בעד אומבודסמן, אבל גם בהחלט נגד

מאת משה גורלי



שופטי בית המשפט העליון תיאודור אור ומישאל חשין פנו השבוע לח"כ יוסי פריצקי משינוי ושיכנעו אותו לעכב את הצעת החוק שיזם להקמת אומבודסמן למערכת השפיטה - נציב תלונות הציבור על השופטים. פריצקי מספר שנעתר לשופטים רק לאחר שהודיעו לו שהבקשה היא על דעת שר המשפטים מאיר שטרית. שטרית מכחיש: "הם אכן דיברו אתי, אבל זה היה לפני חודשיים ולא הסכמתי". פריצקי מעדיף לתייק את הסתירה כאי הבנה.



אור וחשין הם שניים מארבעה שופטים שמינה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, לבדיקת רעיון האומבודסמן. השניים האחרים הם מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, ויו"ר הנציגות הארצית של השופטים, השופט מיכה לינדנשטראוס. מותר לתהות מדוע פנו לפריצקי דווקא שופטי העליון ולא ארבל או לינדנשטראוס הנושאים בתפקידי ייצוג רשמיים מטעם השופטים. יכול להיות שפנייה של שופטי בית המשפט העליון נחשבת לאפקטיווית יותר כשצריך ללחוץ על חבר כנסת.



תהייה גדולה יותר היא מה קרה לתמיכה של ברק וראשי מערכת המשפט במוסד
האומבודסמן. ברק תומך עקרונית ברעיון, אם כי הוא משוכנע שאין פגם
בתפקוד המערכת. בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני שנה, שעסק
בהערכת תפקוד השופטים, סיפר ברק שבכל שנה מתקבלות כ-160 תלונות נגד
שופטים. כשליש מהתלונות הן בעצם ניסיונות לערער על פסקי דין, שליש הן
על משך ההליכים ושליש על התנהגות השופטים.



"כל אחת מהתלונות האלה מטופלת", אמר ברק, "אם מתגלה עניין פלילי פונים
למשטרה, אם מתגלה עניין משמעתי פונים לשר המשפטים שרשאי להגיש תלונה
נגד השופט. אם מדובר בהתנהגות שאיננה זאת ואיננה זאת, היא מקבלת
טיפול על ידי הנשיא של בית המשפט הנוגע בדבר, בהערות לשופט, או על
ידי נשיא בית המשפט העליון, בהערות לשופט".



אלא שלציבור כמעט שאין מידע על ההליכים האלה ולפיכך נשחק אמונו בדרך
הטיפול בתלונות על שופטים. לידיעתו מגיעים רק המקרים הבודדים שפורסמו
בתקשורת. בתקופת נשיאות ברק אפשר למנות על אצבעות יד אחת את מספר
השופטים שהורחקו מהמערכת על סעיף התנהגות: סוזי וונדרמן, עמיר
אברהמי, שלמה ברעלי, דיאב עדאווי. שופטת אחת, רות זוכוביצקי, הועמדה
לדין משמעתי.



גם הפער בין תחושת המצוקה שמשדרים עורכי הדין בשטח לתוצאות הטיפול
המינהלי והמשמעתי בשופטים הוא גדול. מי שמופקד היום על הטיפול
בתלונות הוא היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד רמי רובין. רובין
הוא צעיר מדי וחביב מדי לבירורי עומק אמיתיים.



מינוי מתוך המשפחה



על הקמת מוסד האומבודסמן המליצו כבר שתי ועדות: ועדה בראשות שופטת
בית המשפט המחוזי יהודית צור, שפעלה ב-1999, וועדה בראשות שופט בית
המשפט העליון יצחק זמיר, שמונתה לפני פחות משנה מקרב הוועדה לבחירת
שופטים. "ממונה על פניות הציבור", נכתב בדו"ח ועדת צור, "ישמש כתובת
לתלונות המכוונות כלפי השופטים עצמם, בעניינים שאינם ניתנים לביקורת
של ערכאת הערעור". ועדת זמיר הגישה המלצות דומות.



