שוק הכספים: המפולת באפיק השקלי נמשכת

התחזקות הדולר לעומת רמות הפתיחה שלו היום נובעת בעיקר מקניית הגנות של הסקטור הפרטי, שמנצל את הירידה במחירו של המטבע האמריקאי לעומת רמות המסחר ביום שישי - כך מעריך גדעון בן נון מחברת חיסונים פיננסיים. הדולר מטפס כעת לרמה של 4.983 שקלים לאחר שכבר נסחר ברמה של כ-4.9 שקלים במהלך הבוקר.

בעקבות זאת, נרשמת בשעה זו מפולת באפיק השקלי, כאשר השחרים והמק"מים רושמים ירידות שערים חדות. המק"מים נסחרים בירידות של 0.1%-0.4%, והתשואות בטווחים של חצי שנה עד שנה, שעמדו בסוף המסחר אתמול על רמות של 7.26%-7.65%, מגיעות כעת לרמות של 7.8%-8.2%.

להערכת בן נון, השוק מאותת על כך שמהלך של העלאת הריבית לבדו, גם אם בנק ישראל לא יאמר זאת בקול רם, לא יכול להספיק בכדי לבלום את הדולר בלי צעדים משלימים.

בן נון מציין כי נוצר מצב שערורייתי, בו כל האחריות מוטלת על הנגיד, ולא רואים שהמצב בכלל "מזיז למישהו במשרד האוצר". לדבריו, "ברור שאם היה משבר בתחום הבריאות, משרד הבריאות היה חייב להתערב. משרד האוצר לא קיים בכלל - וניהול המשבר שלו קטסטרופלי".

לדברי בן נון, על משרד האוצר להודיע על תוכנית להנפקה של גלבועים, כדי לענות על הביקושים הכבדים לנכסים צמודי דולר. מהלך כזה, או לחלופין כתיבה של אופציות רכש של בנק ישראל (שיהיו מכוסות על ידי יתרות הדולר של הבנק), יורידו הרבה מאוד לחץ מן השוק.

השחרים רושמים ירידות ממוצעות של למעלה מ-1%. האג"ח לטווח של 4 שנים מסדרה 2665 יורדת ב-0.9%, והאג"ח לטווח של 5 שנים מסדרה 2670 יורדת ב-1.3%. התשואות בשתי איגרות אלו, שעמדו הבוקר על 8.6% ו-9.2%, בהתאמה, מזנקות ל-8.95% ו-9.57%. השחר הארוכה ביותר מסדרה 2680, לטווח של כ-9 שנים, שנסגרה אתמול בירידה של 0.6% ובתשואה של 9.2%, מאבדת כעת 2% בתשואה של 9.76%.

בן נון אומר כי שורש הבעיה הוא המחסור הקיים בשוק בנכסים דולריים. להערכת בן נון, העלאת הריבית אתמול, שאותתה על כך שבנק ישראל שינה את מדיניות "ההבלגה" שלו ומתכוון לפעול בצורה אקטיווית יותר, גורמת למשקיעים להאמין שהוא עשוי לבצע בקרוב העלאת ריבית נוספת, ואף חדה יותר.

מנכ"ל אינפיניטי גרופ, אמיר איל, מצטרף להערכות כי בעתיד הלא רחוק תמשיך ותעלה ריבית בנק ישראל, והוא מציין כי לא יופתע אם בעוד מספר חודשים תגיע ריבית הפריים ל-10%. לדבריו, אי הוודאות ממשיכה לכרסם בקרב הציבור הרחב, כתוצאה מהמצב הבטחוני הקשה והמתמשך מצד אחד ומתחושת איבוד השליטה בהיבט הכלכלי מצד שני.