכלו להסתייע ביתרונות טכנולוגיים, קשה להניח שיעלה בידן ליטול מבזק את השליטה בשוק האינטרנט המהיר בשנים הקרובות. על אף ש-2002 מצטיירת כשנת הפריצה של האינטרנט המהיר בישראל, נראה שהצמיחה בפועל תהיה איטית יותר מכפי שהיא היתה יכולה להיות. זאת בשל עיכובים של משרד התקשורת ומשרדי ממשלה נוספים.
שירות האינטרנט המהיר התפשט במהירות בעולם, בכל מקום שבו נוצרה תחרות בין חברות הכבלים לחברות הטלפוניה על אספקת השירות. התחרות בין הספקים הגבירה את מודעות הצרכן ואת מעורבותו בשוק. עד שהוסדרה האפשרות החוקית להעניק לחברות הכבלים רישיון למתן שירותי אינטרנט מהיר, הידרדר מצבן של חברות אלה, והגדולה ביניהן, תבל, נקלעה לקשיים כספיים ועברה לידי מנהל ממונה מטעם ביהמ"ש. בשל המשבר נמנעה תבל מלספק שירותי אינטרנט מהיר. ערוצי זהב ומת"ב מספקות את השירות, אך לא מסוגלות להשקיע את הסכומים הנדרשים לשיווקו לעשרות אלפי משתמשים. ולכן נשארה בזק המשווקת העיקרית והבלעדית כמעט של השירות.
ההחלטה שהתקבלה בבזק היתה לשווק את השירות בהשקעה גדולה, כדי להגיע לנתח שוק גדול ככל האפשר עוד לפני שכניסת חברות הכבלים לשוק (הן קיבלו רישיונות רק במארס 2002). בניגוד לחברות הטלפוניה בעולם, בזק החליטה לבנות מותג מיוחד לשירות האינטרנט המהיר - WOW. לאחר שנת הרצה מקרטעת שיפרה בזק את החבילות המוצעת ללקוח, ואף הציעה שלושה שירותים במהירויות גלישה שונות.
האסטרטגיה החדשה הורידה את מחיר המינימום לשירות האינטרנט המהיר ל-99 שקל בחודש. גם ספקי האינטרנט, ובראשם החברה הבת בזק בינלאומי, הורידו את המחירים ב-30% ומאמצי השיווק שלהם הוגברו. תמיכה משמעותית לשיווק האינטרנט המהיר של בזק הגיעה מצד ספקיות האינטרנט, בעיקר בזק בינלאומי.
כיצד השתלטה בזק על שוק האינטרנט המהיר
הארץ
29.5.2002 / 9:36