ביה"ד לעבודה הוציא צו מניעה נגד עובדים בכירים שפרשו מגירית והקימו חברה מתחרה

בית הדין לעבודה הציג באחרונה תפנית בגישתו בנושא חופש העיסוק, כפי שהתגלתה בהחלטתו של שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופט שמואל טננבאום.



המשיבים, מוטי אביב, וחן מורגנשטרן, היו עובדים בכירים בחברת גירית ומופקדים על ההפצה של מוצרי קרונה וספקים אחרים. במסגרת תפקידם, נחשפו השניים לכל סודותיה וקשרי המסחר של חברת גירית. בחוזה העבודה, עליו חתמו העובדים הייתה התחייבות מפורשת לשמור על סודות גירית ולהימנע מלהשתמש בקשרי ספקים ולקוחות של גירית, במשך תקופה של שנה לפחות.



בשנת 2001 העלו העובדים דרישה לתוספת שכר והחלו לפעול להקמת חברה חדשה אשר תפיץ את מוצרי קרונה. לאחר שדרישותיהם אלה לא נענו, נעלמו העובדים מעבודתם למספר שבועות ובעקבות זאת פוטרו.



לאחר פיטוריהם פנו אביב ומורגנשטרן לקרונה וללקוחות גירית והציעו להם לסחור במוצרי קרונה, וזאת למרות ההגבלה החוזית.



גירית פנתה, על ידי עוה"ד חיים ברנזון וגיל אגמון, בבקשה דחופה לצווי מניעה להגבלת הספקים והלקוחות שלה ולמניעת גזל הסוכנות.



בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דחה את טענות העובדים אשר הסתמכו על הלכת צ'ק פוינט וסער וקבע כי לכאורה העובדים הבכירים לשעבר ניסו לפגוע בסודות מסחריים ובקשרי ספקים ולקוחות של גירית המהווים אינטרס לגיטימי של המעביד, הראוי להגנה.



בית הדין הדגיש שלושה נימוקים שהניעו אותו לתת את הצו הזמני המבוקש, וביניהם העובדה שלא התבקשה הגבלה על עיסוק העובדים בתחום מקצועם, התמחותם ונסיונם - אלא רק הגבלתם בקשרי מסחר עם לקוחות וספקים של גירית, על פי החוזה.



עוד קבע בית הדין כי לעובדה שהעובדים מבקשים להשתמש בידע כדי להקים בעצמם עסק מתחרה, ולא על מנת לעבוד כשכירים אצל מעביד מתחרה ישנה חשיבות. בית הדין הדגיש גם את העובדה שהעובדים הפרו את חובת תום הלב כלפי גירית עוד בהיותם עובדים, בעקבות מעורבותם הבלתי הוגנת להקמת חברה חדשה.



יחד עם זאת, קבע בית הדין כי תקופת ההגבלה תהיה לחצי שנה בלבד. בית הדין חייב את גירית במתן ערבות של 100 אלף שקל וחייב את העובדים בתשלום 3,000 שקל הוצאות משפט.