יו"ר ג'קדה: חוק החברות הקיים מבריח חברות לחו"ל

אתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק החברות החדש. את ההצעה יזם "הפורום לתיקון חוק החברות" המורכב מאנשי עסקים, משפטנים ואנשי כלכלה בראשותו של יזם ההיי-טק, הבעלים לשעבר של חברת המימד החדיש (שנמכרה בשנת 1999 תמורת 650 מיליון דולר במזומן), וכיום יו"ר חברת ג'קדה - יוסי הולנדר.



הצעת התיקון הוכנה עבור הפורום ע"י עו"ד מוטי ארד ממשרד מיתר ליקוורניק גבע ושות', והיא נתמכת ע"י התאחדות התעשיינים, איגוד חברות האלקטרוניקה, איגוד בתי התוכנה, איגוד קרנות הון סיכון, איגוד החברות הציבוריות ועוד. על ההצעה שהונחה חתמו חברי כנסת מכל סיעות הבית, ובראשם מיכאל איתן, יוסף פריצקי, אברהם שוחט ואביגדור ליברמן.



הצורך בהצעת תיקון פרטית של חוק החברות, במיוחד לאור העובדה כי קיימת לא מכבר הצעת תיקון ממשלתית, נובע, לטענת הולנדר, מכך שחוק החברות במתכונתו הנוכחית מרתיע משקיעים, יזמים ובעלי הון מהקמת חברות בישראל, ואף גורם לחברות ותיקות להגר למחוזות זרים, ואילו הצעת התיקון הממשלתית אינה מספקת את הסחורה במספר נושאים מרכזיים.



לטענת הולנדר, חוק החברות הקיים שנחקק בשנת 1999, לאחר כעשור של דיונים, הוכן לפני ההתפתחויות הכלכליות האחרונות ומבלי לקחת בחשבון את התחרות בכלכלה הגלובלית. לטענתו, משקיעים ויזמים המקימים כיום חברות, מחפשים את הסביבה המתאימה ביותר להקמת החברה, ואחד השיקולים המרכזיים בהחלטה זו הוא חוק החברות והתאמתו לסביבה כלכלית תחרותית.



"כיום קיימת תחרות חופשית בין המדינות בנושא רישום חברות. לצורך כך, כל מדינה מנסה להציע חוק אטרקטיווי שיפתה יזמים להקים את החברה בתחומן. בארץ החוק אינו אטרקטיווי ואנחנו עדים לתופעה שלמעשה כברכ אורכת מספר שנים, בה חברות ישראליות נרשמות בחו"ל בעיקר בדלוואר". המצב הזה, טוען הולנדר, מהווה סכנה חמורה למדינה.



הולנדר מסכים אמנם כי אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה היכן לרשום חברה נובע משיקול המיסוי וגם בתחום זה יש לעשות שינויים גדולים, אך לטענתו אין להמעיט בהשפעת חוק החברות על ההחלטה היכן ירשמו היזמים את החברה.



50% מחברות ההיי-טק שהוקמו ע"י יזמים ישראליים הוקמו בחו"ל



"רישום חברות ישראליות במהותן בחו"ל, גורם לירידה בתעסוקה, לזליגת הון, ירידת מוחות והקטנה משמעותית של בסיס המס הנשאר בארץ", אומר הולנדר ומוסיף כי בשנה האחרונה, 50% מחברות ההיי-טק שהוקמו ע"י יזמים ישראליים הוקמו בחו"ל.



לטענת הולנדר, במחקר שנעשה לאחרונה עבור הפורום, באמצעות הכלכלן יעקב שיינין, התברר כי כדי שישראל תישאר באותו המרחק מאירופה בצמיחה של התוצר לנפש, עליה להגדיל אותו ב-4.5% בשנה במשך 10 השנים הבאות.



מאותו מחקר עלה כי התחום העיקרי באמצעותו ניתן לגרום לצמיחה שכזו הוא תחום ההיי-טק, שצמח בממוצע בשנים האחרונות בכ-10%-15% בשנה. זאת למרות הירידה הדראסטית בהקמה ובהשקעה בחברות היי-טק ישראליות בשנתיים האחרונות.



