מקניין רוחני להגנה על חברות ענק בצרות

מאת אדם ליפטק



דיוויד בויס הוא משפטן הרבה יותר נלהב מאשר שחקן בייסבול. ולכן לא הופתעו חברי הקבוצה שלו, כשוויתר על חלק מהמשחק שנערך בביתו של העיתונאי והיזם סטיוון בריל ביום ראשון שעבר, למטרות עסקים. בויס התיישב על אחד הספסלים במגרש הבייסבול הפרטי של בריל בקטונה, ניו יורק, והקשיב באמצעות הטלפון הסלולרי לישיבת מועצת המנהלים של אדלפיה קומיוניקיישנס, חברת הכבלים הששית בגודלה בארה"ב, בעניין אי סדרים חשבונאיים ועסקות מפוקפקות עם המשפחה המייסדת.



קריסתה של קבוצת המסחר באנרגיה אנרון יצרה מומחיות משפטית חדשה וחמה: הגנה על חברות המואשמות בחשבונאות קלוקלת, אם לא מרמה. מלבד אדלפיה, מייצג כעת המשרד של בויס כמה לקוחות גדולים אחרים, בהם קבוצת התעשייה טייקו, שמנכ"לה דניס קוזלובסקי הודח בתחילת שבוע שעבר, יום לפני שהוגש נגדו כתב אישום בעניין עבירות מס. המשרד מייצג גם את חברת הטלפוניה Qwest, שנגדה מנהלת כעת רשות ניירות הערך חקירה בחשד להונאה חשבונאית; ואת אנדרו פסטאו, סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון.



בויס ייצג את הממשל הפדרלי בניסיונו לפרק את מיקרוסופט, את נפסטר במאבקה הכושל נגד תעשיית המוסיקה ואת אל גור במאבקים המשפטיים אחרי הבחירות לנשיאות ב-2000. העובדה שעבר להגן על חברות ומנהלים במשבר עשויה לאותת כי זהו התחום החם הבא, בדומה למיזוגים ורכישות בשנות ה-80, פשיטות רגל בתחילת שנות ה-90, וקניין רוחני בעת הבהלה לדוט.קום.



ביום חמישי שעבר אכל בויס ארוחת צהרים מהירה במסעדה בקומת הכניסה של משרדי טייקו במרכז מנהטן. אחר כך יצא לפגישה עם רשות ניירות הערך (SEC) בעניין אדלפיה. לדבריו, ביוני יקדיש 80% מזמנו לאדלפיה וטייקו.



"אשתי אומרת שאני מתקשה לומר לא", הוא מוסיף.



בויס אינו שש לדון בייצוג של פסטאו. לדבריו, המשרד החליט לייצג את סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון מכיוון שאחד השותפים, ריצ'רד דראבל, מיודד עם פסטאו. "האם עדיף היה שהוא לא היה מכיר את פסטאו?" אמר בויס. "ודאי שכן".



"פסטאו אינו מתאים לפרופיל שלנו", מוסיף בויס. "הוא אינו מעלה שום סוגיה משפטית חשובה". יתר על כן, בייצוג פסטאו ויתר המשרד על מילוי תפקיד משמעותי יותר בפרשת אנרון, הוא מודה. יריביו של בויס, בן 61, טוענים כי איש אחד אינו מסוגל לטפל בכל כך הרבה תיקים כיאות.



בחמש השנים מאז עזב את משרד קראוות, סוויין & מור, בנה בויס משרד עם 150 עורכי דין, בויס, שילר & פלקסנר. לדברי בויס, משרדו כיום גדול מקרוואת, שאליו הצטרף ב-1966. ב-2001, אומר בויס, חצו הכנסות המשרד שלו את רף 100 מיליון דולר.



במובן מסוים המשרד של בויס הוא בוטיק משפטי רגיל, המטפל בתיקים גדולים עבור כתריסר לקוחות "ליבה", בהם חברת התעופה נורתווסט איירליינס וקבוצת המזון והטבק פיליפ מוריס. "החברות האלה אינן רוצות כותרות", אומר דונלד פלקסנר, שותף במשרד.



לרוב משלמים לקוחותיו של בויס לפי שעה, שמחירה לפחות 790 דולר, אומרים לקוחות. אך לא כולם משלמים: על פי מסמכים שהוגשו לבית משפט לפשיטות רגל חבה נפסטר למשרד של בויס 2 מיליון דולר.



במקרה של אדלפיה וטייקו, אומר בויס, "דירקטורים חיצוניים בחברות יצרו איתנו קשר", אך תוך זמן קצר "שכרה אותנו החברה", לאחר שהדירקטורים הגבירו את השליטה. בתיק טייקו מסייעים לבויס 15 עורכי דין, בתיק אדלפיה - 10.



באדלפיה, "התבקשנו תחילה לבחון כמה סוגיות חשבונאיות", אמר בויס, אך "בהמשך ייצגנו את הדירקטורים במשא ומתן עם משפחת ריגאס (מייסדת החברה)", שוויתרה על השליטה במאי. "את מועצת המנהלים אנו מייצגים בכמה סוגיות כמו מכירת נכסים, חקירת רשות ניירות הערך וחקירת משרד התובע הפדרלי".



בויס ושותפיו אומרים כי אדלפיה, טייקו ו-Qwest ניצבות בפני בעיות שונות, אך יש להן כמה דברים במשותף. "אלה תיקים שזוכים לסיקור נרחב", אמר בויס, "והם בחזית המשפט בכל הקשור לסוגיות חשבונאיות חדשות בעידן-שאחרי-אנרון".



אחד התיקים האלה, אדלפיה, העסיק את בויס בעוד הוא ממהר לפגישה עם נציגי רשות ניירות הערך. "אחד הדברים שאסור לעשות", אמר בטון השמור לאמיתות בסיסיות, "הוא לאחר לגישה עם הרשות".