הבנקים מעריכים: משבר האמון והמלצות ועדת רבינוביץ מיתנו את ירידת הדולר

מאת אורי וינברגר וצבי זרחיה



במערכת הבנקאות ניסו אתמול לעכל את משמעות החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק ב-1.5% ואת השלכותיה המפתיעות במינוריות שלהן על הדולר. בבנקים סיפקו כמה הערכות לגבי ההיחלשות הקטנה מן הצפוי של הדולר, ובראשן אובדן האמון של הציבור במנהיגות הכלכלית ובצעדים הכלכליים, והיערכות של השוק לקראת פרסום המלצות ועדת רבינוביץ ביום רביעי.



בנוגע למנהיגות הכלכלית, בבנקים לא מותירים מקום לספק בסוגיית הכמיהה של השוק להידברות בין שר האוצר לנגיד בנק ישראל. להערכת מקורות בנקאיים, הידברות כזו ויצירת צעדים בוני אמון בין הצדדים - כמו הקפאת היוזמה להקמת מועצת נגידים למשך כמה חודשים וביצוע הנפקות של אג"ח צמודות דולר מסוג גלבוע על ידי הממשלה במקום אג"ח צמודות מדד - ישדרו לפעילים בשוק את המסר הרצוי. צעדים מסוג זה, להערכת המקורות הבנקאיים, יסייעו לייצוב שוק המט"ח, בלי לעלות את הריבית בשיעור נוסף.



ברקע ההתרחשויות קיימת ציפיה לפרסום המלצות ועדת רבינוביץ בנוגע לרפורמה במס. כמה מההמלצות, ובעיקר החשובות שבהן, כבר דלפו, וההערכה היא שהשוק מתייחס אליהן כאל עובדות מוגמרות. כך, למשל, מתכוונת הוועדה להמליץ על הטלת מס של 10% על הריבית הנומינלית בפיקדונות שקליים; על מס של 15% על הריבית הריאלית בתוכניות חיסכון צמודות מדד ועל הפחתת שיעור המס על פיקדונות במט"ח ובצמודי מט"ח מ-35% ל-15%.



הוועדה לא תמליץ כנראה על מיסוי הפרשי השער בפיקדונות צמודי מט"ח. משמעות ההמלצות היא הגדלת האטרקטיוויות של החיסכון באפיק המט"ח והצמוד למט"ח, והרעה בכדאיות ההשקעה בפיקדונות שקליים לא צמודים ובתוכניות צמודות למדד, וכן במניות שגם על הרווחים בהן יוטל מס של 15%.



בכיר באחד הבנקים העריך כי בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית ביום ראשון ב-1.5% כדי לתת מענה לתגובות הצפויות בשוק בעקבות המלצות הוועדה. לעומת זאת היו גם הערכות שההיחלשות המתונה יחסית של הדולר במסחר אתמול נבעה מההיערכות לקראת פרסום ההמלצות, שיהיו בבחינת צעד מקזז להעלאת הריבית. בשלב זה מדווחים בבנקים על חוסר ודאות בקרב הלקוחות, אך לא על פאניקה.



בתחילת 2002 נרשמה ירידה בהשקעות בפיקדונות שקליים בעקבות הורדת הריבית בדצמבר 2001 בשיעור של 2%. ואולם מאז הועלתה הריבית בשיעור מצטבר של 3.3%, ולדברי מקור בנקאי, ניכרת חזרה של לקוחות לפיקדונות השקליים. לדבריו, מדובר בלקוחות שהעבירו בתחילת השנה כספים לקרנות הנאמנות, ספגו הפסדים, ועתה מעדיפים להתבצר שוב בפיקדונות שקליים ובלבד שלא יספגו הפסדים נוספים.



בבנקים עדיין מתקשים לספק תחזיות לגבי הימים הקרובים. הכלכלן הראשי של בנק דיסקונט, ד"ר רמי אמיר, אמר אתמול: "השוק חושב שצריך לעלות את הריבית בשיעור גבוה יותר, ולכן הדולר לא יורד משמעותית. לדעתי, אין צורך בהעלאה נוספת. החלטת הנגיד לעלות את הריבית היתה נכונה, וכל עוד שער החליפין לא ממשיך לעלות, לא צריך לעלות את הריבית. כמובן שאם הפיחות יתחדש, יהיה צורך בהעלאת ריבית נוספת, אבל השאלה היא אם צעד זה יעבוד. המשק נמצא במצב קשה, וכדי לפתור את בעיותיו יש צורך לטפל מהיסוד בבעיות התקציב, הגירעון, המצב הביטחוני וחוסר האמון בהנהגה הכלכלית".



אמיר סבור כי על הממשלה ובנק ישראל לנקוט צעד חירום שיכלול קיצוץ נוסף בתקציב, הנפקת אג"ח מסוג גלבוע, העלאת ריבית והתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח במקרה הצורך. "בנק ישראל יעשה טעות אם יעבוד לבדו. יש צורך בשיתוף פעולה בינו לבין האוצר. ההתבטאויות של הנגיד נגד התוכנית הכלכלית לא עוזרות לשוק", אמר.



בכיר באחד הבנקים הגדולים נשמע נחרץ בנוגע לחלקה של המנהיגות הכלכלית ביצירת המשבר: "המדינה נמצאת בפרשת דרכים איומה. במצב כזה שר האוצר צריך לומר שהעלאת הריבית היא צעד מתחייב, ולא לתקוף את בנק ישראל. חוסר התיאום בין השניים פוגע במשק. בעבר מספיק שהנגיד היה מצהיר משהו כדי להוריד את הדולר ב-10 אגורות. כיום, לא רק שהדיבורים לא מספיקים, גם המעשים שלו אינם אפקטיוויים. בנק ישראל איבד את אמינותו".