מאת חיים ביאור
11 חברי כנסת מסיעות שונות יוזמים בימים אלה תיקון לחוק שכר המינימום במשק. מטרת התיקון היא להגביר את האכיפה של החוק, המופר בפועל על ידי אלפי מעסיקים. שכר המינימום ביוני 2002 הוא 17.56 שקל לשעה, או 3,266.58 שקל בחודש (עבור 186 שעות עבודה בחודש). שכר המינימום היה אמור להתעדכן באפריל האחרון, אך הוא מוקפא מתוקף חוק ההסדרים ל-2002.
עובדים זרים ועובדים במפעלים קטנים ובתי מלאכה הם הנפגעים העיקריים מהפרות של חוק שכר המינימום. קו לעובד, עמותה המטפלת בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ושל עובדים שהם עולים חדשים, מקבלת מדי שבוע עשרות תלונות על מעסיקים המשלמים שכר נמוך מכפי שקובע החוק.
במגזר הציבורי נדירות הפרות של חוק שכר המינימום. בדרך כלל, הן נובעות מטעות במחלקת הנהלת החשבונות. לעומת זאת במגזר הפרטי-עסקי ההפרות שכיחות יותר, וסיבתן לא תמימה. ואולם במגזר הציבורי רווחות צורות אחרות של הפרת חוק, בראש ובראשונה פיגור בתשלום המשכורות. אפילו ההסתדרות, מגינת העובדים, כבר הלינה פעם אחר פעם את שכר עובדיה בגלל מצוקה כספית.
המיתון במשק, המתבטא בהאטה בפעילות העסקית, ירידה במוסר התשלומים ואבטלה המגיעה ל-10.6%, אינו מסייע באכיפה של שכר המינימום. מעסיק שנקלע לקשיים בתזרים המזומנים ודוחה פעם אחר פעם את פירעון חובותיו לספקים, הוא בדרך כלל אותו מעסיק הפוגע עובדיו מקבלי שכר המינימום, למרות החוק.
עו"ד מיכל שמיר ממרכז המידע דטהפקס, אומרת שלפי ההוראות המוצעות של התיקון החדש לחוק שכר המינימום, המעביד יחויב להציג במקום העבודה כרזה ובה פירוט הזכויות של העובד לפי החוק לרבות גובה שכר המינימום, וכן כתובת ומספר טלפון של האגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה ורווחה. שר העבודה והרווחה יוסמך לקבוע את נוסח הכרזה, השפות שבהן תפורסם, וסוגי המעבידים שיחויבו לנקוט בדרכים חלופיות או נוספות לפרסום הכרזה, כגון קבלני כוח אדם ומעסיקיהם של עובדים במשק בית או עובדי סיעוד.
שמיר מצביעה על שתי הוראות חשובות נוספות בתיקון החדש לחוק:
* בהליכים אזרחיים או פליליים הננקטים לפי החוק, ייקבע כי המעביד לא שילם שכר מינימום אלא אם הוכח אחרת במקרים הבאים: אם אותו מעביד לא הציג רישום נוכחות של העובד בפני מי שדורש ממנו זאת (העובד עצמו, מפקח העבודה או בית המשפט); המעביד לא נתן לעובד פירוט שכר או פנקס שכר בהתאם לחוק הגנת השכר, אם נדרש לכך על ידי מפקח עבודה או בית המשפט; פירוט השכר לעובד לא מגדיר יום עבודה רגיל.
* מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו שנה מאסר או קנס. נוסף על כך מוצע לקבוע מאסר של חצי שנה או מחצית מהקנס לגבי מעסיק בפועל של עובד שנשלח לעבודה מחברת כוח אדם, אם העובד הגיש לאותו מעסיק דרישה כי חברת כוח האדם תשלם לו את שכר המינימום הקבוע בחוק, וחלפו 21 יום ממועד הגשת הדרישה על ידי העובד.
