העליון דחה ערעור של בני רביזדה בעניין חוב הימורים

מאת שלומי שפר



בית המשפט העליון דחה ערעור של בני רביזדה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב; המחוזי קיבל תביעה של אשה, שבעלה העביר לידי רביזדה את דירת המגורים, אשר בה גרו בני הזוג, בעקבות חוב הימורים. שמו של רביזדה נקשר בפרשת המעילה של אתי אלון בבנק למסחר. על פי החשד, המעילה נועדה לכסות חוב הימורים של אחיה של אלון, עופר מקסימוב, לרביזדה.



מחקירת המשטרה עלה כי כ-100 מיליון שקל מהכספים, שהוצאו מהבנק למסחר במרמה, הגיעו לידיו של בנימין רביזדה, המתואר על ידי המשטרה כ"מלך השוק האפור בישראל". רביזדה, המצוי במעצר כבר יותר מחודש, מודה כי עיסוקו היום-יומי הוא נכיון צ'קים, אך הוא מכחיש בתוקף כי ידע מה מקור הכספים שהגיעו אליו.



הערעור של רביזדה בבית המשפט העליון אינו קשור לפרשת הבנק למסחר, אך ניתן ללמוד ממנו על ההשלכות של לקיחת הלוואות בשוק האפור לכיסוי חובות הימורים. רביזדה עירער על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב שקיבל תביעה של אשתו של אדם, שהעביר לידי רביזדה את דירת המגורים אשר בה התגוררו ביחד, בעקבות חוב של 225 אלף דולר. שווי הדירה מוערך ב-775-500 אלף דולר.



השופטת הילה גרסטל ביטלה את החוזה שחתם הבעל עם רביזדה, וקבעה כי האשה, שיוצגה על ידי עוה"ד מיכאל טאוסיג וערן טאוסיג, זכאית להירשם כבעלת 50% מהזכויות בדירה. בית המשפט העליון קיבל את עמדתה על השופטת גרסטל, ודחה את ערעורו של רביזדה.



בפסק הדין גוללה השופטת את הרקע שהביא את האשה להגיש את התביעה נגד בעלה ונגד רביזדה, אשר לטענתה רקמו קנוניה נגדה. מסתבר שבני הזוג, הנשואים יותר משלושים שנה, החליפו במשך חיי הנישואים תשע דירות, שנרשמו כולן בבעלות משותפת.



ב-94' רכשו בני הזוג את הדירה שבגינה הוגשה התביעה. מדובר בדירת טריפלקס בת שישה חדרים ומרפסת שמש באזור תל אביב. הבעל אמר לאשתו כי הדירה תירשם על שם שניהם. האשה לא וידאה את הדבר, ובפועל הדירה נרשמה על שם החברה שבבעלות הבעל.



כשנה לאחר שרכשו את הדירה, מכר הבעל את הדירה לרביזדה בלי ליידע את אשתו. הבעל ציין בתצהירו כי הדירה נמכרה עקב חוב של 225 אלף דולר, שהיה חייב לרביזדה בעקבות הימורים. הבעל אמר בעדותו כי החוזה נוסח בצורה שנועדה למנוע מאשתו לדעת כי הדירה נמכרה לרביזדה - החזקה בדירה הושארה ברשותו, והוא שילם לרביזדה דמי שכירות חודשיים עד שעזב את הבית.



רביזדה, שיוצג על ידי עו"ד מור כהן, טען בתצהירו כי האשה היתה מודעת להסכם מכירת הדירה, וכי אין לה כל זכות בדירה. גרסטל קבעה בהחלטה כי הדירה היתה אמורה להירשם כשנרכשה על שם הבעל והאשה בחלקים שווים. השופטת קבעה כי זכותה של האשה מכוח חזקת השיתוף של בני הזוג ברכוש שצברו.



השופטת הדגישה כי מהעדויות שהוצגו בפניה התברר כי הדירה נרכשה באמצעות כסף שנבע ממכירת הדירה הקודמת של בני הזוג, ולכן היא בחרה להרים את המסך בין החברה שבבעלות הבעל לבני הזוג, ולייחס לכל אחד מהם בעלות על מחצית מהדירה. גרסטל ציינה כי רביזדה לא רכש את הדירה בתום לב, לאור "הקנוניה" שרקח עם הבעל, ולכן זכויותיה של האשה נשמרות, והיא זכאית להירשם כבעלת הזכויות במחצית הדירה.



בית המשפט העליון דחה את ערעורו של רביזדה. השופטת טובה שרסברג-כהן קבעה כי אין מקום להתערב בפסק הדין שניתן על ידי השופטת גרסטל.