חופש מאורגן

שיטת הניהול של חברות סטארט-אפ יכולה לנבא בקירוב רב את סיכויי החברה להצליח או להיכשל. כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה על ידי ד"ר אורלי יחזקאל ומירי לרנר מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב במימון המכון למחקר עסקים באוניברסיטה. ממצאי המחקר יתפרסו בכנס Babson ליזמות שיתקיים בחודש הבא באוניברסיטת קולורדו, ארה"ב.



המחקר בוצע בין סוף 99' לסוף 2000, והקיף 102 חברות סטארט-אפ בישראל. החוקרות בחנו מדדים שונים המאפיינים את פעילות החברות, כמו דרגת הפורמליות בניהול החברה, דרגת הריכוזיות, אחוות העובדים ודרגת הריכוזיות של הסגנון הניהולי. מהמחקר עולה כי סגנון ניהול המוגדר כ"לא מתערב" המתברר כסגנון הניהול היעיל ובעל ההשפעה המשמעותית ביותר על ביצועיהן של חברות סטארט-אפ. מדובר בסגנון ניהולי שאינו ריכוזי מאוד או פורמלי מאוד, אך גם אינו חופשי מדי. "מצאנו שעובדי חברות היי-טק מגיעים למיטב כישוריהם - וחשים טוב עם עצמם ועבודתם - כשניתנת להם האפשרות להפגין את יכולתם ואת החופש לממש רעיונות חדשים", אמרה ד"ר יחזקאל.



לדבריה, המחקר הוכיח שניהול ריכוזי השפיע בעיקר על גיוס מוצלח של כוח אדם לחברה, אך לא על ביצועיה הפיננסיים. לאווירה הנוחה ולתחושת הסולידריות הקבוצתית היתה השפעה חיובית על תחושת הסיפוק בקרב העובדים ועל מאמצי השיווק, אך היו לה השפעות מזעריות על מדדים אחרים, ובראשם הביצועים הפיננסים של החברה.



יחזקאל חשפה את המחקר שלשום בהרצאה בפני פורום מנהלי משאבי אנוש בתוכנית קלוג-רקנאטי. לדבריה, חלק מהכישלונות של חברות הסטארט-אפ נובעים מתרבות הניהול שלהן. דווקא כשהיה בידן כסף וההצלחה נראתה באופק, מייסדי החברות לא פיתחו תשתית ניהולית ראויה. "בחלק מהארגונים, ההנהלות הבכירות לא מיסדו יסודות נכונים של סדר, לא הגדירו חלוקת תפקידים, לא פיתחו פרוצדורות של שימור ידע ושל העברת ידע ולא ביססו חזון ותרבות ארגונית שיתמכו באסטרטגיה של החברה. בעודם מתרכזים בתהליכי הפיתוח הטכנולוגי, חלק גדול מהם לא השקיעו בתהליכים של בניית תשתיות ניהוליות.



"זהו בדיוק האיזון העדין הנחוץ בניהול בהיי-טק: בעוד יד אחת אמונה על אי-סדר, צריכה היד השנייה ליצור סדר. אחד מתפקידיה החשובים של ההנהלה הבכירה בארגון ובכלל זה כמובן מנהלי משאבי האנוש הוא ליצור את התמהיל הנכון בין אי הסדר והחדשנות ובין הסדר והיציבות".



יחזקאלי אמרה שקשה להשוות את מאפייני חברות הסטארט-אפ בישראל למאפייני חברות סטארט-אפ בחו"ל, מכיוון שמחקר זה נחשב לראשון מסוגו. בספרות המחקר העולמית לא בוצע מחקר המשווה בין תרבות הניהול של חברות סטארט-אפ לבין ההצלחה של אותן החברות. "ניסינו ליצור תשתית ידע עבור גל השגשוג הבא של חברות סטארט-אפ", אמרה יחזקאל. "כעת מתחיל שלב שני במחקר, שבו אנחנו מנסים לאתר חברות סטארט-אפ שמתו. ממצאי המחקר יכולים לספק לחברות הון סיכון פרמטרים לבדיקה האם יש תשתיות ניהול, סגנון ורוח צוות המנבאים את ההצלחה של חברת סטארט-אפ שבה הקרן מתכננת להשקיע"..