גיל בפמן: יש להעלות את הריבית כבר בתחילת השבוע - 1% לא יספיק; על הממשלה ליזום קיצוץ נוסף

"העלייה של השער ל-5 שקלים ממש לא מפתיעה. זה תואם את כל התחזיות של הזרים, שקוראים את התמונה בישראל בצורה יוצאת מן הכלל". כך אומר עתה הכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן.



"הרבה מההסבר על התנהגות השקל בשוק המט"ח מצוי בידי המדיניות הכלכלית, שבזמן האחרון מגלה מידה די גדולה של הססנות - גם בצד המוניטארי וגם בצד הפיסקאלי, למרות שהתוכנית הכלכלית של הממשלה אושרה בכנסת.



"באשר למדיניות בנק ישראל, ראינו לאחרונה התפתחויות שהייתי אומר שליוו את הפיחות הזה. בסירובו להקדים ולהעלות את הריבית, בנק ישראל לקח בעצם את כלי המדיניות והכניס אותם לאחסנה למספר שבועות. זה היה אור ירוק לשווקים להמשיך. לפני כן, הצעדים היו מהוססים - הריבית עלתה בפחות ממה שהשוק ציפה. ברגע שהציפייה לא התגשמה, השוק גילה אכזבה והדולר המשיך לעלות.



"בנק ישראל יצטרך עכשיו להמשיך ולהעלות את הריבית בסגנון שננקט בסוף 1998 - 2% מיידית ו-2% נוספים שבועיים לאחר מכן, משהתברר שהעלאת הריבית הראשונה לא הרגיעה את השווקים. צריך גם לזכור שהריבית במונחים אבסולוטיים נמוכה יותר היום, כך ש-2% של אז אינם 2% של היום.



"קשה לדבר על מינון מדויק, אבל מה שקל לומר הוא שלהעלות את הריבית ב-2% במכה אחת זה לא כמו להעלות אותה באחוז אחד ואחר כך בעוד אחוז. בפירוש יש יתרונות לגודל או חסרונות לצעדים קטנים.



"בגלל ההידרדרות הנוספת באמינות של הבנק תידרש העלאה של יותר מ-1%. היעילות של הצעד תימדד על ידי הבלתי קונוונציונליות שלו, על ידי מידת הדחיפות שהוא ישדר. בנק ישראל צריך לומר לשווקים: 'הפסקנו לשחק והתחלנו להיות רציניים'. חייבים לעשות משהו כבר בתחילת השבוע הקרוב. לא צריך לחכות למדד - אם יחכו למדד, יאבדו את יתרון ההפתעה.



"האוצר והממשלה צריכים לעשות מה שהאנליסטים אומרים. למרות שהחבילה אושרה, עדיין צפויה חריגה מיעד הגירעון החדש ועלייה בחוב כאחוז מהתוצר. היה טוב לו הממשלה היתה כבר מתארגנת לעוד מהלך של קיצוץ, אבל הפעם קיצוץ בעיקר בצד ההוצאות ולא שינוי יעד בגירעון, שאין בו לא קיצוץ ולא כלום. אסור לבסס אותו על העלאת מסים. הסקטור הציבורי גדול הרבה יותר ממה שצריך וזה מטיל עול על הסקטור העסקי.



"אני חושב שראוי גם להגביר את האמינות של מדיניות הממשלה על ידי קביעת יעדים נוספים, חוץ מיעד הגירעון, שיגבילו את מדיניותה, כגון שיעור חוב מירבי כאחוז מהתוצר או שיעור הוצאות מירבי כאחוז מהתוצר".