בעוד שלוש חברות באיחוד האירופי, בריטניה, דנמרק ושוודיה, ממשיכות להתלבט בעניין אימוץ היורו, כמה מדינות במרכז אירופה שהיו רוצות להיות חברות באיחוד האירופי שוקלות לרתום את העגלה לפני הסוסים. הן רוצות לאמץ את היורו עוד לפני שיצטרפו לאיחוד האירופי.
באופן מעשי הנציבות האירופית והבנק המרכזי האירופי אינם מסוגלים למנוע זאת. אכן מונטנגרו וקוסובו, שאינן מועמדות להצטרף לאיחוד האירופי ואינן אפילו מדינות, עברו ממארק גרמני ליורו ב-1 בינואר. בנובמבר 2000 הבהירה המועצה האירופית כי מדינות המבקשות להצטרף לאיחוד האירופי חייבות לנקוט את הצעדים הבאים לגבי היורו: עליהן להמתין עד שיצטרפו לאיחוד ואז לצרף את המטבע שלהן למנגנון החליפין האירופי ולמלא אחר תנאי מאסטריכט האחרים. המועצה גם התעקשה ששער החליפין שלפיו תצטרף מדינה ליורו ייקבע בהחלטה משותפת, ולא באופן חד צדדי. השימוש במשטר מוניטרי נוקשה בשם מועצת מטבע - בולגריה, אסטוניה וליטא קיבעו את המטבעות הלאומיים ליורו - הוא הצעד הקיצוני ביותר שבריסל מוכנה לאשר.
בכינוס שנערך בלונדון בשבוע שעבר לא ניכר כל סימן בקרב הנציבות או הבנק המרכזי האירופי כי חל שינוי כשלהו בגישה הזו. זאת, למרות טיעונים משכנעים שהיורו יטיב עם כמה מהמועמדות להצטרפות לאיחוד. נראה כי ההתנגדות הרשמית אינה רק כלכלית, אלא גם פוליטית - במיוחד חוסר הנכונות לפתוח מחדש את אמנת מאסטריכט. האמנה מונה את התנאים שבהם חייבות מדינות לעמוד כדי להצטרף ליורו, כולל אינפלציה נמוכה, חוב ציבורי נמוך, גירעון תקציבי נמוך ויציבות בשער החליפין.
בהחלה מוקדמת של היורו מוותרת מדינה על הגמישות הגלומה בשינוי שער החליפין שלה, כדי לספוג זעזועים כלכליים. משום מה החשש הזה מתפוגג באופן מיסתורי כשמדינה מצטרפת למועדון היורו. אך למרות זאת, יש כמה טיעונים נגד אימוץ מוקדם של היורו. לדוגמה, המדינה מוותרת על יכולתה להדפיס כסף בעתות מצוקה.
אך בקרב כלכלנים גוברת ההערכה כי כללים נוקשים בעניין הצטרפות ליורו אינם מתאימים לכלכלות קטנות ופתוחות כמו אסטוניה, ליטא ואפילו הונגריה. מתקפת ספקולנטים על המטבעות שלהן עלולה לחרב את כל היתרונות הקשורים במשמעת הפיסקלית והמוניטרית של מאסטריכט. מצד שני, אומר וילאם בואיטר, הכלכלן הראשי של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), זרמי ההון אל הכלכלות האלה, בעוד הן מאמצות את היורו, עלולים להגביר לחצים אינפלציוניים.
גם בפולין קיימת תמיכה בהצטרפות חד-צדדית. בפגישה שנערכה באחרונה בוורשה במרכז למחקר כלכלי וחברתי, אמר יאשק רוסטובסקי,יועץ ותיק לכמה מממשלות פולין, כי למועמדות רבות להצטרפות ליורו יש קשרי סחר יותר הדוקים עם גוש היורו מאשר לכמה חברות קיימות. בכל מקרה, הן האינפלציה הגבוהה והן שערי הריבית הגבוהים בפולין - שגרמו האטה כלכלית כואבת - יירדו במהירות אם תאמץ את היורו. הירידה הזו תעודד צמיחה ותחיש את ההתכנסות הכלכלית עם מערב אירופה.
אך ייתכן כי פולין גדולה מכדי להיות מועמדת לפעולה חד-צדדית. אסטוניה נלהבת, אך אומרת כי לא תבצע שום צעד ללא ברכת הנציבות האירופית. קרואטיה היא עניין אחר. היא אפילו לא נכללת ברשימת ההמתנה של האיחוד האירופי, אך 90% מפקדונות הבנקים במדינה כבר נקובים ביורו, ובבנק המרכזי אומרים כי חרף שיחות מאכזבות עם בריסל, "סוגיית אימוץ היורו עדיין לא מתה". הסיכויים שהנציבות האירופית תסכים קלושים.
ומה יקרה למדינה שתאמץ את היורו חד-צדדית ואחר כך תבקש להצטרף לאיחוד האירופי? ייתכן שקרואטיה מוכנה לנסות ולראות.
בתוך הארנק אך מחוץ למועדון
אקונומיסט / הארץ
3.6.2002 / 9:11