אהרון ברק: על רשויות המדינה לקחת את המשפט הבינלאומי "הרבה יותר ברצינות"

אמירות כמו "או"ם שמום" והתפיסה של "אני ואפסי עוד" שייכים לתקופה שעברה ואיננה עוד, ועל רשויות המדינה - המחוקקת, המבצעת, השיפוטית - וכן הפרקליטות, האקדמיה ועורכי הדין, לקחת את המשפט הבינלאומי "הרבה יותר ברצינות" - כך אמר אתמול נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, בכנס בנושא המשפט הפלילי הבינלאומי לכבודו של ש"ז פלר שערכה אתמול המכללה האקדמית למשפטים ברמת גן.



לגבי הרשות המחוקקת, אמר ברק כי מדינת ישראל חתמה על אמנות אך לא נעשתה פעולת חקיקה, וכדי שהן יהיו חוקיות, הכנסת צריכה לאמץ את האמנות כדי להפוך אותן לחוק בישראל.



ברק ציין כי מצב זה יוצר בעיות רבות, ביניהן בעיות חוקתיות. ברק הביא כדוגמה תביעת נזיקין שהוגשה בארץ נגד שגרירות זרה, כשהשגרירות טענה לחסינות דיפלומטית.



ברק ציין כי זכות הקניין של התובע הינה זכות חוקתית בעוד שהזכות לחסינות אינה חוקתית, ומקום שהחסינות פוגעת בזכות הקניין יש לבחון אותה בראי חוקי היסוד ופסקת ההגבלה.



ברק הציג את השאלה, האם המשפט הבינלאומי המנהגי הינו "חוק" לעניין פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד: האדם וחירותו? וקרא למשרד המשפטים להסדיר את הדבר בחקיקה שתכלול דינים לחסינות דיפלומטית, כמו גם חוק לעובדי האו"ם.



בהתייחס לרשות המבצעת - הממשלה וצה"ל - אמר ברק כי עליה לקחת בחשבון את המשפט הבינלאומי בפעולותיה. "אנו לא פועלים בחלל", אמר ברק, והוסיף כי "אם מנהלים לחימה, או מלחמה - תהא הקלסיפיקציה אשר תהא - חלים עליה כללים. אולי זה לא שפיט בפני שופט בירושלים, אך זה שפיט בהאג".



ברק ציין כי אין מה לחשוש מהמשפט הבינלאומי, באשר כללי המלחמה שלו הומניטריים ואינם קשים ליישום עבור המדינה. ברק ציין כי כללים אלה נקבעו "לא על ידי האגודה לזכויות האזרח, אלא דווקא בעיקר על ידי הצד הכובש".



לדברי ברק, גם הרשות השופטת צריכה לקחת את המשפט הבינלאומי ברצינות. ברק מציין כי בכל חוק של מדינת ישראל יש הנחה שיפוטית שמטרתה להגשים את המשפט הבינלאומי. ההנחה קיימת, הגם שהיא ניתנת לסתירה, והנטל הוא על הטוען לסתירה.



בנושא השפיטות ציין ברק כי המדינה טוענת רבות כי עניינים כאלה ואחרים אינם שפיטים בבית המשפט הישראלי, וכיום מוסכם שאי השפיטות הינה מוסדית, מאחר שלא ראוי כי עניינים מסוימים בישראל יוכרעו על ידי בתי המשפט.



ברק הציע לשקול, האם מדינת ישראל נוהגת בחוכמה בטענתה כי עניין מסוים אינו שפיט מוסדית. גם במקרה שבית המשפט מסכים, אמר ברק, המדינה לא תדע מה אומר בית המשפט ותמשיך לפעול על פי יועציה.



"אך מה שלא שפיט בירושלים, יהיה שפיט בהאג או ברומא", אמר ברק והציע לשקול מה טוב יותר למדינת ישראל: שעניין מסוים יוכרע בירושלים או בהאג? לשיטת ברק, התשובה איננה פשוט כן או לא, וצריך לנתח את ההשלכות של הפסיקה בכל מקום.



לדברי ברק, לבית המשפט העליון בישראל יש שם טוב מאוד בעולם הגדול, וכשהעליון דן ופוסק - קולו נשמע לא רק בישראל אלא גם בעולם. ברק הציע לחשוב על התפקיד שעל בית המשפט למלא במציאות של יצירת אחריות פלילית בינלאומית אוניוורסלית שחלה על כל אחד.



בכנס נשאו דברים גם פרופ' קלוד קליין, דיקן המכללה למשפטים ברמת גן, ד"ר יפה זילברשץ מאונ' בר-אילן, ד"ר אסתר כהן, פרופ' נתן לרנר מהמרכז הבינתחומי הרצליה, עו"ד עירית קאהן, ראש המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, ופרופ' מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.