"אם לא נתעורר עכשיו ונדאג למנוע את בריחת החברות לחו"ל, התוצאה תורגש היטב בעוד מספר שנים כשהתוצר לנפש יקטן בצורה משמעותית", אומר הולנדר.



הצעת התיקון לחוק שהגיש הפורום, בראשו עומד הולנדר, נולדה למעשה לאחר נסיונות לא מוצלחים, להידבר עם משרד המשפטים ובעיקר עם המשנה ליועמ"ש לעניינים פיסקליים, עו"ד דוידה לחמן מסר, האמונה על ההצעה הממשלתית לתיקון החוק.



ראוי לציין כי גם הצעת התיקון הממשלתית מקורה בניסיון ללכת לקראת הקהיליה העסקית, מתוך רצון להקטין את אי הוודאות שנוצרה בעקבות חקיקתו בנושאים שונים. אלא שלגישת אנשי הפורום אין די בשינוי המוצע, ויש להמשיך ולתקן את החוק, בעיקר בתחומים המטילים חובות ואחריות גדולה מידי לטעמם על בעלי המניות ונושאי המשרה בחברה.



לחמן מסר: עשינו את כל התיקונים הנדרשים



התיקונים שמציע הפורום מבוססים, איך לא, על דין החברות של מדינת דלוואר בארה"ב. "מה שביקשנו מעורכי הדין שלנו, זה להכין הצעה לחוק שתאפשר למשרדי עו"ד הגדולים וליועצים המשפטיים של החברות להוציא חוות דעת האומרת כי מבחינת המשקיע אין הבדל מהותי בין החוק הישראלי לחוק בדלאוור", אומר הולנדר.



חילוקי הדעות לגבי התיקונים הנדרשים, נוגעים בעיקרם של דברים לשישה נושאים: מיזוג חברות וקביעת נוהל למיזוג בינ"ל; ביטוח נושאי מישרה כנגד טעויות פזיזות; שמירה על עיקרון ההפרדה בין האישיות המשפטית של החברה לבין האישיות המשפטית של הבעלים; הסדרת כפל תפקידים: יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל; הבהרת הגדרת חובות בעלי מניות והסדרת כהונת דירקטור חיצוני שאיננו תושב ישראל.



"בעיית משרד המשפטים", אומר הולנדר, "היא כנראה אידיאולוגית. הם באים מהמערכת המשפטית ולא מהמערכת העסקית וחוק החברות צריך לשרת את המערכת העסקית".



לחמן מסר אינה מתווכחת עם הקביעה הזו, אבל מזכירה שחוק החברות לא בא לשרת אך את חברות ההיי-טק אלא את כל המערכת העסקית בישראל ולא ניתן להוריד את כל הבלמים המצויים בחוק.



"את כל ההקלות שניתן לעשות בחוק עשינו בתיקון הממשלתי. כל תיקון נוסף בתחום הנוגע לחובות של נושאי משרה ובעלי המניות בחברה תגביר את חוסר האחריות של השחקנים בחברות. וזה לא מקובל עלינו", אומרת לחמן מסר.



מיזוג תוך 30 יום



בין התיקונים אותם מבקש לבצע הפורום, ניתן למצוא נושאים שבמהותם הם טכניים, לעומת נושאים מהותיים. בתחום ה'טכני', לדוגמה, מבקש הפורום לתקן את הפרוצדורה הקיימת בפרק המיזוגים בחוק החברות.



בעניין זה, טוען הולנדר כי חוק החברות החדש קובע נוהל מסורבל ובלתי עדכני למיזוג חברות. כיום כל מיזוג בין שתי חברות מצריך אישור הן ע"י הדירקטוריונים והאסיפות הכלליות של שתי החברות העומדות בפני אפשרות למיזוג.



הפורום מבקש לתקן את החוק כך שבמקרים בהם המיזוג המתבקש הינו בין חברה אם לחברה בת בבעלות מלאה, לא תידרש הסכמתה של האסיפה הכללית. כך גם בכל מיזוג שאינו כרוך בשינוי מסמכי היסוד של החברה הקולטת וכאשר החברה הקולטת אינה נדרשת להנפיק במסגרת המיזוג מניות בשיעור שעולה על 20%.



תיקון