תוכנית החירום: קיצוץ 11 מיליארד ו-8 מיליארד ש' מסים ב-2003-2002

מאת צבי זרחיה



הפעלת התוכנית הכלכלית תגרום להפחתה של 4.05-3.85 מיליארד שקל בתקציב 2002 ולהגדלת הכנסות ממסים בהיקף של 3.1 מיליארד שקל - כך לפי נתונים שהציג אתמול אגף התקציבים בוועדה המיוחדת לחקיקת חוק התוכנית הכלכלית. השינויים בתקציב 2002 יסתכמו בכ-7.15 מיליארד שקל.



באוצר מעריכים כי הפחתת ההוצאות בתקציב המדינה ל-2003 תסתכם ב-7.15 מיליארד שקל, וכי הגדלת ההכנסות ממסים תסתכם בכ-4.9 מיליארד שקל. המדובר בשינויים בתקציב של כ-12 מיליארד שקל ב-2003.



לפי נתוני האוצר, המיתון המתמשך גרם לירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים ועל פי האומדנים האחרונים - צפויות ההכנסות בתקציב להיות נמוכות ביחס לתחזיות שהונחו בבניית התקציב, בהיקף של 8.9 מיליארד שקל. סכום זה מורכב מירידה שהוערכה ב-6.4 מיליארד שקל בהכנסות ממס ההכנסה, ירידה של 1.5 מיליארד שקל בהכנסות המע"מ והמכס, וירידה של מיליארד שקל בהכנסות אחרות.



מצד שני, ההוצאות העיקריות שהיתוספו במשך שנת התקציב היו בהיקף של 2.02 מיליארד שקל, כדלקמן: תוספת לתקציב הביטחון - 1.350 מיליארד שקל, תוספת לתקציב המשרד לביטחון פנים - 370 מיליון שקל, ועלויות ההסכם עם הנכים - 300 מיליון שקל.



אתמול החלה הוועדה המיוחדת בדיוניה בסעיפי החוק, וההצבעה עליהם תיערך ככל הנראה מחר. ח"כ אברהם שוחט (עבודה) התבקש על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ ויצמן שירי (עבודה), לגבש הצעת פשרה בעניין הצעת האוצר להקטנת שיפוי המעסיקים ב-1%. לפי שעה, לא ברור אם משרד האוצר יסכים לשינויים בסוגיה זו.



שוחט הציע לא להקטין את שיפוי המעסיקים, להימנע מהעלאת המע"מ ולהימנע מהסרת תקרות התשלומים לביטוח הלאומי ולמס בריאות. כתחליף הוא מציע להטיל מס יסף (תוספת על המס שנגבה ממדרגות שונות) של 4%-3% על הכנסה של יחידים וחברות, להעלות את תקרת התשלומים לביטוח לאומי ולמס בריאות מ-35 אלף שקל בחודש כיום ל-42 אלף שקל, לבצע קיצוץ נוסף של 600 מיליון שקל בתקציביהם של משרדי הממשלה ולבטל את ההצעה לסבסד עובדים במגזר העסקי - ובכך לחסוך לממשלה הוצאה של חצי מיליארד שקל.



נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, הציע אף הוא אתמול בוועדה להטיל מס יסף של 3% למי שמשתכר עד 35 אלף שקל בחודש ומס של 5% למי שמשתכר יותר מ-35 ועד 50 אלף שקל בחודש. לפי הצעתו, יוטל מס יסף של 6% למי שמשתכר יותר מ-50 ועד ל-100 אלף שקל, ומס יסף של 8% למי שמשתכר יותר מ-100 אלף שקל בחודש. כתחליף לכך הציע טירה לא לבטל את תקרות התשלומים לביטוח הלאומי ולמס בריאות, ולא להקטין את שיפוי המעסיקים.



מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' יוחנן שטסמן, הביע התנגדות לביטול תקרות ההכנסה לצורך גביית תשלומי הביטוח הלאומי ומס בריאות ואמר כי כתוצאה מכך - המונח ביטוח מאבד את ערכו. הוא הציע כי הממשלה תגדיל את הכנסותיה מבעלי ההון באמצעות מס ההכנסה, ולא דרך הביטוח הלאומי. שטסמן הוסיף כי יישום החלטת הממשלה בעניין לא יהיה מיידי, ותידרש תקופת היערכות של חודש.



שטסמן וראשי המוסד הזהירו כי אי-עדכון קצבאות הצמודות לשכר הממוצע במשק, קיצוץ של 4% בכל קצבאות הביטוח הלאומי וקיצוץ של 24% בקצבאות הילדים למי שלא שירת בצבא, יגרמו לקיצוץ של כ-2.4 מיליארד שקל בקצבאות ב-2002 ולקיצוץ של כ-5 מיליארד שקל ב-2003. הוא הזהיר כי הצעדים הללו יגרמו לכך ש-20 אלף משפחות וכ-100 אלף ילדים יצטרפו למעגל העוני, וכי קצבאות הילדים יאבדו 37%-21% מכוח הקנייה שלהן. הוא ציין כי עיקר הקיצוץ בקצבאות ייפול על ארבעת העשירונים הראשונים, הנושאים בנטל של כ-60% מהקיצוץ.



בעניין החמרת הקריטריונים לדמי אבטלה, אמר שטסמן כי מ-70-60 אלף מובטלים מקרב 280 אלף מקבלי קצבאות, תישלל הזכאות לדמי אבטלה. לכ-40 אלף מובטלים נוספים יופחתו דמי האבטלה או תקוצר תקופת התשלום. בעניין יישום מדיניות התמריצים המוצעים למעביד המעסיק חמישה עובדים במטרה שיגדיל את מספר העובדים, הוא אמר כי המוסד לביטוח לאומי ייזדקק לתוספת של 50 עובדים, וכי לא יהיה ניתן ליישם את ההצעה בפחות משנה.