דני רוזן: המשבר בשוק ההון והזרמות ההון של בזק מזעזעים את הענף

"המשבר בשוק ההון יחד עם הזרמות הון משמעותיות של חברת בזק לחברות הבנות שלה - YES, פלאפון ובזק בינלאומי - מזעזעים את כלכלת ענף התקשורת בישראל", כך כתב דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ומי שמגבש באחרונה קבוצה שמתחרה במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק, לוועדת קרול במכתב שהגיע לידי TheMarker. ועדת קרול אמורה להמליץ על דרכים לפתיחת שוק התקשורת לתחרות.

רוזן מעביר במכתבו ביקורת על הכרזה של שר התקשורת, ראובן ריבלין, שניתנה באחרונה, בה טען שחברת בזק מצויה בתחרות עזה, כשהיקף ההכנסה הנורמטיווית שלה מצויה בסכנה, והיא עלולה להתרסק ולא להיות מסוגלת לספק את השירות האוניברסלי, אם הגוף המסדיר לא יגן על איתנותה הכלכלית.

העובדות לא תומכות בגישה זו, טוען רוזן, והחשש לקריסת חברת בזק איננו מבוסס. אין עדות לתחרות של ממש בין טלפוניה נייחת וטלפוניה ניידת. בזק איתנה וחזקה ואין חשש לקריסתה, כותב רוזן ומפנה את המערערים על קביעה זו לבחון את המאזן של בזק.

רוזן, המעלה ספק האם השירות האוניברסלי מהווה מעמסה על חברת בזק, טוען כי הגוף המסדיר צריך להיות מודאג יותר מהתרחיש שפעילות בזק כמו גם פעילותם של מפעילים מהותיים אחרים תפגע בהתפתחות התחרות, ולהיות מודאג פחות מתרחיש של קריסת חברת בזק ופגיעה כלכלית ביכולתה לספק שירות אוניברסלי.

נכון יותר לכוון את הגוף המסדיר להתמודד בעדיפות עם כשלי השוק הקיימים והחזויים ולא עם כשלים מדומים, המשרתים אינטרסים מסחריים צרים, כותב רוזן.

לטענת רוזן, הסיבה לאי העמידה על עקרונות ההסדרה בענף היא החשש ליציבות המפעילים הגדולים ויהיה נכון לפעול לשינוי סדר היום של הגוף המסדיר - משרד התקשורת.

"משרד ממשלתי ברשות שר הפועל על פי סדר יום פוליטי - ענתה לצרכים של הפיכת ענף התקשורת מענף מונופוליסטי בעיקרו, בשליטה מממשלתית, לענף תחרותי שעיקרו מופעל בידי הסקטור הפרטי. יש לי ספק ביכולתה של המערכת המסדירה הקיימת לקדם את הענף בקצב הראוי ולכיוונים הרצויים. יש להמליץ על הקמת רשות מסדירה עצמאית לענף התקשורת", כותב רוזן.

בנתחו את שוק התקשורת העולמי, סבור רוזן שהמודל העסקי של הכלכלה העולמית משתנה - המשך קיומה של "שרשרת הערך המוסף" המסורתית מוטל בספק. על כן, לטענתו, התפיסה של ספק תקשורת אולטימטיווי המספק ללקוחותיו את כל שירותי התקשורת פינתה את מקומה לתפיסה של ספקי שירותי תקשורת מתמחים, שיש להם יתרון יחסי בשירותים מוגדרים.

רוזן מבקש לתקן את רשיונה של בזק, כך שהיא תהיה מחויבת בשירות לכל מבקש בשירותי תקשורת נתונים בקצבים מעל 64 קילו ביט בשנייה בכל הארץ.

יש לתקן את הרשיונות הכלליים הקיימים של חברת בזק ושל חברות הסלולר, ולדרוש מהן לספק שירותי ערך מוסף בחברות בנות או חברות אחיות, טוען רוזן שמבליט במכתבו את החשיבות שבהמשך השמירה על ההפרדה המבנית בשוק - "הפרדה מבנית תבטיח תחרות הוגנת ותמנע ממנופולים ומפעילים מהותיים לפגוע במתחרים חדשים קטנים יותר. נכון לשמור מכל משמר את ההפרדה המבנית בין חברת בזק לחברות הבנות שלה. אי הקפדה על יישום ההפרדה המבנית כמוה כביטול התחרות בענף התקשורת, תוך שכל הישגי עשרים השנה האחרונות ירדו לטמיון", כתב רוזן.

רוזן העביר את דיעותיו לוועדה גם בנושא התדרים, כשהוא טען שיש להמשיך במגמה של שחרור תדרים מיישומים שתרומתם לצמיחת המשק מצומצמת והעמדתם לרשות מפעילי שירותי בזק למיניהם, ובמידת האפשר - ללא מכרזים על בסיס First Come First Served כאשר הסדרת כלכלת השימוש בספקטרום התדרים תבוצע על ידי הטלת אגרות תדרים תקופתיות.

גם לגבי תדרי ה-LMDS, סבור רוזן כי יש לאפשר שימוש בתדרים בתחום 3.5 מגה הרץ ו-26 ג'יגה הרץ לבזק ולחברת הכבלים הממוזגת ללא מכרז. כמו כן, רוזן מציין שיש לכפות על בזק האצת התהליכים של הוספת ספרה נוספת לתבנית מספור שירותי הסלולר והרחבת כמות הקידומות למפעילים בינלאומיים, שכן העיכוב המתמשך ביישום תוכנית המספור עלול להביא, לדעתו, למשבר חמור בהתפתחות ענף התקשורת.

"מחסור בקידומות למפעילים בינלאומיים עשוי לעכב את הרחבת התחרות בשירותים בין לאומיים ששר התקושרת הודיע כי הוא מתכנן ליישמה החל מינואר 2003", כתב רוזן.

על כן מבקש רוזן מוועדת קרול לכפות על בזק ולקבוע מועדים מחייבים להוספת ספרה נוספת לתבנית מספור הסלולר ולהרחבת קידומות למפעילים בינלאומיים בלוח זמנים קצר ככל האפשר.