דרכי התחמקות נפוצות
המשבר הפוקד את חברות ההיי-טק בשנתיים האחרונות, המתבטא בירידה של 20%-25% בשכר בענף זה לעומת רמתו לפני שנה, והמשך גלי הפיטורים הפך את עובדי ההיי-טק לפגיעים לא פחות מעובדי המתפרות, המוסכים, הנגריות ושאר הענפים המסורתיים. בשבוע האחרון בלבד התברר שסלקום, טלרד וקומברס יפטרו כל אחת מאות עובדים.
"המצוקה הכספית של הארגונים מובילה אותם לחיפוש אחר כל דרך להפחתת עלויות השכר", אומר דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, המפתחת חבילות תוכנה לניהול משאבי אנוש ושכר. "על רקע המיתון, חלק ניכר מהמעסיקים נדחפים בעל כורחם למצב שבו הם פועלים על גבול עבירה על החוק, ולעתים גם מעבר לגבול זה".
שי מונה את הדרכים הנפוצות שבהן מעסיקים מענפים מסורתיים וטכנולוגיים כאחת נוקטים כדי להתחכם לחוקי העבודה, ופוגעים בכך בעובדיהם:
* הכנסת רכיבים לא רלוונטיים בחישוב שכר המינימום: אחדים מרכיבי השכר, כגון תוספת ותק והחזר הוצאות נסיעה, אינם נכללים בשכר המינימום. כלומר, מעסיק שומר חוק חייב לשלם רכיבים אלה לעובדיו נוסף על 3,266.58 השקלים שהם שכר המינימום החודשי (או 17.56 שקל בשעה).
בפועל, מעסיקים לא מעטים מכלילים רכיבי שכר שונים שאינם ראויים להיכלל בחישוב שכר המינימום, והעובד יוצא בהפסד. "אותם מעסיקים מפירי חוק מסתמכים על כך שהעובד שותק אף שהמעסיק פגע בשכרו, מחמת חוסר ידיעה או בגלל חששו כי יפוטר בתקופה זו של שוק עבודה קשה", אומר שי. חוק שכר מינימום קובע כי גם אם העובד הסכים, מסיבה כלשהי, לעבוד בשכר נמוך משכר מינימום, הסכמתו לא מחייבת, ואינה פוגעת בזכותו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה נגד המעסיק כדי שישולם לו מלוא הסכום הקבוע בחוק.
* הימנעות מתשלום גמול שעות נוספות: חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב תשלום של גמול כספי בעד עבודה בשעות נוספות, אך סעיף 30 מוציא מתחולת החוק סוגים אחדים של עובדים. מדובר בעיקר בעובדים בתפקידי הנהלה, או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
"זהו סעיף חביב במיוחד על מעסיקים, במיוחד בענף ההיי-טק, המעוניינים להימנע מתשלום גמול שעות נוספות לעובדיהם", אומר שי. לדבריו, מעסיקים אלה נוטים להגדיר תפקידים מסוימים בארגון כתפקידים הדורשים "מידה מיוחדת של אימון אישי", כדי להימנע מתשלום לעובד עבור שעות נוספות.
עם זאת, בית הדין לעבודה הציב סייגים במטרה למנוע הכללה גורפת של תפקידים במסגרת הגדרה זו, ובפסקי דין שפירסם קבע: "התפקידים הם כאלה המעניקים חופש פעולה מרבי, מתוך הכרה שהאיש ראוי לכך וזקוק לכך כדי לבצע את התפקיד בצורה נאותה. חופש פעולה זה פירושו עצמאות רבה מאוד בקבלת החלטות".
לדברי שי, דרך אחרת לשכנע את העובד כי אינו ראוי לגמול עבור שעות נוספות היא קביעה בחוזה העבודה האישי, שלפיה השכר שנקבע לעובד כולל גם תשלום בעד שעות נוספות. ואולם חוק הגנת השכר (סעיף 5) שולל קביעה כזאת.
* התעלמות מצווי הרחבה: שר העבודה והרווחה מוציא מפעם לפעם צווים המורים להחיל על אוכלוסייה גדולה הטבות שהשיגה קבוצת עובדים מסוימת. צווי ההרחבה נוגעים
מקסימום ניסיונות להתחמק מתשלום שכר מינימום
הארץ
10.6.2002 / 9:26