מאת שלומי שפר
משלחת של כוח המשימה הפיננסי ה-financial action task force) FATF), הגיעה לישראל לפני יומיים כדי לבחון את הפעולות שננקטו בישראל כדי להילחם בהלבנת הון. לפני שבוע יצאה משלחת הכוללת את נציגי האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון לרומא, והציגה בפני הארגון את הפעולות שנעשו בישראל. ההמלצות של המשלחת יקבעו אם תוצא ישראל ביוני מהרשימה השחורה של המדינות שאינן נלחמות בהון השחור.
הארגון שהוקם על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD) הכניס את ישראל לרשימה השחורה לפני כשנה, על אף שכבר באוגוסט 2000 חוקקה ישראל חוק איסור הלבנת הון. ישראל אף לא הוצאה מהרשימה לאחר הקמתה של הרשות למלחמה בהון השחור. הארגון דרש לראות מעשים בפועל, ולכן הגיעה השבוע לישראל.
לקראת הביקור הקימו משרד האוצר והרשות לאיסור הלבנת הון מחלקת חלפנים שתפקידה לפקח על כל מערך חלפנות הכספים בישראל, ולערוך רישום של העוסקים בדבר. החלפנים (בהם גם בתי מלון המנפקים שירותי מטבע) ייאלצו לדווח לרשות על עסקות חריגות, בדומה לבנקים ולחברות הביטוח.
באוצר מעריכים, כי הארגונים המוסדיים בישראל (בנקים, חברות ביטוח קופות הגמל ומשרד האוצר עצמו) הוציאו עשרות מיליוני דולרים כדי למחשב את מערכות הדיווח לרשות. בשבועיים האחרונים עסקו בעיקר בתיאום המערכות הממוחשבות לקראת הביקור. גורמים הקשורים למהלכים האחרונים סבורים, כי פרט לדיווחים מועטים הנעשים עדיין ידנית, כל המערכת ממוחשבת.
הקמת רשות למלחמה בהלבנת ההון בישראל היא תוצאה של מאמץ מרוכז שנועד להוציא את ישראל מהרשימה של ארגון ה-FATF שבה כלולות 15 מדינות אשר אינן נלחמות בהון השחור. בעבר קיבלה ישראל כספים מרחבי העולם שהושקעו בתחומה ללא בדיקה. בעקבות 11 בספטמבר התגלה כי כספים רבים שהועברו לארגוני הטרור היו יכולים להתגלות אילו היו נאכפים החוקים נגד הלבנות הון. מאז משתמשים בעולם בחוקים העוסקים בהלבנת הון כדי לאתר כספים שמיועדים למימון פעילות טרוריסטית.
להשתייכות לרשימה יש השלכות מעשיות מעבר למעמד המפוקפק שהיא מקנה. לפני כשנה וחצי למשל, משרד האוצר האמריקני הודיע לנציגי הבנקים המסחריים הישראליים כי לא יוכלו לקבל מעמד של מתווך מורשה, המאפשר להם לנכות מס במקור מבלי לחשוף את זהות הלקוחות לרשויות האמריקאיות. בנוסף חוששים בישראל כי אם לא תוצא מהרשימה, מדינות מערביות לא יאפשרו לאזרחים ישראלים לפתוח חשבונות בנקים בתחומן.
עם זאת בעולם נשמעת גם ביקורת על הצלחותיו של ה-FATF, בייחוד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר. בכתבה על הנושא בגיליון האחרון של ה"אקונומיסט" נכתב כי ארה"ב מודה שחברות ביטוח, ברוקרים וחלפני כספים אינם חייבים לדווח על עסקות חשודות, אף שהברוקרים יחויבו לעשות כן בקרוב. עוד נכתב כי מאחר שחברות רבות בארגון לא יספיקו להיערך עד יוני לכל הדרישות, הרי שהארגון לא יפעל באופן מיידי נגד מדינות שאינן נלחמות מספיק בהעברות כסף של טרוריסטים.
משלחת הארגון למלחמה בהלבנת הון מבקרת בארץ; תמליץ האם להוציא את ישראל מהרשימה השחורה
הארץ
4.6.2002 / 8:32