כולם מסכימים שלתפקיד האומבודסמן יש למנות אישיות בעלת משקל. השאלה
היא אם מדובר ב"מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון", כדברי
הצעת החוק של פריצקי; או שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או העליון,
כהמלצת ארבעת השופטים שמינה ברק. נראה שזו אינה המחלוקת היחידה סביב
הנושא.



תמיכה נמרצת במיוחד מצדו של ברק ברעיון נשמעה במהלך הוויכוח הנוקב עם
לשכת עורכי הדין בעניין המשוב. תרדו מהמשוב ונמנה אומבודסמן, הוצע
ללשכה. לדברי עורך דין שבקיא בפוליטיקה השיפוטית, "עכשיו כשהמשוב
נעשה ועומד להתפרסם, השופטים פחות מתלהבים מרעיון האומבודסמן. בשבילם
זה גם הפח וגם הפחת".



רשמית השופטים הם בעד, הם אפילו נלהבים להעביר למישהו אחר את הטיפול
בעניינים האלה. אבל הם מודאגים מכך שהצעת החוק עדיין אינה מושלמת ויש
בה חורים. בעצם השופטים בעד ונגד בו-בזמן: הם בעד הרעיון בתיאורייה
ונגד יישומו בפועל. סיבה טובה לכך היא החשש מכרסום נוסף באמון הציבור
במערכת השפיטה. סיבה פחות טובה היא הרצון להשתמט מביקורת אמיתית.
שאלה שנותרת פתוחה, היא האם המערכת תאבד אמון בגלל טיפול אמיתי
בשופטים חריגים או בגלל העדר טיפול.



שטרית, תומך נלהב ונחוש ברעיון האומבודסמן, הופתע מהעיכוב של פריצקי
ואמר חד משמעית: "אם הוא לא יקדם את הנושא, אני אגיש הצעת חוק
מטעמי". שטרית רואה את האומבודסמן כפונקציונר של משרד המשפטים הכפוף
לשר המשפטים. לדברי שופט בכיר, השופטים מעדיפים ש"האומבודסמן לא יהיה
כפוף לאיש. לא לשר, לא לנשיא בית המשפט העליון. הוא יהיה שופט
בדימוס, חלק מהרשות השופטת. אנחנו נקבע את דרכי בחירתו והוא יפעל
בתוך המערכת".



השופטים רוצים לראות בתפקיד מישהו מתוך המשפחה, שופט בדימוס, שלא רק
מכיר את עבודת השופט, אלא גם נאמן לקודים הפנימיים ומכיר בחשיבותם של
החשאיות והזהירות הנדרשים מטיפול בשופטים. גם שאלת פרסום השמות
עשוייה להוות בעייה. ברגע שיוגש דו"ח על הטיפול בתלונות נגד שופטים,
קשה יהיה לבלום את הרעב התקשורתי לפרטים. לכן השופטים חוששים מחקיקה
שתשמיט מידיהם את הפיקוח על הסוס הזה שיתחיל לדהור לבדו. בינתיים, הם
מציעים להפעיל הסדר פנימי באמצעות תקנה. "קודם נבדוק את זה באמצעות
הסדר פנימי באמצעות תקנה", אומר השופט הבכיר, "ורק אחר כך, אם יהיה
צורך, נלך לחקיקה".



שופטים נגד ביקורת



יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ אופיר פינס סבור שיש לעגן את המוסד
בחקיקה: "מבחינתי, האומבודסמן צריך להיות אישיות בעלת שיעור קומה,
בעלת סמכויות ובלתי תלויה. את הסמכויות והעדר התלות ניתן להשיג רק
בחוק". גם פינס, כמו שטרית, מעביר מסר לפריצקי: "אם לא ייעשו צעדים
נחושים בכיוון עד צאת הכנסת לפגרה אחזיר את החוק לשולחן הוועדה, גם
בניגוד לרצונו".



נושא האומבודסמן משתלב במערך רחב יותר של כלי פיקוח על התנהגות
השופטים, בהם המשוב שיזמה לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה השיפוטיים
שניסח הנשיא בדימוס מאיר שמגר ב-1993. והנה, השופטים גם התנגדו
נמרצות למשו