בתל אביב עדיין יורו-סקפטים

מאת רותם שטרקמן



לאחר השקה מתוקשרת של המסחר באופציות על היורו בבורסה של תל אביב, ולאחר כמה ימי מסחר סוערים בנובמבר, התייצב המסחר באופציות היורו על מחזורים יומיים של 700-2,000 אופציות. לשם השוואה, מחזורי המסחר באופציות על הדולר הגיעו אשתקד לרמות גבוהות הרבה יותר, של 50-70 אלף אופציות ביום.



מחזור המסחר היומי הוא האינדיקציה היחידה למידת הצלחתו של המכשיר החדש, והמחזורים הנוכחיים מלמדים כי כדי שהוא יוגדר כמוצלח הוא חייב לעשות עוד כברת דרך ארוכה. בחודשים שחלפו, כאשר שוק המט"ח סער ומיליארדי שקלים זרמו באפיקי ההשקעה השונים, יכול היה המסחר הדליל בנגזרי היורו לרמז על כישלון.



ההצלחה של אופציות הדולר בבורסה של תל אביב משתקפת גם במסחר הער שניכר בהן בימי ראשון, שבהם לא מתקיים מסחר במט"ח בעולם. המסחר בימי ראשון מהווה עבור רבים אינדיקציה לשערי החליפין שיפתחו במסחר ביום שלמחרת. באופציות היורו, לעומת זאת, כמעט שלא מתקיים כלל מסחר בימי ראשון.



בחודשים הראשונים שלאחר השקתן היוו אופציות היורו מכשיר מעניין לקרנות הנאמנות המתמחות ביורו. אלה הושקו לקראת סוף 2001 ובתחילת 2002, על רקע המעבר של הגוש האירופי לשימוש ביורו באופן בלעדי. הקרנות, שעקב בעיות רגולטוריות התקשו לרכוש אג"ח צמודות ליורו בשוקי הכספים באירופה, השתמשו באופציות היורו בבורסה. אך כמו כל אופנה חולפת בשוק ההון, ולמרות התחזקותו המשמעותית של היורו לעומת הדולר (עלייה של 17% מאז תחילת 2002), הביקוש לקרנות אלה ירד במידה מסוימת בחודשים האחרונים.



מקורות בבורסה לא מגדירים את המסחר באופציות היורו כהצלחה מסחררת. ואולם הם אינם שוללים את נחיצות המכשיר, את האפשרות שייהפך שימושי בעתיד ואת הסיכויים שרמת הסחירות בו תגדל.



שמואל ברגר מחברת מרווחים שוקי הון אומר כי השוק אינו יכול לחיות בלא שעושי השוק יוכלו להגן על עצמם מפני שינויים בשערי החליפין בעסקות שהם מבצעים. הוא מסביר כי שוק האופציות מבוסס על שלושה שחקנים עיקריים - עושי שוק, ברוקרים וצרכנים (בעלי פעילות ריאלית או ספקולנטים). לדבריו, הצורך קיים והשחקנים ישנם, אך מכיוון שעושי השוק מגששים את דרכם באפילה, המסחר דליל ביותר. הוא ציין כי אופן קביעת השער היציג של היורו לעומת השקל אינו ברור לאנשי השוק, ובנוסף לכך משתנה שעת הקביעה, כך שהם לא יכולים להגן על עצמם.



ברגר תולה את האשם בבנק ישראל, הקובע את השער היציג היומי של היורו לפי שני גורמים - הדולר היציג הנקבע על ידו בכל יום, ושער היורו-דולר בעולם. לדבריו, בעוד השער היציג של הדולר נקבע לפי פרמטרים שקופים ובשעה קבועה, אין הבנק המרכזי משתף את הציבור בפרמטרים שלפיהם הוא קובע את שער היורו-דולר. "אם בעיה זו תיפתר, יהיו הרבה יותר עסקות בשוק אופציות היורו".



ברגר גם אמר כי עושי השוק מעדיפים תמיד שוק נזיל ככל האפשר, המעניק יכולת תמרון גבוהה, בדומה לאופציות הדולריות. לדבריו, גם כך יש בעייתיות בעובדה ששער היורו-שקל נקבע לפי הדולר-יורו ולפי השקל-דולר. אם מוסיפים לכך בעיות נוספות, עושי השוק מדירים את רגליהם ממנו.



חוסר ההצלחה של נגזרים בבורסה של ת"א, נובע בין השאר מהמתאם הגבוה בינם לבין מכשירים אחרים. כך נכשל המסחר בנגזרים על מדד הבנקים, בשל מתאם בינם לבין מדד המעו"ף. אין בעיה להשיג עסקה דומה לעסקת אופציות שקל-יורו באמצעות רכישת אופציות שקל-דולר בבורסה של תל אביב, ורכישת נגזרי יורו-דולר בשיקגו. כך מצליחים השחקנים להפיק את המרב מנגזרי השקל-יורו, אך גם לסחור בשווקים שבהם הסחירות גבוהה מאוד.



מנכ"ל אינפיניטי, אמיר איל, מציין כי שחקני הנגזרים הגדולים בשוק מסתפקים באופציות המעו"ף ובאופציות הדולר, המאפשרות רווחים מספיקים. הם אינם מתעניינים באופציות היורו משום שאין בפעילות בהן רווח, ולכן הם לא נכנסים לשוק זה. לדבריו, כאשר שחקנים אלה לא באים, אין מה שימשוך את האחרים. עקב זאת הסחירות נמוכה, וכך גם מי שרוצה להגן על עצמו צריך להמתין לפעמים אפילו במשך חודש עד שמישהו מבצע אתו עסקה. איל הוסיף כי המחשבה העסקית והפיננסית בישראל היא עדיין במונחים דולריים, ולכן גם אלה החשופים ליורו מעדיפים להתייחס לדולר. עם זאת, הוא מעריך כי בעתיד ייהפך שוק אופציות היורו למכשיר פיננסי משמעותי.



לדברי דרור שליט, סמנכ"ל בבורסה, גם למסחר באופציות על הדולר לקח כמה שנים עד שהחל לרכז מחזורים גדולים. לדבריו, מחזורי המסחר באופציות על היורו דומים למחזורים שריכזו האופציות על הדולר בשנה השלישית לקיומן. לדבריו, הבורסה מכניסה שינויים באופן קביעת השער לפקיעה, דבר שהפריע לכמה פעילים. הוא מאמין כי לאחר שיתקבלו האישורים מרשות ניירות ערך ומוועדת הכספים של הכנסת, יצטרפו למסחר סוחרים נוספים.